אסתר רבה ב ג
ג. [ עריכה ]
"שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם" יום אחרון כיום ראשון עובדא הוה בגברא חד דהוה שמיה ברבוהין הלכו רבותינו אצלו על עסק מגבת חכמים שמעין לבריה דאמר ליה במה אנן אכלין יומא דין אמר ליה בטרוקסימון מן חד במנא או מן תרין במנא אמר ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין אמרי היכן אנן אזלין גבי הדין ניזיל ונעביד עבידתן בקרתא ובתר כן ניתי לגביה אזלון ועבדון עיבידתהון בקרתא ואתו לגביה ואמרין ליה הב לן מצוותא אמר לון אזלון לגבי דא דבייתא והיא יהבה לכון חד מודיא דדינרין אזלון לגבי אינתתא ואמרון לה אמר ליך בעלך הב לן מצוותא חד מודיא דדינרין אמרה לון היכי אמר לכון גדיש או מחיק אמרו לה סתם אמר לן אמרה אנא יהבה לכון גדיש אין אמר לי בעלי למה אמינא ליה חביתין מן פרני אתון לגביה אמרון ליה ברייך ימלא חסרונך אמר לון היכן יהבתיה לכון גדיש או מחיק אמרו ליה סתם אמרן לה ואמרה אנא יהבה לכון יתיה גדיש ואין אמר בעלי למה אנא יהבה גדראניה מן פורני אמר להון איכן דכן הוית בדעתי למתנא לכון ולמה לא אתיתן לגבי מריש אמרון ליה שמעינן לעבדך דאמר לך במה אנן אכלין יומא דין ואמרת ליה בטרוקסימון ואמר לך מן חד במנא או מן תרין במנא ואמרת ליה מן תרין במנא דאינון כמישין וזלילין ואמרין בר נש דאית ליה כל הדין ממונא הוא אכיל בטרוקסימון מן תרין במנא אמר לון בנפשי אנא רשיי ברם במצוותה דבריי לית אנא יכיל ולא רשיי.
בר לופייני הוה משיא את בתו מן צפורי לעכו והעמיד חנויות מוזגות יין מציפורי לעכו ומנורות של זהב מכאן ומכאן אמרו לא זזו משם עד שהאכילן עדשים מן הגרן והשקה אותן יין מן הגת אמר ר' אבון ובלבד בקדרות מפוחמות ברם הכא יום אחרון כיום ראשון: