ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוטה/פרק חמישי

פרק חמישי – כשם שהמים

כולל שיעורי שמע

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה א

מתני' ^ה_אכשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר (ויקרא נשא ה כב כז) ובאו ובאו ^ה_בכשם שהיא אסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה נטמאה דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא אמר°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה כך היה דורש °רבי זכריה בן הקצב רבי זכריה בן הקצב °רבי רבי יהודה הנשיא אומר שני פעמים האמורין בפרשה אם נטמאה אם נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל
גמ’: תנן כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו אנן תנינן מכפל הלשון באו באו אית תניי תני מיתור האות ו’ באו ובאו מאן דאמר באו באו °רבי עקיבה רבי עקיבא שדורש לשונות כפולים ומאן דמר באו ובאו °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע תנן כשם שהיא אסורה לבעל כך אסורה לבועל אנן תנינן נטמאה נטמאה אית תניי תני נטמאה ונטמאה מאן דאמר נטמאה נטמאה °רבי עקיבה רבי עקיבא שדורש לשונות כפולים ומאן דאמר נטמאה ונטמאה °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע אית דתני שלומדים שהמים בודקים אותו ואותה מהמילים בוא ובה וכתיב כן הרי לא כתוב אלא ובאו בה אלא כיי דאמר רבי אמי° בן נתן בשם רבי יוחנן° בר נפחא ניתן לדרוש על ידי שגורעין אות מתחילתה ומעבירין אותה לסופה ואמר רבי חנינה° בשם רבי ירמיה° ואפילו לאמצע התיבה כמו שכתוב (ויקרא ויקרא ב ו) ויצקת עליה שמן מנחה היא וגורעים ודורשים כאילו כתוב ויצקת שמן על המנחה לרבות את כל המנחות ליציקה כתיב ובאו בה המים המאררים למרים אמר רבי תנחומא° בר אבא מניין גמטריא של המילה המאררים פעמים רמ”ח כנגד מאתים וארבעים ושמונה איברים שיש בה וכנגד מאתים ארבעים ושמונה איברים שיש בו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 ה_א מיי' פ ג' מהל' סוטה הלכה י"ז, סמ"ג עשין נו:

2 ה_ב מיי' פ ב' מהל' סוטה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' י"א סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ח סעיף י"ז:

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כא

^[דף כא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
ותנינן נמי הכי דתנן כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל כך היא אסורה לאחיו של בועל כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה בלא שידע שנסתרה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו את הבועל היא על ידי שדרכה ליאסר בין לו בין לאחר אם נסתרה היא נבדקת משקין אותה כדי להתירה לבעלה אבל הוא שאינו נאסר כשנסתר עימה לכשתשתה הוא נבדק בדקו אותו שמת אחר ששתתה ולא בדקו אותה אני אומר הזכות תלה לה ניחא כמאן דאמר הזכות תולה ואינה ניכרת ברם כמאן דאמר הזכות תולה וניכרת הרי לא הוכרה אלא אני אומר מים מגולין שתה ונצבה הכין לא הוון בעיי מיבדקוניה אלא כדון וכי מים מגולים פועלים בדיוק כמי סוטה שצבטה בטנו ונפלה ירכו אלא אני אומר עם אחרות נסתר ולא כן סברנן מימר לכשתשתה הוא נבדק והרי האחרות לא שתו אז איך הוא נבדק תיפתר שהיה הוא מזיד והיא שוגגת ולכן המים בדקו אותו ולא בדקו אותה בדקו אותה ולא בדקו אותו אני אומר הזכות תלה ליה ניחא כמאן דאמר הזכות תולה ואינה נכרת ברם כמאן דאמר הזכות תולה וניכרת הרי לא הוכר אלא אני אומר מים מגולין שתת ונצבית הכין לא הוון בעיי מיבדקוניה אלא כדון וכי מים מגולים פועלים בדיוק כמי סוטה שצבטה בטנה ונפלה ירכה אלא אני אומר עם אחרים נסתרה מעתה גירש יהא מותר בה תיפתר שאולי היה הוא שוגג והיא מזידה ובדקו אותה ולא בדקו אותו הוא מזיד והיא שוגגת פשיטא שהיא מותרת לביתה גירש מהו שיהא מותר בה איפשר לומר מזיד בה ואת אמר הכין הוא שוגג והיא מזידה פשיטא שהיא אסורה לביתה גירש מהו שיהא מותר בה איפשר לומר יוצאת מתחת ידו ותאמר הכין ומניין שהדבר תלוי בה שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא כתיב (ויקרא אחרי מות יח כ) ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה בה הדבר תלוי

^[דף כא עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אם היתה מזידה אסורה שוגגת מותרת

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה ב

מתני’:

בו ביום דרש °רבי עקיבה רבי עקיבא (ויקרא שמיני יא לג)וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא את אחרים לימד על ככר השני שמטמא את השלישי אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה מי יגלה עפר מעיניך °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שהייתה אומר עתיד דור אחר לטהר את ככר השלישי אפילו בתרומה שאין לו מקרא מן התורה והרי °עקיבה רבי עקיבא תלמידך הביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא
גמ’: רבי יוסי בי רבי בון° אמר רב° אבא בר אייבו ושמואל° בר אבא בר אבא חד אמר בין בתרומה בין בחולין אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא ששני עושה שלישי שהשרץ אב הטומא והכלי נעשה ראשון והפרי שבתוכו שני והוא מטמא את השלישי וחורנה אמר בתרומה אבל לא בחולין ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יונה° בשם רב° אבא בר אייבו ואמרי לה אמר רב° אבא בר אייבו בשם רבי חייה רובא° השלישי בחולין הבא מחמת השרץ עושה רביעי בתרומה הוי אומר דרב° אבא בר אייבו הוא דאמר בין בתרומה בין בחולין אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא מתניתא פליגא על רב° אבא בר אייבו דתנן אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות שגזרו עליהם להיות שניות מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי והשלישי טהור בחולין והא סתם משנה °רבי מאיר רבי מאיר ואליבא ד°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף ואמר ששלישי בחולין טהור פתר ליה קל הוא בידים שהן מדבריהן שהן מגזירת י”ח דבר ואין עושין שלישי בחולין והא תנינן טבול יום תיפתר בטבול יום מטומאת בית הפרס אמררבי זעירא° ואפלו תימר בטבול יום דבר תורה שנייא היא דכתיב כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יבא וטמא עד הערב וטהר ממשמע שנאמר וטמא עד הערב איני יודע שהוא טהור בערב מאי וטהר מכאן שהוא טהור למקצת וטמא למקצת טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך התיב רבי חגיי° קומי רבי יוסי° בר זבידא או נימר שהוא טהור במגע וטמא באכילה אמר ליה כלים אמורים בפרשה אית לך מימר גבי כלים טהורים במגע וטמאים באכילה מתניתא מסייעא לרב° אבא בר אייבו דתנן הראשון שבחולין טמא ומטמא והשיני שבחולין פוסל ולא מטמא והשלישי שבחולין נאכל בנזיד הדמע שיכול לערבו עם תרומה שאינו פוסל את התרומה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כב

^[דף כב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
הא לעשותו דמע תרומה על תבל אחר שיש לו אסור משמע שהשלישי בחולין פסול כתרומה כדברי רב° אבא בר אייבו אם ניתן לדיק ממה שנאמר שהשלישי שבחולין נאכל בנזיד הדמע, שלעשותו תרומה אסור אמור דבתרה דתנן הראשון והשני שבתרומה טמאין ומטמאין והשלישי פוסל את הקדש ולא מטמא והרביעי נאכל בנזיד הקודש אין תימר הא לעשותו קודש אסור כמו שאמרתה ברישא גבי תרומה אשכחת מימר מחלפה שיטתיה דרב נמצאתה אומר שרב חזר בו דאמר רבי אבא° בשם רב° אבא בר אייבו שלישי הבא מחמת השרץ בחולין והרביעי בתרומה מותר לעשותו קודש שלא אמרו שיש רביעי בקודש אלא בקדשי המקדש מקודשין ולא בקדשי הגבול תרומה אמר רבי חונה° ולא בתרומה אנן קיימין כל תרומה אסור לעשותה קודש שלא להמציא בה תקלה שתאסר באכילה אם יהיה ההקדש נותר ואמור דבתרה הראשון והשיני והשלישי שבקודש טמאים ומטמאים והרביעי פסול ולא מטמאה והחמישי נאכל בנזיד הקודש שהחמישי טהור ויכול לאכלו אם קרבנות טהורים אין תימר הא לעשות קודש אסור וכי יש חמישי בקודש אלא על כרחך את אמר לית כן שאי אפשר לדיק מכאן הא לעשות חמישי קדש אסור אף הכא ברישא לית כן ואי אפשר לדיק ממה שאמרה המשנה שלישי נאכל עם התרומה שאסור לעשותו תרומה אמר רבי יוחנן° בר נפחא השלישי בחולין שבא מחמת השרץ מותר לעשותו תרומה שאין שלישי בחולין בעו קומוי אפילו כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי הילא° אילעא אפילו כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מאי טעמא טבול יום פוסל והשני פוסל מה טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יוחנן° בר נפחא שלישי בחולין הבא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה ומותר לעשותו קודש רבי זעירא° בעא קומי רבי יסא° אסי מטמא בקודש ואת אמר אכן שמותר לעשותו קדש אמר ליה מה ששלישי מטמא בקדש אינו אלא משום מעלה אמר רבי שמואל בר רב יצחק° אף עיקר טומאתו של שלישי בקודש אינו אלא משום מעלה שמדאוריתא בין בחולין בין בקדשים יש רק עד שני אמר רבי יוסי° בר זבידא מה שהוא מטמא בקודש ועושה רביעי זה משום מעלה אבל שלישי עצמו אסור מהתורה רבי יודן° אמר אפילו לרבנן דאינון אמרין אין שלישי בחולין השלישי שבחולין מטמא בקודש משום מעלה אמר ליה רבי יוסי° בר זבידא האם אפשר לחדש דבר כזה מעצמנו ולית אנן צריכין שמעין ליה מן בר נש רב

^[דף כב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תנן אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה מי יגלה עפר מעיניך °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שהייתה אומר עתיד דור אחר לטהר את ככר השלישי אפילו בתרומה שאין לו מקרא מן התורה והרי עקיבה תלמידך הביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא תמן אמרין ממה שקילס °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה את °רבי עקיבה רבי עקיבא הדא אמרה הלכה כיוצא בו רבנן דקיסרין אמרין למדרשו קילסו אבל למעשה אין הלכה כיוצא בו דאמר רבי אחא° אמר רבי מיישא° בשם רבי אלעזר° בן פדת אין לוקין על השלישי שבמעשר שני שאני איסור אכילה ממלקות שאפילו כ°רבי עקיבה רבי עקיבא אינן לוקין על שלישי של מעשר שני למה טבול יום פוסל תרומה והשני פוסל תרומה מה טבול יום אין לו מגע אצל החולין אף השני אין לו מגע אצל החולין ואמר רבי אלעזר° בן פדת כמיניין החולין כך מיניין המעשר שבשניהם יש רק ראשון ושני ואתייא כיי דאמר רבי יונה° אמר רבי אימי° אמי בן נתן בשם רבי שמעון בן לקיש° בכל מקום שכתוב חולין באהן פירקא פרק א במסכת תרומות שם נמנו מדרגות הטומאה ולא הוזכרו מדרגות במעשר ושם נאמר הראשון שבחולין טמא ומטמא השני פוסל ולא מטמא והשלישי נאכל בנזיד הדמע גם מעשר אינון אמר רבי יוסי° בר זבידא במעשר שני אפילו ראשון שבו אינו מחוור שלוקה על אכילתו שהרי לא תאכל אין כתיב כאן אלא (דברים כי תבא כו יד) לא אכלתי באוני ממנו שאין זה אלא כסיפור דברים רבי אבא מרי° אמר מניין למעשר שני שאסור לאכלו בטמאה דכתיב (דברים כי תבא כו יג) ככל מצותך אשר צויתני וכתיב לא בערתי ממנו בטמא הרי זה כמי שהוא מחוור בלאו תנן התם כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה אמר רבי אבהו° בשם רבי מנא° בן יונה מפני מה אמרו השני שבחולין מטמא משקה חולין מפני הידים שהן מדבריהן שגזרו עליהם שיהיו מטמאות משקה חולין שני שהוא מדבר תורה לא כל שכן שיטמא משקה ומכאן דיו לבא מן הדין להיות כנידון מה הידים ספיקן לטמא את אחרים טהור אף השני ספיקו לטמא אחרים טהור התיב רבי חנינא° בר חמא לרבי מנא° בן יונה הרי האוכל אוכלין טמאין והשותה משקין טמאין ספיקן לטמא את אחרים טהור והמשקין היוצא מהן היינו משקין שנגעו באדם שאכל אוכלין טמאים שהם טמאים ספיקן לטמא את אחרים כגון אם ספק נגעו טמא רואים שבמשקה אף שהוא דרבנן החמירו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כג

^[דף כג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אז אולי נלמד מכאן בקל וחומר שאף שני שהוא דבר תורה ספיקו לטמא את אחרים טמא אמר רבי מנא° בן יונה קומי רבי חנינה° וכי לא בתרומה אנן קיימין והרי בתרומה שני עושה שלישי מדאורייתא וכיוון שכך ספיקו לטמא אחרים זה ספק דאוריתא ולמה שלא יטמא אמר ליה ואפילו תימר בתרומה אנן קיימין אינו אלא ספק דרבנן דמי אית ליה דשני עושה שלישי בתרומה מדאורייתא °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף דדרש טמא יטמא אבל לחכמים אין שני עושה שלישי אלא מדרבנן תמן אמרין שתי שאילות שאלן חגי הנביא אחת השיבו אותו כראוי ואחת לא השיבו לו כראוי דכתיב (חגי ב', י"ב) הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו שנגע בשרץ ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל השמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא כנף תחלה בשר קודש שני לחם ונזיד שלישי ויין ושמן ומאכל רביעי ושאל אותם האם יש רביעי בקודש ויענו הכהנים ויאמרו לא ולא השיבו אותו כראוי שהרי יש רביעי בקודש (חגי ב', י"ג) ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא היינו אם תהיה הכנף טמא נפש שהיא אב הטמאה ונגעה בכל אלה היטמא היינו שנגעה בבשר שנהיה ראשון שנגע בלחם ונזיד שני ויין ושמן ומאכל שלישי ושאל הנביא האם שלישי טמא בקדש ויענו הכהנים ויאמרו יטמא שהשיבו אותו כראוי אמר רבי ירמיה° אמר רבי חייה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא אף על השאלה הראשונה ענו נכון שהרי קודם עד שלא גזרו רביעי בקודש שאלן ולמה הוא מקללן דכתיב ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאום ה' וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא כאינש דבעי עילה על חבריה שרצה להוכיחם על דברים אחרים שלא עשו כראוי והשאלות היו רק דרך להיכנס איתם בדברים וביתא מה אכפת ליה מה קשור המקדש והרי מדבריו נראה שעל עניני טומאה במקדש בא להוכיחם דהו אמר ואשר יקריבו שם טמא הוא כמה דאמר רבי סימון בר זבדי° גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח וגם על זה הוכיחם שלא בדקו כראוי אמר רבי אחא° בשם רבי אבא בר כהנא° בקיאין היו בהיסטות ולא היו בקיאין במדפות כמו עליונו של זב שהוא טמא דכתיב (חגי ב', י"ב) הן ישא איש בשר קודש בשאלה הראשונה שאלן האם טמא מת מטמא בהיסט ויענו הכהנים ויאמרו לא השיבו אותו כראוי שאין טמא מת מטמא בהיסט שרק הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע והמשכב והמושב מטמאים בהיסט והמת עצמו מטמא בטומאת משא וטומאת היסט אבל טמא מת אינו מטמא בהיסט ובשאלה השניה שאלן האם טמא מת עושה מדף ויענו הכהנים ויאמרו יטמא ולא השיבו אותו כראוי

^[דף כג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

שאין טמא מת עושה מדף רבי תנחומא° בר אבא ורבי פינחס° אמרו בשם רבי לוי° על החמישי בקודש שאלן הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו כנף תחילה ובשר קודש שני לחם ונזיד שלישי יין ושמן רביעי ומאכל חמישי שאלן וכי יש חמישי בקודש ויענו הכהנים ויאמרו לא השיבו אותו כראוי שאין חמישי בקודש ולמה הוא מקללן כאינש דבעי עילה על חבריה שרצה להוכיחם על דברים אחרים שלא עשו כראוי והשאלות היו רק דרך להיכנס איתם בדברים וביתא מה אכפת ליה מה קשור המקדש והרי מדבריו נראה שעל עניני טומאה במקדש בא להוכיחם דהו אמר ואשר יקריבו שם טמא הוא כמה דאמר רבי סימון בר זבדי° גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח ועל זה הוכיחם שלא בדקו טוב תני אמר רבי יוסי° בר זבידא מניין לרביעי בקודש שהוא פסול ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הרי למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר התיב רבי יוחנן° בר נפחא אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח שהוא פסול בתרומה שטבול יום שנגע בתרומה פסל אותה ואותה תרומה שנפסלה אינה פוסלת בקודש דאפילו אם נגע טבול יום באוכל קדש אין אותו אוכל פוסל אוכל אחר דתנן טבול יום כשם שפוסל את התרומה כך פוסל אבל לא מטמא את הקדש אמר רבי חייה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא אתייא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא שסובר שלמדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר בשיטת °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו כמה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר יטמא יטמא אחרים ומכאן למד ששני עושה שלישי דבר תורה כן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר יטמא יטמא אחרים אמר רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה° לית °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא צריך להדין קל וחומר כדי לפסול רביעי בקדש אלא קרייה דרש °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא כתיב (ויקרא צו ז יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אשר יגע זה שני שנגע בראשון בכל טמא זה שלישי שנגע בשני לא יאכל למה לי לא יאכל הרי כבר נאמר באש ישרף אלא סוף טמא היינו מי שיגע בו שהוא שלישי לא יאכל מכאן לרביעי בקדש שהוא פסול מנין לשלישי שהוא טמא כתיב וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא שהכלי נעשה ראשון והפירות שני וכתוב יטמא שיטמא אחרים עד כדון באוכלין שניטמאו באויר כלי חרש שנטמא בשרץ אוכלין עצמן שניטמאו בשרץ מניין שהם מטמאין אוכל לטמא אחרים ודין הוא מה אם הכלים שאינן מיטמאין מאויר כלי חרש שנטמא בשרץ הרי הן מיטמאין בשרץ לטמא אוכלין לטמא אחרים אוכלין עצמן שנטמאים באויר כלי חרש שנטמא בשרץ אם ניטמו בשרץ אינו דין שיטמאו אוכלין לטמא אחרים עד כדון אם יסבור °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף שדורשים את המלה יטמא שיטמא אחרים ורביעי בקדש מקל וחומר

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כד

^[דף כד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אבל אם יסבור כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע מנין שרביעי בקדש טמא דתני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כתיב והבשר אשר יגע בכל טמא זה ראשון שנגע בכל טמא באב הטמאה לא יאכל לרבות את השני השלישי בתרומה מניין ודין הוא ומה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה שני שהוא פסול בחולין אינו דין שיפסול בתרומה רביעי בקודש מניין ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הא למדנו לראשון ולשני מן הכתוב ולשלישי מן הדין קל וחומר ולרביעי מקל וחומר וכי בקדשין דנין מהדין מדין שבעצמו נלמד מהדין אלא הלימוד רק אסמכתא שהכל משועבד להלכה שהלכה למשה מסיני שיהא השלישי פסול בתרומה והרביעי בקודש

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה ג

מתני’: בו ביום דרש °רבי עקיבה רבי עקיבא כתיב (במדבר מסעי לה ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה ומקרא אחר אומר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפיים אמה ואי אפשר לומר אלפיים אמה שכבר נאמר אלף אמה ולמה נאמר אלף ולמה נאמר אלפיים אלא אלף אמה מגרש ואלפיים אמה תחום שבת °רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר ^ה_גאלף אמה מגרש ואלפיים שדות וכרמים
גמ’: °רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלפיים אמה תחום ערי הלוים צא מהן אלף אמה מגרש נמצא רביע מגרש והשאר שדות וכרמים רבי ירמיה° ורבי שמואל בר רב יצחק° אמרו בשם רב° אבא בר אייבו רביע מעיר שהיא אלף שכיוון שהעיר אלף על אלף אם נוסיף אלפים לכל צד נמצא חמשת אלפים על חמשת אלפים. ואם נחסיר את שטח העיר נשאר עשרים וארבע אלף. לעומת זאת אם נוסיף רק מגרש לעיר נקבל תשע אלף נחסיר את שטח העיר ונקבל שמונה אלף אבל כיוון שהמגרש היה בעיגול צריך להוריד ממנו רבע נמצא שהמגרש היה שש אלף שזה רבע מעשרים וארבע אמר רבי יצחק° בר אבא ואפילו תימר ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס דיבר בכל עיר ולא רק בעיר אלף ואפשר להעמיד שהוא דיבר על הקרנות דרביע מכל צד רביע הוא שהרי לעולם בפינות יהיה ריבוע של אלפים על אלפים שמתוכו אלף על אלף מגרש מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתסר שבכל פינה יש ריבוע של ארבעת אלפים ובארבע פינות יחד שש עשרה ומתוכם ארבעה אלפים מגרש רבי מנא° בן יונה משער כהדא לבנה שהיה מסביר לתלמדיו השתמש בארבע לבנים רבי אבין° משער כהדא רצועה רבי אושעיה° משער כהדא דסיקרין מידות של סוחרים אמר רבי יוסי בי רבי בון° חמשין על חמשין זה בית סאה מאה על מאה זה בית ארבעת סאין כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה חיטין קנסו אותו לשלם מס, חדר ארבעים על ארבעים מלא חיטה אתא לגבי רב הונא°

^[דף כד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אמר ליה פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון ועשרין על עשרין בתר זמן ואת מיתגר פלגא פייס אותם שיקחו עשרים על עשרים עכשים ועשרים על עשרים אחר כך ותרויח חצי אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה ורבי זעירא° אמר בשם רבי עוקבא° אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה אמר רבי זעירא° בשם רב חסדיי° אין מקדרין לא בערי הלוים ולא במקום עריפה בנחל ניחא כמאן דאמר אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים שכיוון שכל אחד דין לעצמו ברם כמאן דאמר אלף אמה מגרש ואלפיים אמה תחום שבת כלום למדו תחום שבת לא מערי הלוים לעיקר אין מקדרין ולטפילה מקדרין ומניין שלא היו קוברין בערי הלוים אמר רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה° דכתיב (במדבר מסעי לה ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לבהמתם ולחייתם ניתנו ולא ניתנו לקבורה

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה ד

מתני’:

בו ביום דרש °רבי עקיבה רבי עקיבא (שמות בשלח טו א)אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לי"י ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ולמה נאמר לאמר אלא שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל אשירה לי"י כי גאה גאה לכך נאמר לאמר °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר כקורין את שמע היו קורין ולא כקורין את ההלל
גמ’: תנן אלא שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל אשירה לי”י כי גאה גאה בדומה לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית הספר והן עונין אחריו על כל דבר ודבר משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה משה אמר עזי והן אומרים עזי °רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר בדומה לגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת והן עונין אחריו דבר ראשון משה אמר אשירה והן עונין אשירה משה אמר עזי והן עונין אחריו אשירה °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה של אמו ותינוק יונק משדי אמו וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו מברכה של אמו ושומט התינוק את פיו מדדה של אמו אף הן פתחו את פיהן בשירה ובשבח ואמרו זה אלי ואנוהו °רבי מאיר רבי מאיר אומר אפילו עוברין ממעי אימותיהן היו אומרים שירה שנאמר (תהלים ס"ח, כ"ז) במקהלות ברכו אלהים י"י ממקור ישראל °רבי נחמיה רבי נחמיה אמר בשעה שעלו אבותינו מן הים ראו פיגרי אנשים חטאים שהיו משעבדין בהן בפרך בעבודה קשה וכולם פגרים מתים מושלכים על שפת הים ביקשו לומר שירה ושרת עליהן רוח הקודש ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה הדא היא דכתיב (ישעיהו ס"ג, י"א) ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועה צאנו את רועה הצאן אין כתיב כאן אלא את רועה צאנו מלמד שעשה כולם רועים אם כן מה תלמוד לומר לאמר לאמר לדורות אמר רבי אבהו° בשם רבי יוסי ברבי חנינה°

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

3 ה_ג מיי' פי"ג מהל' שמיטה ויובל הלכה ב', סמ"ג עשין קנה:

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כה

^[דף כה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
כהדין פסוקה כמו מלמד תינוקות שאומר את המילה הראשונה והתינוקות אומרים את כל הפסוק משה אמר אשירה והן עונין אחריו אשירה לי"י כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים משה אמר עזי וזמרת והן עונין אחריו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה כתיב (שופטים ה', ב') בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם התנדבו היה צריך לכתוב בלשון עבר ולמה כתוב בהתנדב ללמד שבכל דור ודור כשהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים יהו אומרים שירה התיבון הרי גאולת מצרים למה לא אמרו שירה ביציאת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן שלא הסתימה עד שטבעו משעבדיהם בים ואז אמרו שירה התיבון הרי גאולת מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוצה לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהן נגאלו לא נגאלו מן המלכות

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה ה

מתני’: בו ביום דרש °רבי יהושע בן הורקנוס רבי יהושע בן הורקנוס שלא עבד איוב את המקום אלא מאהבה שנאמר (איוב י"ג, ט"ו) הן יקטלני לו אייחל ועדיין הדבר שקול שהרי אפשר שהכוונה לו אני מצפה או איני מצפה לו תלמוד לומר (איוב כ"ז, ה') עד אגוע לא אסיר תומתי ממנו לימד שמאהבה עשה
גמ’: תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מנין שעבד מאהבה שנאמר (איוב כ"ז, ב') חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי ואין אדם נודר בחייו של מלך אלא אם כן אוהבו משום °רבי נתן רבי נתן אמרו (איוב י"ג, ט"ז) גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא כתוב אחד אומר (דברים ואתחנן ו ה) ואהבת את י"י אלהיך וכתוב אחד אומר (דברים ואתחנן ו יג) את י"י אלהיך תירא ואותו תעבוד עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעט אין ירא מבעט שבעה פרושין הן פרוש שיכמי ופרוש ניקפי ופרוש קיזאי פרוש מה הנכיי פרוש אדע חובתי ואעשנה פרוש יראה פרוש אהבה פרוש שיכמי טעין מצוותא מראה כאילו טוען על כיתפא שמראה לכולם שעושה מצוה פרוש ניקפי אקיף לי תלוה לי ואנא עביד מצוה שתמיד אומר המתן עד שאסים מצוה וכך מודיעה לכולם צדקותו פרוש קיזאי עביד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז חדא בחדא פרוש מה הנכייה מן מה דאית לי ממה שיש לי מה אנא מנכי עביד מצוה שמראה כמה הוא צדיק שחוסך מהמעט שיש לי פרוש אדע חובתי ואעשה הי דא חובתה עבדית איזה עברה עשיתי דאעבד מצוה כוותה פרוש יראה כאיוב פרוש אהבה כאברהם אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב (נחמיה ט', ח') ומצאת את לבבו נאמן לפניך אמר רבי אחא° שהפשיר עמו ועשה עימו שלום דכתיב (נחמיה ט', ח') וכרות עמו הברית והחסד וגומר אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו מאי טעמא איזה פסוק רומז על זה דכתיב (תהלים ק"ט, כ"ב) ולבי חלל בקרבי °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל רחתת הגיעה ענתה דקרית שמע שרי קרי קרית שמע וגחך צחק אמר ליה סבא אי חרש מכשף את אי מבעט ביסורין את אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לא חרש אנא ולא מבעט ביסורין אנא אלא כל יומי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ואומר אימתי יבואו שלשתן לידי (דברים ואתחנן ו ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך

^[דף כה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
רחמתיה אהבתיו בכל לבי ורחמתיה אהבתיו בכל ממוני ובכל נפשי לא הוה בדיק לי וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא הסחתי דעתי לפום כן אנא קרי וגחך לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו °נחמיה עימסוני נחמיה עימסוני שימש את °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף עשרים ושתים שנה ולימדו שאתים וגמים ריבויין אכין ורקין מיעוטין אמר ליה מהו הוא ההן דכתיב (דברים ואתחנן ו יג) את ה' אלהיך תירא אמר ליה אותו ואת תורתו

ירושלמי סוטה, פרק ה, הלכה ו

מתני’:

אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה מי יגלה עפר מעיניך °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר (איוב א', ח') איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע והרי °יהושע יהושע בן חנניה תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה
גמ’: אימתי היה איוב אמר רבי שמעון בן לקיש° בשם בר קפרא° בימי אברהם אבינו היה הדא היא דכתיב (איוב א', א') איש היה בארץ עוץ איוב שמו וכתיב (בראשית וירא כב כא) את עוץ בכורו רבי אבא° אמר בימי אבינו יעקב היה ודינה היתה אשתו הדא הוא דכתיב (איוב ב', י') כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב (בראשית וישלח לד ז) כי נבלה עשה בישראל רבי לוי° אמר בימי השבטים היה הדא הוא דכתיב (איוב ט"ו, י"ח) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם יהודה וראובן שהודו על חטאם °רבי יוסי בן חלפתא רבי יוסי בן חלפתא אמר בירידתן למצרים היה ובעלייתן מת משל לרועה שבא זאב ונזדווג לצאנו מה עשה העמיד תייש אחד לנגדו הדא הוא דכתיב (איוב ט"ז, י"א) יסגירני אל עויל ועל ידי רשעים ירטני כך הקדוש ברוך הוא שם את איוב בדור הזה כדי שהשטן יהיה עסוק באיוב ולא יקטרג על ישראל ויאמר מה אלו עובדי עבודה זרה אף אלו תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע איוב מעבדי פרעה היה ומגדולי פמילייא שלו היה הדא הוא דכתיב (שמות וארא ט כ) הירא את דבר י"י וגו' וכתיב ביה (איוב א', ח') איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע °רבי יוסי בר יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר בימי שפוט השופטים היה הדא הוא דכתיב (איוב כ"ז, י"ב) הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו חזיתם מעשה דורי שהיו נוטלין מעשר גונבים בגרנות לכן בעז ישן בגורן לשמור כדכתיב (הושע ט', א') אהבת אתנן על כל גרנות דגן אמר רבי שמואל בר נחמן° בשם רבי יונתן° בימי מלכות שבא היה שנאמר (איוב א', ט"ו) ותפל שבא ותקחם °רבי נתן רבי נתן אמר בימי כשדים היה שנאמר (איוב א', י"ז) כשדים שמו שלשה ראשים °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אמר בימי אחשורוש היה שנאמר (אסתר ב', ב') יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה וכתיב (איוב מ"ב, ט"ו) ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב רבי יהושע בן לוי° אמר מעולי גולה היה רבי יוחנן° בר נפחא אמר מעולי גולה היה וישראל היה לפום כן רבי יוחנן° בר נפחא למד ממנו הילכות אבל דכתיב (איוב א', כ') ויקם איוב ויקרע את מעילו ואמר רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יוחנן° בר נפחא מיכן שאבל צריך לקרוע מעומד תני רבי חייה° היה לי בעולמי גוי אחד צדיק ונתתי לו שכרו ופטרתיו מעולמי רבי שמעון בן לקיש° אמר איוב לא היה ולא עתיד להיות מחלפה שיטתיה ד {{אמורא-ירו"מ רבי שמעון בן לקיש |האם רבי שמעון בן לקיש° חזר בו}} תמן אמר רבי שמעון בן לקיש° בשם בר קפרא° בימי אברהם אבינו היה והכא הוא אמר הכין אלא הוא היה וייסורין לא היו ולמה נכתבו עליו אלא לומר שאילולי באו עליו היה יכול לעמוד בהן דרש °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף כתיב (איוב ל"ב, ב') ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם אליהוא זה בלעם בן ברכאל שבא לקלל את ישראל ובירכן כדכתיב (דברים כי תצא כג ו) ולא אבה י"י אלהיך לשמוע אל בלעם הבוזי שהיתה נבואתו בזויה דכתיב (במדבר בלק כד ד) נופל וגלוי עינים ממשפחת רם דכתיב (במדבר בלק כג ז) מן ארם ינחני בלק אמר לו °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אם הוא הוא כבר כסה עליו המקום ולמה אתה מגלה ואין לית הוא עתיד להתוכח עמך אלא אליהוא זה יצחק בן ברכאל בן שבירכו האל שנאמר (בראשית תולדות כו יב) ויברכהו י"י הבוזי

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

 [ע"ב] 
 

ירושלמי מאיר סוטה כו

^[דף כו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
שביזה כל בתי עבודה זרה בשעה שנעקד על גבי המזבח ממשפחת רם בן אברם משה כתב חמשה ספרי תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם וכתב ספרו של איוב (איוב א', ח') איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע אמר רבי תחליפא קיסריא° שהיה וותרן אמר ליה רבי זעירא° ומאן דלית הוא וותרן לית הוא כשר אלא שהיה מוותר על קללתו
הדרן עלך פרק כשם שהמים