ביאור:ויקרא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ו, למהדורה המעומדת)


תורת העולה (שהוזכרה גם בפרק א)

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה מדורתה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ תהיה דולקת במזבח תמיד. ג וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ לבושו (מלשון מדים, בגדים שאדם לובש לפי מידתו) בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן האפר הדָשן, השמן, מחלבי הקורבנות ושומנם אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ השאירה האש לאחר שאכלה אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל ליד הַמִּזְבֵּחַ. ד וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים פחותים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר. ה וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. ו אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶה. {ס}

תורת המינחה (שהוזכרה גם בפרק ב)

בפרקים ו-ז משה מצווה לדבר אל אהרון ובניו באופן ישיר בניגוד לפרקים הקודמים שיועדו לכלל ישראל. יש כאן חזרה על קורבנות שכבר הוזכרו, אלא שכאן באים ציווים מפורטים המיועדים בעיקר לכוהנים

ז וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה, הַקְרֵב יקריבו אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. ח וְהֵרִים מִמֶּנּוּ ממנה, מהמנחה בְּקֻמְצוֹ מלא קומצו (ראה לעיל ב,ב) מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַיהוָה את אזכרתה, לריח ניחוח, לה'. ט וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מַצּוֹת תֵּאָכֵל היא תאכל לאחר שנאפתה למצות בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. י לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ, חֶלְקָם את החלק שמגיע לכוהנים נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי מהקורבנות שמקריבים לי, והראויים להשרף באש מזבחי, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. יא כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה, חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְהוָה, כֹּל כל מאכל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ. {פ}

מנחת כוהן גדול (מנחת חביתין)

יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יג זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח מיום בו נימשחו לכהונה והלאה אֹתוֹ, עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד כל יום (אפילו בשבת), מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב בין הערביים, אחרי הצוהריים. יד עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה, מֻרְבֶּכֶת מטוגנת בשמן אחרי אפייה תְּבִיאֶנָּה, תֻּפִינֵי מאפה קשה מִנְחַת פִּתִּים פרורים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. טו וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו תחת אהרון מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, חָק עוֹלָם לַיהוָה כָּלִיל לגמרי תָּקְטָר. טז וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כולל כוהן הדיוט כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. {פ}

תורת החטאת (שהוזכרה גם בפרק ד)

יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יח דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. יט הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא המקריב כחטאת אֹתָהּ יֹאכֲלֶנָּה, בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד. כ כֹּל כל מאכל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ, וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ כל בגד שיותז עליו תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בעזרה. כא וּכְלִי חֶרֶשׂ חרס, שבולע את טעם הקורבן והופך אחר זמן ל"נותר", ופולט הטעם לתבשיל הבא ואוסרו אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר, וְאִם בִּכְלִי נְחֹשֶׁת שהיא מתכת שאיננה בולעת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק ישופשף במים חמים וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם ישטף במים קרים. כב כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. כג וְכָל חַטָּאת מדובר בחטאות פנימיות: פר כהן משיח (לעיל ד, א), פר העלם דבר של ציבור (שם יג), פר ושעיר של יום הכיפורים (להלן טז, יז), ושעירי עבודה זרה (במדבר טו, כב) אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ, לֹא תֵאָכֵל, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות