קטגוריה:ויקרא ז ל
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה.
יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהֹוָה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה.
יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑ה אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
יָדָ֣י/ו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה אֶת־הַ/חֵ֤לֶב עַל־הֶֽ/חָזֶה֙ יְבִיאֶ֔/נּוּ אֵ֣ת הֶ/חָזֶ֗ה לְ/הָנִ֥יף אֹת֛/וֹ תְּנוּפָ֖ה לִ/פְנֵ֥י יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה
אֵ֖ת
אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה
אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙
יְבִיאֶ֔נּוּ
אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה
לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ
תְּנוּפָ֖ה
לִפְנֵ֥י יְהוָֽה
יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה, אֶת הַחֵלֶב עַל עִם הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ, אֵת הֶחָזֶה את החזה יביא לא בשביל להקטיר (כמו את החלבים) אלא רק לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה תנועה מצד לצד (אך יש גם להניף למעלה ולמטה) לִפְנֵי יְהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יְדוֹהִי יֵיתְיָן יָת קוּרְבְּנַיָּא דַּייָ יָת תַּרְבָּא עַל חַדְיָא יַיְתֵינֵיהּ יָת חַדְיָא לְאָרָמָא יָתֵיהּ אֲרָמָא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְדוֹי יַיְתִין יַת קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ דִי יַפְרֵשׁ מִנִכְסַת קוּדְשֵׁיהּ יַת תַּרְבָּא שׁוּמְנוּנִיתָא דְעַל חַדְיָא וְיַת חַדְיָא כַּד מַחְתָּךְ בִּתְרֵין עִילְעִין מִיכָּא וּתְרֵין עִלְעִין מִיכָּא לִקֳבֵיל אַפְקוֹתָא יַיְתִינֵהּ לַאֲרָמָא יָתֵיהּ אֲרָמָא קֳדָם יְיָ: |
| ירושלמי (קטעים): | יְדוֹי יִתְעֲלָן יַת קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ יַת תַּרְבָּא דְעַל נְיָעָא יְהַב יָתֵיהּ וְיַת נְיָעָא לְמִנְפָא יָתֵיהּ אַנְפּוֹי קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה יא (עריכה)
[י] יכול כל הזבח כולו טעון תנופה? תלמוד לומר 'חלב'.
אין לי אלא חלב; מנין לרבות את החזה? תלמוד לומר 'חזה'.
כשהוא אומר (ויקרא ז, כט) "יביא את קרבנו" - לרבות את האליה.
'אשי השם' (שם, ל) - לרבות שתי הכליות[1]
"יביאנו" (שם, ל)-- לרבות יותרת הכבד.
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק טז (עריכה)
[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה; מה זה מיוחד איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם - אף אין לי אלא איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם! מנין קשה ואין טעון לחם? רך וטעון לחם? רך ואין טעון לחם? עד שאתה מרבה בבקר בכשבים ובעזים? תלמוד לומר (שמות כט, כח) "כי תרומה הוּא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה'" -- לרבות את כולם.
[ב] נטמאו כולם ונשתייר אחת מהן - מנין שיטעון תנופה? תלמוד לומר "את החזה להניף אֹתוֹ"-- אפילו כוליא אחת.
"תנופה"-- ולא תנופות.
[ג] "לפני השם" - במזרח.
כיצד הוא עושה?
- יביא את החלבים על ידי הבעלים. וחזה ושוק למעלה מהם. שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם. אם יש שם לחם - נותן למעלה מהם.
- מוליך ומביא, מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) "אשר הונף ואשר הורם".
- תנופה היתה במזרח והגשה במערב. תנופות קודמות להגשות.
- ^ עיין במלבי"ם שאין זו באמת דרשה בסופו של דבר
רש"י
"את אשי ה'" - ומה הן האשים את החלב על החזה
"יביאנו" - כשמביאו מבית המטבחים נותן חלב על החזה וכשנותנו ליד הכהן המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה וזהו האמור במקום אחר ויקרא י שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף וגו' ולאחר התנופה נותנו לכהן המקטיר ונמצא החזה למטה וזהו שנאמר שם ט וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה למדנו שג' כהנים זקוקין לה כך מפורש (במנחות דף סב)
"את החלב על החזה יביאנו" - ואת החזה למה מביא להניף אותו הוא מביאו ולא שיהא הוא מן האשים לפי שנאמר את אשי ה' את החלב על החזה יכול שיהא אף החזה לאשים לכך נאמר את החזה להניף וגו'
[כח] כשמביא מבית המטבחיים כו'. דאם לא כן, לא היה החלב על החזה, דהא בפרשת שמיני כתיב (להלן י, טו) "שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים", נמצא כי החזה למעלה. ובתרי הכהנים לא סגי, דכתיב (ר' להלן ט, כ) "וישימו החלבים על החזות ויקטר המזבחה". וליכא למימר דהא קמא כשמביאו מבית המטבחיים, דהא כתיב התם "ויקטר המזבחה", בשעת הקטרה כך היה. וליכא למימר הא דכתיב כאן "את החלב על החזה" בשעת הקטרה למזבח, דהא כתיב (כאן) "להניף וגו'", אם כן בשעת הנפה היו. ואם כן לא סגי בפחות מג' כהנים. וכך אמרינן בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סב.). וקאמר התם דג' כהנים בעי משום "ברוב עם הדרת מלך (משלי י"ד, כ"ח):
[כט] למה מביא להניף אותו וכו'. פירוש, הא דכתיב "את החזה להניף" לא הוצרך לכתוב, דכבר כתיב "את החלב על החזה יביאנו", ולמה הוצרך עוד "החזה", אלא הכתוב בא לבאר שלא תאמר כי אף החזה בהקטרה כמו החלב, לכך קאמר 'למה מביא את החזה וכו. והקשה הרא"ם, דאיך תיסק אדעתין לומר דהחזה הוא בהקטרה, והא כתיב אחריו (פסוק לא) "והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן". ותירץ הרא"ם, דהאי קרא לגלוי אתא על קרא "והיה החזה לאהרן", דאין להם רק אחר הקטרת חלבים, כדפירש (רש"י) בסמוך, ואי לאו האי קרא דלמדנו דאין החזה בהקטרה, הווה אמינא דהאי קרא "והיה החזה לאהרן" שלא תהא החזה בהקטרה, ולא למדנו שאין לאהרן בה רק אחר הקטרת האשים, והשתא דכתיב "את החזה להניף", אם כן כבר למדנו דאין החזה בהקטרה, אם כן קרא "והיה החזה לאהרן" אתא שלא תהא לאהרן רק אחר קטרת האשים:
ועיקר הקושיא אינו קשה, דהווה אמינא שמקצת החזה בהקטרה - והנשאר לאהרן ולבניו, כדאמרינן אצל הכבד, דכתיב (לעיל ג, ד) "על הכבד", ואמרינן (תו"כ שם) שנוטל מקצת הכבד עמה, מדכתיב (להלן ט, י) "ואת היותרת מן הכבד", והכי נמי היינו אומרים מדכתיב "את אשי ה' החלב על החזה", משמע שגם החזה בהקטרה, על כרחך שנוטל קצת מן החזה, ולכך צריך למכתב "את החזה להניף", דהחזה לא הוי בכלל "אשי ה'", אלא להניף:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵת אִשֵּׁי ה' – וּמַה הֵן הָאִשִּׁים? "אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ": כְּשֶׁמְּבִיאוֹ מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִם – נוֹתֵן חֵלֶב עַל הֶחָזֶה, וּכְשֶׁנּוֹתְנוֹ לְיַד [הַכֹּהֵן] הַמֵּנִיף – נִמְצָא הֶחָזֶה לְמַעְלָה וְהַחֵלֶב לְמַטָּה; וְזֶהוּ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר: "שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף" וְגוֹמֵר (להלן י,טו). וּלְאַחַר הַתְּנוּפָה – נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן הַמַּקְטִיר, וְנִמְצָא הֶחָזֶה לְמַטָּה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשִֹימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת וַיַקְטֵר הַחֲלָבִים הַמִּזְבֵּחָה" (להלן ט,כ). לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים זְקוּקִין לָהּ, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (דף ס"ב ע"א).
אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ – וְאֵת הֶחָזֶה לָמָּה מֵבִיא? לְהָנִיף אוֹתוֹ הוּא מְבִיאוֹ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא הוּא מִן הָאִשִּׁים. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: אֵת אִשֵּׁי ה' אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה, יָכוֹל שֶׁיְּהֵא אַף הֶחָזֶה לָאִשִּׁים? לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף וְגוֹמֵר.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואמנם מצינו כתוב מפורש, שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים, שנראה מזה שהשוק והחזה על החלבים היה מניף ביחד, ואחר התנופה היה מקטיר החלבים, כענין שכתוב והקטיר הכהן את החלב המזבחה, והשוק והחזה היו נתנים לכהנים, הוא שכתוב והיה החזה לאהרן ולבניו, וכתיב ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן. וכך היתה תנופה זו, היה נותן החלבים על ידי הבעלים וחזה ושוק למעלה מהם, ומניף אותם לפני המזבח, ותנופה זו בחזה ושוק כענין תנועת הלולב, מוליך ומביא מעלה ומוריד, מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו.
ונראה לי בטעם שני אברים הללו שהם חזה ושוק שנתיחדו לתנופה על גבי המזבח, לפי שהם סבת התנועה באדם גם בשאר בעלי חיים, כי הלב המתנועע הוא במקום החזה, וכן תנועת כל בעל חי בשוקים הוא, ולפיכך באה המצוה הזאת בקרבנות שיגיע לפני המזבח שני אברים הללו שהם בעלי התנועה להודות ולשבח בזה לאדון הכל המעמיד כל העולם כולו בכח תנועת הגלגלים, וזהו שאמרו למי שארבע רוחות העולם שלו ולמי שהשמים והארץ שלו.
ועוד יש לומר בענין מוליך ומביא מעלה ומוריד בין בתנועת חזה ושוק בין בתנועת הלולב, שבזה רמז לגלות ולגאולה, מוליך על שם (איכה א) וילכו בלא כח לפני רודף. ומביא על שם (ירמיה לא) הנני מביא אותם מארץ צפון. מעלה, למי שהעלה שכינתו מקרב ישראל, שנאמר (יחזקאל יא) ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר. ומוריד, למי שעתיד להורידה ולהשרותה בישראל, שנאמר (ישעיה לא) כן ירד ה' צבאות לצבוא על הר ציון.
ויש בו עוד רמז לתחיית המתים, מוליך על שם שכתוב (תהלים עח) רוח הולך, ומביא על שם שכתוב (יחזקאל לז) ותבא בהם הרוח ויחיו, מעלה על שם שכתוב (קהלת יב) והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, ומוריד על שם שכתוב (יחזקאל לז) ופחי בהרוגים האלה ויחיו.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא ז ל"
קטגוריה זו מכילה את 35 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 35 דפים.