קטגוריה:ויקרא ז יט

<< | ספר ויקרא • פרק ז' • פסוק י"ט | >>

והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר.

וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר.

וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכׇל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כׇּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְהַבָּשָׂ֞ר וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּשָׂ֞ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/1320
מורפ': HC/Td/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יִגַּ֤ע יִגַּ֤ע - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5060
מורפ': HVqi3ms בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־טָמֵא֙ טָמֵא֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2931
מורפ': HAamsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יֵֽאָכֵ֔ל יֵֽאָכֵ֔ל - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVNi3ms בָּאֵ֖שׁ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֵ֖שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/784
מורפ': HRd/Ncbsa יִשָּׂרֵ֑ף יִשָּׂרֵ֑ף - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8313
מורפ': HVNi3ms וְהַ֨בָּשָׂ֔ר וְ - ו' החיבור
הַ֨ - מילית, ה' הידיעה
בָּשָׂ֔ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/1320
מורפ': HC/Td/Ncmsa כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־טָה֖וֹר טָה֖וֹר - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2889
מורפ': HAamsa יֹאכַ֥ל יֹאכַ֥ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3ms בָּשָֽׂר בָּשָֽׂר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1320
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְהַבָּשָׂ֞ר גרשיים (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע מהפך (משרת, דרגא 5) בְּכָל־טָמֵא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יֵֽאָכֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בָּאֵ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

יִשָּׂרֵ֑ף אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהַ֨בָּשָׂ֔ר קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כָּל־טָה֖וֹר טפחא (מלך, דרגא 2)

יֹאכַ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) בָּשָֽׂר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. וְהַבָּשָׂר שלא נטמא - כָּל כל אדם טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְשַׂר קוּדְשָׁא דְּיִקְרַב בְּכָל מְסָאַב לָא יִתְאֲכִיל בְּנוּרָא יִתּוֹקַד וּבְשַׂר קוּדְשָׁא כָּל דְּיִדְכֵּי לְקוּדְשָׁא יֵיכוֹל בְּשַׂר קוּדְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְשַר קוּדְשַׁיָא דִי יִקְרַב בְּכָל מְסָאָב לֵית אֶפְשַׁר דְמִיתְאָכֵיל בְּנוּרָא יִתּוֹקָד וּבְשַר קוּדְשָׁא כָּל דְיִדְכֵּי לְקוּדְשָׁא יֵיכוּל בְּשַר קוּדְשָׁא:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ט (עריכה)

[א] יכול יהיה טמא מטמא בשר הקדש במשא?

ודין הוא! ומה אם אפר חטאת --שאין טבול יום מטמא במגע-- הטמא מטמאו במשא, בשר קדש --שטבול יום מטמאו במגע-- אינו דין שיהיה טמא מטמאו במשא?!
תלמוד לומר "אשר יגע"-- במגעו הוא מטמא ואינו מטמא במשא.

[ב] אין לי אלא טומאות הקלות; טומאות חמורות - טומאת מת ובועל נדה וכל המטמאין את האדם מנין? תלמוד לומר "בכל טמא"-- בכל טמא ואפילו במחוסר כפורים.

אמר ר' יוסי מנין לרביעי בקדש היא פסול? ודין הוא! ומה אם מחוסר כפורים --שאינו פוסל בתרומה-- פוסל בקדש, שלישי --שפוסל בתרומה-- אינו דין שפוסל בקדש?! למדנו לשלישי מן הכתוב ולרביעי מקל וחומר.

[ג] "לא יֵאָכֵל באש יִשָּׂרֵף" -- אין לי טעון שריפה אלא הטמא והנותר בשל שלמים, ובחטאת שנכנס דמה לפנים; מנין לרבות הנותר? תלמוד לומר (שמות כט, לד) "ואם יִוָּתֵר מבשר המלואים...ושרפת את הנותר באש" - שאין תלמוד לומר "את הנותר" - אלא זה בנין אב - כל שנותר טעון שריפה.

[ד] אין לי אלא נותר; מנין לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא חוץ לקלעים? ולהלן, והיוצא, והנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, [ושקבלוהו פסולים וזרקו את דמם]^[1]? והניתנים למטה שנתנם למעלה, והניתנים למעלה שנתנם למטה, והניתנים בפנים שנתנם בחוץ, והניתנים בחוץ שנתנם בפנים? והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, וחטאת העוף הבא על הספק, ואשם תלוי? תלמוד לומר (שם,) "לא יֵאָכֵל כי קֹדש הוא" -- כל שהוא קדש טעון שריפה.

[ה] יכול אף שמתו ושהפילו ושנטמאו בחוץ - ישרפו? תלמוד לומר (שם,) "הוא".

ר' יהודא אומר יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה - ישרפו? תלמוד לומר "הוא".

[ו] "והבשר"-- לרבות בשר הפנימי שיהא מותר

שהיה בדין: הואיל והטמא פסול והיוצא פסול - מה הטמא אם נטמא מקצתו כולו פסול, אף היוצא אם נטמא מקצתו יהא כולו פסול...
תלמוד לומר "והבשר"-- לרבות בשר הפנימי שיהא מותר.

[ז] מכאן אמרו: אבר שיצא חוץ לחומה

בפסחים -- חותך עד שמגיע [לעצם וקולף עד שמגיע]^[2] לפרק ומתירו מן הפרק וחותך
ובמוקדשין -- חותך בקופיץ כל מקום שירצה; שאין בו משום שבירת עצם.

[ח] "כל טהור יֹאכל בשר" - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (דברים יב, כז) "ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תֹּאכֵל" - יכול לא יאכלו אלא בעליו; קל וחומר מפסח. לכך נאמר "כל טהור יֹאכל בשר".

^ מילים אלו נשמטו מטקסט הספרא שמופיע בדפוס המלבי"ם ונמצא בכל שאר גרסאות הספרא וגם המלבי"ם אינו מציין עליו בפירושו איזה תיקון או הערה. לכן סביר להניח דהוי רק שגגת בית הדפוס ובכן הוספתי אותו כאן -- ויקיעורך
^ גם מילים אלו לא מופיעים בדפוס הספרא של המלבי"ם אמנם נמצאים בכל שאר טקסטים של הספרא וגם המלבי"ם בעצמו מפנה אל פסחים (דף פה.) ושמה כתוב - לכן הוספתיו כאן -- ויקיעורך

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והבשר" - לרבות אבר שיצא מקצתו שהפנימי חוזר

"כל טהור יאכל בשר" - (פסחים עט, א) מה ת"ל לפי שנאמר (דברים יב) ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל יכול לא יאכלו שלמים אלא הבעלים לכך נאמר כל טהור יאכל בשר

"והבשר כל טהור יאכל בשר" - כלומר כל מה שאסרתי לך בחטאת ואשם שאם יצאו חוץ לקלעים אסורה כמו שכתוב בחצר אהל מועד יאכלוה בבשר זה אני אומר לך כל טהור יאכל בשר אפילו בכל העיר)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[טו] והבשר של קדש שלמים. לא בכל בשר איירי - אפילו בחולין, אלא דוקא בקדשים:

[טז] והבשר לרבות. פירוש "והבשר" השני, דהוי למכתב 'כל טהור יאכל בשר', מאי "והבשר", אלא לרבות שלא תאמר אבר שיצא מקצתו דינה כנטמא מקצתו, שאם נטמא מקצתו נטמא כולו, הכי נמי אם יצא מקצתו כאילו יצא כולו:

[יז] יכול לא יאכלו שלמים אלא הבעלים וכו'. ואם תאמר, ואם שלמים אינם נאכלים אלא לבעלים, למה הוצרך למכתב בפסח דאינו נאכל אלא למנויו (שמות י"ב, ד'), הרי אפילו שלמים אינם נאכלים אלא לבעלים, יש לומר, כגון שזיכה לו אחר פסח, דבהאי גוונא נקרא "זבחיך" (דברים י"ב, כ"ז), כיון שזיכה לו יאכל בפסח, לכך כתב (שמות י"ב, ד') "תכוסו", דלא סגי בזה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְהַבָּשָֹר – שֶׁל קֹדֶשׁ, שְׁלָמִים, אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.
וְהַבָּשָֹר – לְרַבּוֹת אֵיבָר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, שֶׁהַפְּנִימִי מֻתָּר (ספרא צו, פרשתא ט,ו).
כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ" וְגוֹמֵר "וְהַבָּשָֹר תֹּאכֵל" (דברים יב,כז), יָכוֹל לֹא יֹאכְלוּ שְׁלָמִים אֶלָּא הַבְּעָלִים? לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר (ספרא שם,ז).
[וְהַבָּשָר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר – כְּלוֹמַר: כָּל מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךָ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאִם יָצְאוּ חוּץ לַקְּלָעִים – אֲסוּרִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ" (לעיל ו,ט), בְּבָשָֹר זֶה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָֹר, אֲפִלּוּ בְּכָל הָעִיר.]