רש"י על ויקרא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על ויקרא · ו · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צו את אהרן" - (תורת כהנים פרק א) אין צו אלא ל' זרוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס

"זאת תורת העולה וגו'" - הרי הענין הזה בא ללמד על הקטר חלבים ואיברים שיהא כשר כל הלילה וללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד ואיזה אם עלה לא ירד שכל תורה לרבות הוא בא לומר תורה אחת לכל העולים ואפי' פסולין שאם עלו לא ירדו

"הוא העולה" - למעט את הרובע ואת הנרבע וכיוצא בהן שלא היה פסולן בקדש שנפסלו קודם שבאו לעזרה. כל הענין בתורת כהנים (פרק א) וזבחים פ"ג ופ"ד.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מדו בד" - היא הכתונת ומה ת"ל מדו שתהא כמדתו

"על בשרו" - שלא יהא דבר חוצץ בינתים (תורת כהנים פרק ב , ערכין ג)

"והרים את הדשן" - היה חותה מלא המחתה מן המאוכלות הפנימיות ונותנן במזרחו של כבש תמיד כד

"הדשן אשר תאכל האש את העולה" - ועשאתה דשן מאותו דשן ירים תרומה ושמו אצל המזבח

"על המזבח" - מצא איברים שעדיין לא נתאכלו מחזירן על המזבח לאחר שחתה גחלים אילך ואילך ונטל מן הפנימיות שנאמר את העולה על המזבח בר"י)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופשט את בגדיו" - (יומא כג, ב) אין זו חובה אלא ד"א שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד בגדים שבשל בהן קדרה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו לכך ולבש בגדים אחרים פחותין מהן

"והוציא את הדשן" - (תמיד כח, ב) הצבור בתפוח כשהוא רבה ואין מקום למערכה מוציאו משם ואין זה חובה בכל יום אבל התרומה חובה בכל יום

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והאש על המזבח תוקד בו" - ריבה כאן קידות הרבה על מוקדה ואש המזבח תוקד בו והאש על המזבח תוקד בו אש תמיד תוקד על המזבח כולן נדרשו במס' יומא דף כח שנחלקו רבותינו במנין המערכות שהיו שם

"וערך עליה העולה" - עולת תמיד היא תקדים פסחים נח (בר"י מנין שלא יהא דבר קודם על המערכה לתמיד של שחר ת"ל העולה עולה ראשונה)

"חלבי השלמים" - אם יביאו שם שלמים ורבותינו שם למדו מכאן עליה על עולת בוקר השלם כל הקרבנות כולם מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אש תמיד" - (יומא מד, א) אש שנא' בה תמיד היא שמדליקין בה את הנרות שנא' בה שמות כז להעלות נר תמיד אף היא מעל המזבח החיצון תוקד

"לא תכבה" - המכבה אש על המזבח עובר בשני לאוין

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזאת תורת המנחה" - תורה אחת לכולן להטעינן שמן ולבונה האמורין בענין שיכול אין לי טעונות שמן ולבונה אלא מנחת ישראל שהיא נקמצת מנחת כהנים שהיא כליל מנין ת"ל תורת

"הקרב אותה" - היא הגשה בקרן דרומית מערבית

"לפני ה'" - הוא מערב שהוא לצד אהל מועד

"אל פני המזבח" - הוא הדרום שהוא פניו של מזבח שהכבש נתון לאותו הרוח

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והרים ממנו" - מהמחובר שיהא עשרון שלם בבת אחת בשעת קמיצה בר"י

"בקמצו" - שלא יעשה מדה לקומץ (יומא מו, א)

"מסלת המנחה ומשמנה" - מכאן שקומץ ממקום שנתרבה שמנה (סוטה יד, א)

"המנחה" - (תורת כהנים פרשה ב) שלא תהא מעורבת באחרת

"ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר" - (תורת כהנים שם) שמלקט את לבונתה לאחר קמיצה ומקטירו ולפי שלא פירש כן אלא באחת מן המנחות בויקרא הוצרך לשנות פרשה זו לכלול כל המנחות כמשפטן

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במקום קדוש" - ואיזהו בחצר אהל מועד

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תאפה חמץ חלקם" - (מנחות נה, א) אף השירים אסורים בחמץ

"כחטאת וכאשם" - (שם ב) מנחת חוטא הרי היא כחטאת לפיכך קמצה שלא לשמה פסולה מנחת נדבה הרי היא כאשם לפיכך קמצה שלא לשמה כשרה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל זכר" - אפילו בעל מום למה נא' אם לאכילה הרי כבר אמור (ויקרא, כא) לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו' אלא לרבות בעלי מומין למחלוקת זבחים קב

"כל אשר יגע וגו'" - (ת"כ פרק ג) קדשים קלים או חולין שיגעו בה ויבלעו ממנה

"יקדש" - (ת"כ פרק ג) להיות כמוה שאם פסולה יפסלו ואם כשרה יאכלו כחומר המנחה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זה קרבן אהרן ובניו" - (מנחות עח, א) אף בהדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום שנאמר מנחה תמיד וגו' והכהן המשיח תחתיו מבניו חקת עולם וגו'

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרבכת" - (ת"כ פרק ד) חלוטה ברותחין כל צרכה

"תפיני" - אפויה אפיות הרבה שאחר חליטתה אופה בתנור וחוזר ומטגנה במחבת

"מנחת פתים" - מלמד שטעונה פתיתה (בר"י ולא פתיתה ממש בציעין ופרודין לפי שאינה נקמצת אלא כופלה לשנים וחוזר וכופלה לד' שתי וערב ואינו מבדיל וכן מקטיר לאשים בת"כ מפרש לה)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המשיח תחתיו מבניו" - המשיח מבניו תחתיו

"כליל תקטר" - אין נקמצת להיות שיריה נאכלין אלא כולה כליל וכן כל מנחת כהן של נדבה כליל תהיה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כליל" - כולה שוה לגבוה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המחטא אותה" - העובד עבודותיה שהיא נעשית חטאת על ידו

"המחטא אותה יאכלנה" - זבחים קב הראוי לעבודה יצא טמא בשעת זריקת דמים שאינו חולק בשר וא"א לו' שאוסר שאר כהנים באכילתה חוץ מן הזורק דמה שהרי נאמר למטה כל זכר בכהנים יאכל אותה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל אשר יגע בבשרה" - כל דבר אוכל אשר יגע ויבלע ממנה (זבחים צז, א)

"יקדש" - להיות כמוה אם פסולה תפסל ואם היא כשרה תאכל כחומר שבה

"ואשר יזה מדמה על הבגד" - ואם הוזה מדמה על הבגד (ת"כ פרק ו) אותו מקום דם (הבגד אשר יזה עליה) תכבס בתוך העזרה

"אשר יזה" - יהא נזה כמו (איוב טו, כט) "ולא יטה לארץ מנלם"; יהא נטוי

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישבר" - לפי שהבליעה שנבלעת בו נעשה נותר והוא הדין לכל הקדשים

"ומרק" - ל' תמרוקי הנשים (אסתר ב) אשקורי"ר בלעז

"ומרק ושטף" - לפלוט את בליעתו אבל כלי חרס למדך הכתוב כאן שאינו יוצא מידי דפיו לעולם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל זכר בכהנים יאכל אותה" - הא למדת שהמחטא אותה האמור למעלה לא להוציא שאר הכהנים אלא להוציא את שאינו ראוי לחטוי

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל חטאת וגו'" - (זבחים פב) שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים פסולה

"וכל" - לרבות שאר קדשים