קטגוריה:ויקרא ו י
נוסח המקרא
לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם
לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם.
לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קׇֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃
לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛/ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖/הּ מֵ/אִשָּׁ֑/י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּ/חַטָּ֖את וְ/כָ/אָשָֽׁם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִתְאֲפֵי חֲמִיעַ חוּלָקְהוֹן יְהַבִית יָתַהּ מִקּוּרְבָּנָי קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא כְּחַטָּתָא וְכַאֲשָׁמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִתְאֲפֵי חֲמִיעַ חוּלַקְהוֹן מִן מוֹתַר מִנְחָתָא דִיהָבִית לְהוֹן מִקָרְבָּנַי קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הִיא הֵי כְחַטָאתָא וְהֵי כְאַשָׁמָא: |
רש"י
"כחטאת וכאשם" - (שם ב) מנחת חוטא הרי היא כחטאת לפיכך קמצה שלא לשמה פסולה מנחת נדבה הרי היא כאשם לפיכך קמצה שלא לשמה כשרה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם – מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כַּחַטָּאת; לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. מִנְחַת נְדָבָה, הֲרֵי הִיא כָּאָשָׁם; לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כְּשֵׁרָה (ספרא פרק ג,ד; זבחים י"א ע"א; מנחות ב' ע"ב).
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ג (עריכה)
[א] "לא תאפה חמץ" מה תלמוד לומר?
- לפי שנאמר "לא תעשה חמץ" (ויקרא ב, יא) יכול לאו אחד על כולם?...
- תלמוד לומר "לא תאפה חמץ" -- אפיה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה. מה אפיה מיוחדת מעשה יחידי וחייבים עליה בפני עצמה, אף אני מרבה את לישתה ואת עריכתה ואת כל מעשה ומעשה שיש בה שחייב על כל אחד ואחד לאו בפני עצמו.
[ב] "חלקם נתתי..מֵאִשָּׁי"-- אינן רשאים ליטול אלא מותר מן האישים.
אין לי אלא בו בלבד; מנין לרבות את כל הקדשים? תלמוד לומר 'כי קדש קדשים'[1] .
יכול אף הפסולה במחלוקת? תלמוד לומר "מֵאִשָּׁי"-- הכשרה ולא הפסולה.
יכול אם חלקוה תהיה פסולה? תלמוד לומר "הִוא"-- הרי הוא בקדושתה.
[ג] "כחטאת"-- מה חטאת מן החולין וביום ובידו הימנית, אף זו -- מן החולין וביום ובידו הימנית.
- אי מה חטאת אם נשחטה שלא לשמה פסולה, אף זו אם נקמצה שלא לשמה פסולה?...
- תלמוד לומר "כאשם"-- מה אשם נשחט שלא לשמו - כשר, אף זו אם נקמצה שלא לשמה -- כשרה.
[ד] ר' שמעון אומר יש מהם כחטאת ויש מהם כאשם:
- מנחת חוטא הרי הוא כחטאת, לפיכך אם נקמצה שלא לשמה - פסולה.
- מנחת נדבה הרי הוא כאשם, לפיכך אם נקמצה שלא לשמה - כשרה.
- ^ פסוק זה אינו בכלל בפרשתנו [אלא נמצא ב(ויקרא י, יז) וב(ויקרא כד, ט)]. ולכאורה היה צ"ל "קדש קדשים הוא" (ויקרא ו, י). ותמיהא לי שאף אחד מן המפרשים העירו להגיה ולמחוק כאן מלת "כי". ולכן נמנעתי גם אני מלהגיהו בפנים הטקטס. וצע"ע. - ויקיעורך
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
א
- אכילת שיירי מנחות (6 דפים)
דפים בקטגוריה "ויקרא ו י"
קטגוריה זו מכילה את 30 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 30 דפים.