רש"י על ויקרא ז
<< · רש"י על ויקרא · ז · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יב
"והקריב על זבח התודה" - ד' מיני לחם חלות ורקיקין ורבוכה ג' מיני מצה וכתיב על חלת לחם חמץ וגו' וכל מין ומין י' חלות כך מפורש במנחות דף ע"ז ושיעורן ה' סאין ירושלמיות שהן ו' מדבריות כ' עשרון
"מרבכת" - לחם חלוט ברותחין כל צרכופסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"ביום קרבנו יאכל" - וכזמן בשרה זמן לחמה
"לא יניח ממנו עד בוקר" - אבל אוכל הוא כל הלילה אם כן למה אמרו עד חצות כדי להרחיק האדם מן העבירה (ריש ברכות)פסוק טז
פסוק יח
פסוק יט
"כל טהור יאכל בשר" - (פסחים עט, א) מה ת"ל לפי שנאמר (דברים יב) ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל יכול לא יאכלו שלמים אלא הבעלים לכך נאמר כל טהור יאכל בשר
"והבשר כל טהור יאכל בשר" - כלומר כל מה שאסרתי לך בחטאת ואשם שאם יצאו חוץ לקלעים אסורה כמו שכתוב בחצר אהל מועד יאכלוה בבשר זה אני אומר לך כל טהור יאכל בשר אפילו בכל העיר)פסוק כ
פסוק כד
פסוק כו
פסוק ל
"את אשי ה'" - ומה הן האשים את החלב על החזה
"יביאנו" - כשמביאו מבית המטבחים נותן חלב על החזה וכשנותנו ליד הכהן המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה וזהו האמור במקום אחר ויקרא י שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף וגו' ולאחר התנופה נותנו לכהן המקטיר ונמצא החזה למטה וזהו שנאמר שם ט וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה למדנו שג' כהנים זקוקין לה כך מפורש (במנחות דף סב)
"את החלב על החזה יביאנו" - ואת החזה למה מביא להניף אותו הוא מביאו ולא שיהא הוא מן האשים לפי שנאמר את אשי ה' את החלב על החזה יכול שיהא אף החזה לאשים לכך נאמר את החזה להניף וגו'