ביאור:איוב א כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
-- איוב א, כ

ראה: וּמַלְאָךְ בָּא

וַיָּקָם אִיּוֹב[עריכה]

אין ספק שהתחלת הסיפור היא אגדה סיפרותית, רק כדי להכין את הקרקע להמשך.

  • איוב עושה הצגה לאנשיו. כמובן שכך הוא היה צריך לעשות. כמו דוד "וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת" (שמואל ב א יז).
  • רשימת הדברים שהוא עשה: קם, קרע, גז, ויפל. הבעיה היא עם גז שדורשת מכשיר כדי לגזוז את הכבשים. האם הוא חיכה עד שיביאו לו, ורק אחר כך השתחווה? כנראה המילה 'גז' יותר מתאימה ל'תלש' את שערותיו, ולא גז את כל שערותיו מראשו.
  • אם הוא השתמש במכשיר שהיה בשימוש לכבשים, ללא שטיפה מתאימה, לא פלא שהוא קיבל מחלת עור איומה.