קטגוריה:איוב א כ

<< | ספר איוב • פרק א' • פסוק כ' | >>

ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו

וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.

וַיָּ֤קׇם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גׇז אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃

וַ/יָּ֤קָם אִיּוֹב֙ וַ/יִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔/וֹ וַ/יָּ֖גָז אֶת־רֹאשׁ֑/וֹ וַ/יִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָ/ה וַ/יִּשְׁתָּֽחוּ׃

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

רש"י

"ויגז" - תלש כמו (ירמיהו ו) גזי נזרך ומתרגמינן תלישה וכמו (תהלים עא) ממעי אמי אתה גוזי מושכי

"ויקרע" - בעבור הצער והאבל

"ויגז את ראשו" - תלש שער ראשו וקצר בדבר המובן

"וישתחו" - אל ה' לברך על הרעה

"מעילו" - שם מלבוש מה

"ויגז" - ותלש כמו קרחי וגזי (מיכה א)

"ויקם איוב", לברך מעומד, "ויקרע מעילו" על אבדן הבנים כדין, "ויגז ראשו" על אבדן הקנינים, כי לא תשימו קרחה למת כתיב אבל על אבדה אין איסור:

ביאור ויקי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.

ראה: וּמַלְאָךְ בָּא

אין ספק שהתחלת הסיפור היא אגדה סיפרותית, רק כדי להכין את הקרקע להמשך.

איוב עושה הצגה לאנשיו. כמובן שכך הוא היה צריך לעשות. כמו דוד "וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת" (שמואל ב א יז).
רשימת הדברים שהוא עשה: קם, קרע, גז, ויפל. הבעיה היא עם גז שדורשת מכשיר כדי לגזוז את הכבשים. האם הוא חיכה עד שיביאו לו, ורק אחר כך השתחווה? כנראה המילה 'גז' יותר מתאימה ל'תלש' את שערותיו, ולא גז את כל שערותיו מראשו.
אם הוא השתמש במכשיר שהיה בשימוש לכבשים, ללא שטיפה מתאימה, לא פלא שהוא קיבל מחלת עור איומה.