ביאור:ויקרא יג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יג)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
ב
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת כתם לבן מוגבה מהעור אוֹ סַפַּחַת כתם לבן כהה יותר אוֹ בַהֶרֶת כתם לבן בהיר ביותר, וְהָיָה אחד משלושת סוגי הכתמים בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע למכה קשה צָרָעַת 'צרעת' היא כינוי לכמה סוגי נגעים שבאים על ידי ה' (לא מחלה רגילה, אלא תופעה ניסית), וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
ג
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְשֵׂעָר וראה הכהן שהשיער בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ - נֶגַע צָרַעַת הוּא. וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ.
ד
וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר, וּשְׂעָרָה או השיער שלה לֹא הָפַךְ לָבָן - וְהִסְגִּיר ויבודד, יפריש מן החברה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע האדם הנגוע שִׁבְעַת יָמִים.
ה
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו מראהו לא השתנה, לֹא פָשָׂה התרחב הַנֶּגַע בָּעוֹר - וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית פעם שנייה.
ו
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵׁנִית, וְהִנֵּה כֵּהָה נחלש צבעו של הַנֶּגַע וְלֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר - וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, מִסְפַּחַת הִיא כי דבר הטפל לצרעת (כסַפַּחַת - כתם לבן אבל ללא סימן נוסף), וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר ויהיה טהור אחר שטבל וחיכה ללילה.
ז
וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר אַחֲרֵי הֵרָאֹתוֹ אחרי ההסגר הראשון אֶל הַכֹּהֵן לְטָהֳרָתוֹ כדי לטהר אותו, וְנִרְאָה שֵׁנִית אֶל הַכֹּהֵן.
ח
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן, צָרַעַת הִוא. {פ}
ט נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. י וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה שְׂאֵת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן, וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת או שיש בשר בריא מוקף בשר נגוע. יא צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת ישנה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ - וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן, לֹא יַסְגִּרֶנּוּ כִּי אין טעם שהרי בוודאות טָמֵא הוּא.
יב
וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח תתפשט מאוד הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע האדם הנגוע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן.
יג
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ, וְטִהַר אֶת הַנָּגַע הנגוע, כֻּלּוֹ כי כל עורו הָפַךְ לָבָן, טָהוֹר ולכן טהור (ראה במאמר כולו הפך לבן, טהור הוא - פרדוקס הצרעת) הוּא.
יד
וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי איזור בשר בריא - יִטְמָא.
טו
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ, הַבָּשָׂר הַחַי כי במקרה זה דוקא הבשר שאיננו מצורע הוא סימן לכך שמדובר בצרעת טָמֵא הוּא, צָרַעַת הוּא.
טז
אוֹ אבל כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן, וּבָא אֶל הַכֹּהֵן.
יז
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא. {פ}
יח
וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין דלקת בעור (כמו מכת מצריים השישית), וְנִרְפָּא.
יט
וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין ולאחר מכן יהיה במקום שהיה שחין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת לבנה עם קצת נטייה לאדום, וְנִרְאָה אֶל הַכֹּהֵן.
כ
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן, נֶגַע צָרַעַת הִוא, בַּשְּׁחִין במקום בו היה השחין פָּרָחָה.
כא
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר, וְהִיא כֵהָה - וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים.
כב
וְאִם ואם לאחר 7 ימים פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר, וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, נֶגַע הִוא.
כג
וְאִם תַּחְתֶּיהָ במקומה, באותו גודל תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה - צָרֶבֶת הַשְּׁחִין צלקת בגלל השחין הִוא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. {ס}
כד
אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ פצע מכווייה, וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה באיזור שהבריא מהכווייה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה.
כה
וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת, וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר - צָרַעַת הִוא, בַּמִּכְוָה פָּרָחָה. וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן, נֶגַע צָרַעַת הִוא.
כו
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין בַּבֶּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר, וְהִוא כֵהָה - וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים.
כז
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר, וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, נֶגַע צָרַעַת הִוא.
כח
וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשְׂתָה בָעוֹר, וְהִוא כֵהָה - שְׂאֵת הַמִּכְוָה הִוא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, כִּי צָרֶבֶת הַמִּכְוָה צלקת בגלל הכווייה הִוא. {פ}
כט
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן.
ל
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר, וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב בצרעת הראש דוקא שיער צהוב הוא סימן לצרעת דָּק - וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן, נֶתֶק איזור זה שממנו נשרו השערות הרגילות נקרא 'נתק' הוּא, צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.
לא
וְכִי יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק, וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְשֵׂעָר שָׁחֹר כלומר, בצבע הטבעי לאותו אדם אֵין בּוֹ, וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים.
לב
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק, וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב, וּמַרְאֵה הַנֶּתֶק אֵין עָמֹק מִן הָעוֹר.
לג
וְהִתְגַּלָּח את ראשו, מסביב לנגע, וְאֶת הַנֶּתֶק אבל את הנתק (ושתי שערות הסמוכות לנתק מסביב) לֹא יְגַלֵּחַ, וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
לד
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּתֶק בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר, וּמַרְאֵהוּ אֵינֶנּוּ עָמֹק מִן הָעוֹר, וְטִהַר אֹתוֹ הַכֹּהֵן וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר.
לה
וְאִם פָּשֹׂה יִפְשֶׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ.
לו
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּתֶק בָּעוֹר, לֹא יְבַקֵּר אין צורך לבדוק הַכֹּהֵן לַשֵּׂעָר הַצָּהֹב - טָמֵא כי מכל מקום הוּא.
לז
וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ - נִרְפָּא הַנֶּתֶק, טָהוֹר הוּא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. {ס}
לח
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כתמים, בֶּהָרֹת לְבָנֹת.
לט
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת, כֵּהוֹת לְבָנֹת שהלובן שלהן לא חזק במיוחד - בֹּהַק סתם כתם בהיר הוּא, פָּרַח בָּעוֹר, טָהוֹר הוּא. {ס}
מ וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ, קֵרֵחַ הוּא והנה הוא קרח, אך אין לו צרעת, ולכן - , טָהוֹר הוּא. מא וְאִם מִפְּאַת מהצד הקדמי פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ, גִּבֵּחַ קרח מלפנים, אבל לא קרח הוּא, טָהוֹר הוּא. מב וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם - צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ. מג וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ, כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בעור בָּשָׂר. מד אִישׁ צָרוּעַ הוּא טָמֵא הוּא, טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן, בְּרֹאשׁוֹ כי בראשו ניגלה נִגְעוֹ.
מה
וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע - בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים קרועים כמו בגדי אָבֵל וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ כי לא יסתפר בכלל, כמו אָבֵל וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה יכסה את ראשו עד השפם כמו אָבֵל, וְ"טָמֵא טָמֵא" יִקְרָא יזהיר את האנשים מלהתקרב אליו.
מו
כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ - יִטְמָא, טָמֵא הוּא. בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. {ס}
מז
וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים מסיבי פשתה.
מח
אוֹ בִשְׁתִי בחוטי האורך (מלשון 'תשתית') שביניהם מעבירים את חוטי הרוחב (ה'עֵרֶב') אוֹ בְעֵרֶב מלשון 'מעורבים' לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר, אוֹ בְעוֹר בגד העשוי מעור של בעל חיים אוֹ בְּכָל מְלֶאכֶת עוֹר כלי עשוי עור.
מט
וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק ירוק בהיר אוֹ אֲדַמְדָּם אדום בהיר בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר, אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב, אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר - נֶגַע צָרַעַת הוּא, וְהָרְאָה אֶת הַכֹּהֵן.
נ
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע, וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים.
נא
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר, לְכֹל בכל סוגי בכלים אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה - צָרַעַת מַמְאֶרֶת מכאבת, מקלקלת, הַנֶּגַע טָמֵא הוּא.
נב
וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת כָּל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע, כִּי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.
נג
וְאִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר.
נד
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע, וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
נה
וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה לֹא הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ צבעו (לא השתנה בעקבות הכביסה), וְהַנֶּגַע לֹא פָשָׂה ואפילו אם לא התפשט - טָמֵא הוּא, בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ. פְּחֶתֶת מגרעת, חיסרון הִוא בְּקָרַחְתּוֹ בהשאלה: בחלק האחורי (ולפי חז"ל: באלו שנשחקו מרוב שהם ישנים) אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ בחלק הקדמי (ולפי חז"ל: בחדשים).
נו
וְאִם רָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כֵּהָה נחלש צבע הַנֶּגַע אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֹתוֹ - וְקָרַע אֹתוֹ את החלק הנגוע מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב.
נז
וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד שוב בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר - פֹּרַחַת צרעת מתפשטת (כמו בפסוק יב) הִוא, בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ, אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע.
נח
וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע - וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר.
נט
זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר, לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. {פ}
<< · ביאור:ויקרא · יג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לגבי צרעת הבגד כותב הרמב"ן: "זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם, וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות כי השם סר מעליו".
