קטגוריה:אסתר ב ב
נוסח המקרא
ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה
וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה.
וַיֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑יו יְבַקְשׁ֥וּ לַמֶּ֛לֶךְ נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה׃
וַ/יֹּאמְר֥וּ נַעֲרֵֽי־הַ/מֶּ֖לֶךְ מְשָׁרְתָ֑י/ו יְבַקְשׁ֥וּ לַ/מֶּ֛לֶךְ נְעָר֥וֹת בְּתוּל֖וֹת טוֹב֥וֹת מַרְאֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- עצת הנערים נבערה, שאל מלך כמוהו יבקשו אשה מן הרחובות וקיקלון על כבודו.
- תחלה אמר יבקשו שמורה שבאות בטוב לבן, ושוב אומר ויפקד ויקבצו שמורה בעל כרחן :
אלשיך
(ב - ד) על כן ענו נערי המלך אליו, הנה יש תקנה. כי כאשר אבדת מה שהיית מתפאר שאין כמוה בכל מדינות מלכותך יבקשו וכו' ויפקד המלך וכו'. באופן כי תוכל עתה להתפאר באמת, כי אשר תמלוך לא תמצא כמוה בכל המדינות, כי מכלם תבחרנה, והעמד כל המובחרות יחד אל שושן, ותהיינה סמוכות זו לזו. מה שאין כן בושתי שהיית מתפאר בה בלא ראות כל הנשים זולתה, ואולי אם היית רואה כל השאר ישרו בעיניך ממנה, באופן היתה ספק, וזו תהיה ודאי. ולבל תאמר בראותך יתר נשים כי עדיין אין כושתי, ראה נא כי הלא ושתי לא היתה נראית לפניך כי אם מקושטת בתמרוקי נשים, לכן עשה כן גם לאלו, ואז תבחין ותראה אם תיטב בעיניך, וזהו ונתון תמרוקיהן ואז והנערה אשר תיטב וכו'. ורמז עוד כי הנה אפשר לדחות עצה זו כי לא טובה היא. כי מי מחשובי המדינות תהיה לו בת יפת תאר טובת מראה יעמידנה ויביאנה לידי נסיון, אם יחפוץ בה המלך יקחנה ואם אין תשוב בית אביה עלובה ועצובת רוח כי געלו בה. ומה גם אם ממדינות המלך הרחוקים תהיה כי הלא תכלם היא ואביה כי תשוב למרחקים בבושת פנים. על כן אמר והנערה אשר תיטב כו' תמלוך, לא אמר יקחנה המלך רק תמלוך תחת ושתי. כלומר כי את כל הנבחרות יקח ויהיו ביד הגי שומר הנשים של [ה]מלך כי למלך יהיו לנשים. אך היתרון אשר תהיה לנערה אשר תיטב וכו' הוא כי היא לבדה תמלוך תחת ושתי, אך האחרות יהיו לו לנשים ולא יעדרו דבר אך המלוכה, כאשר יתבאר זה לפנים בס"ד:
מדרש רבה
"יָמִים רַבִּים" ימים של צער ודכותיה (שמות ב, כג): "ויהי בימים הרבים ההם" וכי ימים רבים היו אלא על ידי שהיו של צער העלה אותן הכתוב ימים רבים ודכותיה (מ"א יח, א): "ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו וגו'" וכי ימים רבים היו אלא ע"י שהיו ימים של צער לפיכך קרא אותם ימים רבים וכמה היו ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' יוחנן חדש אחד בשנה ראשונה וחדש אחד בשנה אחרונה וי"ב חדש באמצע הרי ארבעה עשר חדשים ודכותיה (ויקרא טו, כה): "ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים" תני ר' חייא ימים שנים רבים שלשה וכי רבים הם אלא לפי שהן של צער לפיכך קורא אותן ימים רבים:
פרק ב/פסוק ב
ומפני ששמעו נעריו שזכר את ושתי ולכך אמרו בודאי מפני תשוקתו אל אשה זכרה ומתחרט עליה לכך אמרו נעריו יבקשו למלך נערות בתולות וגו' (שם ד, ב) ואמרו יבקשו נערות בתולות עתה מיד כיון שהמלך מצטער על חסרון האשה ואין לסמוך על ויפקד המלך פקידים כי דבר זה צריך אריכות זמן להפקיד פקידים בכל מדינות מלכותו ולפיכך אמר יבקשו למלך מיד ומכל מקום אין לסמוך ע"ז שמא לא תהי' מרוצה אחת אל המלך ולכך אמרו אחר כך ויפקד המלך וגו' ולכך כתיב יבקשו בראשונה כי מפני שאינם (ספר אור חדש עמוד קט) הרבה כאשר אינם הולכים לקבוץ בכל מדינות המלך לכך צריך לבקש כי הם מעטים אבל בכל מדינת מלכותו נמצאו הרבה ועוד כי מתחלה היו הם מבקשים נערות בתולות והיו אומרים כי המלך רוצה לראותה ולהמליך אותה תחת ושתי ולא היו מגלין להם שהוא מקבץ הרבה בתולות לבעול אותם אבל בכל מדינת מלכותו א"א לעשות כך כי כבר נגלה דבר זה שהיה בועל אותם וכל אחד היה מונע מלתת בתו
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: נערי המלך, משרתיו, ראו את צערו של המלך והציעו לו שיבקשו (יחפשו) עבור המלך נערות בתולות טובות-מראה (יפות) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ב.
מדוע נדרש מבצע כל-כך מורכב לבחירת מלכה חדשה?
1. בקריאה ראשונה נראה לנו שמדובר בתחרות של יופי ותאווה בלבד, הרי מדובר על (אסתר ב ב): "בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה", (אסתר ב יד): "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה, וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" - אין צורך להסביר לאיפה היא באה ומה היא עשתה שם עד הבוקר.
2. אולם ייתכן שיש סיבה אחרת. ממוכן הציע (אסתר א יט): "וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה", כלומר מיוחסת יותר מוושתי. אולם קשה היה למצוא "טובה ממנה", שכן ושתי היתה (לפי חז"ל) נכדתו של נבוכדנצר מלך בבל. נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו הציעו תחרות לבחירת מלכה ללא הדרישה שהנבחרת תהיה טובה מושתי - מספיק שהנבחרת תהיה טובת-מראה בעיני המלך.
בפרס היה נהוג שהמלך יבחר מלכה מאחת משבע המשפחות המכובדות של פרס ומדי. אבל אחרי גירוש ושתי, המשפחות המכובדות העדיפו לא להסתבך עם המלך. גם המלך העדיף לא לקחת מלכה ממשפחה חזקה, שיכולה לגרום לו צרות. ושתי המיוחסת פגעה בכבודו של המלך, ולכן חשב שדווקא מלכה לא מיוחסת תביא לו כבוד רב יותר. הוא בחר אותה בצורה "דמוקרטית", תוך מתן הזדמנות שווה לכל הנשים מכל העמים.
3. אם כך, מדוע הגדרת התחרות הדגישה את היופי? - אולי לשם הטעיה: המחבר השתמש בנטייה הטבעית כדי להפיל אותנו בפח. כל הנערות, שחשבו שזאת היתה תחרות יופי ומין נכשלו, במשך ארבע שנים. אילו אנו היינו הנערות הללו גם אנו לא היינו נבחרים, כי התחרות לא היתה תחרות יופי אלא תחרות על היכולת להביא כבוד למלך.
מקור ההצעה
1. חז"ל העלו את האפשרות שממוכן רצה להשיא את בתו למלך, אולם תוכניתו לא יצאה לפועל.
2. אותם משרתים "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" הם שהקריאו למלך אודות מרדכי כששנתו של המלך נדדה (אסתר ו ג), בדיוק אחרי שהמן הקים את העץ לתלותו. הם הצילו את חייו של מרדכי. מאוחר יותר, חרבונה "אֶחָד מִן-הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ", ששמע אודות מרדכי בלילה ההוא, שיבח את מרדכי "אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ" (אסתר ז ט). אם "נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו" היו מקושרים למרדכי, ייתכן שמרדכי הגה את רעיון התחרות, וגרם שנערי המלך יציעו זאת למלך. מדוע עשה זאת? ראו בביאור:אסתר ב ז.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ב ב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.