ביאור:ויקרא כד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כד, למהדורה המעומדת)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
צַו פיסקה באותו נושא מופיעה גם בשמות כז, כ (ראה רש"י כאן) אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ נקי כָּתִית מופק בכתישה במכתשת (לא טחון), לַמָּאוֹר למנורה, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
ג
מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת שלפני ארון העדות בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן, מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
ד
עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד. {פ}
ה
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת, וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.
ו
וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת בשתי קבוצות, שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת בכל קבוצה, עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה.
ז
וְנָתַתָּ עַל על יד הַמַּעֲרֶכֶת כל אחת משתי המערכות לְבֹנָה זַכָּה, וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה הלבונה תהיה לחלק העולה לזכרון לפני המזבח, להזכיר אותנו לפני ה', אִשֶּׁה לַיהוָה.
ח
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בכל יום שבת, יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
ט
וְהָיְתָה מערכת הלחם (הלבונה לא נאכלת אלא מועלת באש על המזבח) לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ בעזרה, כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ לכהן מֵאִשֵּׁי יְהוָה, חָק עוֹלָם. {ס}
י
וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּנָּצוּ התקוטטו בַּמַּחֲנֶה, בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי ואיש נוסף שגם אביו וגם אימו ישראלים.
יא
וַיִּקֹּב ביטא בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם את השם המפורש, ה' וַיְקַלֵּל את ה'. וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה. וְשֵׁם אִמּוֹ - שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן.
יב
וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר במאסר לִפְרֹשׁ עד שיברר משה מה הדין לָהֶם עַל פִּי יְהוָה. {פ}
יג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יד "הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְסָמְכוּ כָל הַשֹּׁמְעִים העדים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ. וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה בסוף, והעדים בראשונה, כנאמר גם לגבי עובד ע"ז (דברים יז ז): "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ, וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה". טו וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ יישא בתוצאות ויענש. טז וְנֹקֵב שֵׁם יְהוָה מקלל את שם ה' - מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח, בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. יז וְאִישׁ כִּי יַכֶּה ירצח כָּל נֶפֶשׁ אָדָם - מוֹת יוּמָת. יח וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה - יְשַׁלְּמֶנָּה, נֶפֶשׁ מחיר של נפש הבהמה תַּחַת נָפֶשׁ. יט וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ - כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ לפי חז"ל הוא נענש בתשלום סכום השווה לערך המום שגרם (ראה במאמר עין תחת עין). כ שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן. כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם - כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ. כא וּמַכֵּה בְהֵמָה - יְשַׁלְּמֶנָּה, וּמַכֵּה אָדָם - יוּמָת. כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
כג
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. {פ}
<< · ביאור:ויקרא · כד · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לגבי ההלכות שנמסרו ביחד עם ההוראה על כך שיש לרגום את המקלל ראה במאמר החומרה של "ברכת" ה'
- "עַיִן תַּחַת עַיִן" (פסוק כ) - ראו במאמר עין תחת עין להרחבה בנושא
- "כַּגֵּר כָּאֶזְרָח" (פסוק טז ושוב בפסוק כב) - הודגש, בגלל שהמקלל היה "בֶּן אִישׁ מִצְרִי".