ספרא על ויקרא ז ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספרא על ויקרא · ז · ל · >>



מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה יא (עריכה)

[י] יכול כל הזבח כולו טעון תנופה?    תלמוד לומר 'חלב'.
אין לי אלא חלב; מנין לרבות את החזה?    תלמוד לומר 'חזה'.
כשהוא אומר (ויקרא ז, כט) "יביא את קרבנו" - לרבות את האליה.
'אשי השם' (שם, ל) - לרבות שתי הכליות‏[1]
"יביאנו" (שם, ל)-- לרבות יותרת הכבד.


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק טז (עריכה)

[א] או אינו מביא אלא כיוצא בזה; מה זה מיוחד איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם - אף אין לי אלא איל קשה בן שתי שנים וטעון לחם! מנין קשה ואין טעון לחם? רך וטעון לחם? רך ואין טעון לחם? עד שאתה מרבה בבקר בכשבים ובעזים?    תלמוד לומר (שמות כט, כח) "כי תרומה הוּא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם לה'" -- לרבות את כולם.


[ב] נטמאו כולם ונשתייר אחת מהן - מנין שיטעון תנופה?    תלמוד לומר "את החזה להניף אֹתוֹ"-- אפילו כוליא אחת.

"תנופה"-- ולא תנופות.


[ג] "לפני השם" - במזרח.

כיצד הוא עושה?

  • יביא את החלבים על ידי הבעלים. וחזה ושוק למעלה מהם. שתי כליות ויותרת הכבד למעלה מהם. אם יש שם לחם - נותן למעלה מהם.
  • מוליך ומביא, מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) "אשר הונף ואשר הורם".
  • תנופה היתה במזרח והגשה במערב. תנופות קודמות להגשות.

<< · ספרא על ויקרא · ז · ל · >>


  1. ^ עיין במלבי"ם שאין זו באמת דרשה בסופו של דבר