קטגוריה:ויקרא יג ל
וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא.
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.
וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃
וְרָאָ֨ה וְ - ו' החיבור
רָאָ֨ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqq3ms הַכֹּהֵ֜ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֜ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַנֶּ֗גַע הַ - מילית, ה' הידיעה
נֶּ֗גַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5061
מורפ': HTd/Ncmsa וְהִנֵּ֤ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֤ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm מַרְאֵ֨הוּ֙ מַרְאֵ֨ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4758
מורפ': HNcmsc/Sp3ms עָמֹ֣ק עָמֹ֣ק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6013
מורפ': HAamsa מִן מִן - מילת יחס
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הָע֔וֹר הָ - מילית, ה' הידיעה
ע֔וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5785
מורפ': HTd/Ncmsa וּב֛וֹ וּ - ו' החיבור
ב֛ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/b
מורפ': HC/R/Sp3ms שֵׂעָ֥ר שֵׂעָ֥ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8181
מורפ': HNcmsa צָהֹ֖ב צָהֹ֖ב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6669
מורפ': HAamsa דָּ֑ק דָּ֑ק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1851
מורפ': HAamsa וְטִמֵּ֨א וְ - ו' החיבור
טִמֵּ֨א - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2930 a
מורפ': HC/Vpq3ms אֹת֤וֹ אֹת֤ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms הַכֹּהֵן֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa נֶ֣תֶק נֶ֣תֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5424
מורפ': HNcmsa ה֔וּא ה֔וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms צָרַ֧עַת צָרַ֧עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6883
מורפ': HNcfsc הָרֹ֛אשׁ הָ - מילית, ה' הידיעה
רֹ֛אשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7218 a
מורפ': HTd/Ncmsa א֥וֹ א֥וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC הַזָּקָ֖ן הַ - מילית, ה' הידיעה
זָּקָ֖ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2206
מורפ': HTd/Ncbsa הֽוּא הֽוּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְרָאָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵ֜ן גרש (שליש, דרגא 4)
אֶת־הַנֶּ֗גַע רביעי (משנה, דרגא 3)
וְהִנֵּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) מַרְאֵ֨הוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עָמֹ֣ק מונח (משרת, דרגא 5) מִן־הָע֔וֹר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּב֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
שֵׂעָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) צָהֹ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
דָּ֑ק אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְטִמֵּ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) אֹת֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נֶ֣תֶק מונח (משרת, דרגא 5) ה֔וּא זקף קטן (מלך, דרגא 2)
צָרַ֧עַת דרגא (משרת, דרגא 5) הָרֹ֛אשׁ תביר (משנה, דרגא 3)
א֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) הַזָּקָ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
הֽוּא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר, וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב בצרעת הראש דוקא שיער צהוב הוא סימן לצרעת דָּק - וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן, נֶתֶק איזור זה שממנו נשרו השערות הרגילות נקרא 'נתק' הוּא, צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא וְהָא מִחְזוֹהִי עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא וּבֵיהּ שְׂעַר סוּמָּק דַּעְדַּק וִיסַאֵיב יָתֵיהּ כָּהֲנָא נִתְקָא הוּא סְגִירוּת רֵישָׁא אוֹ דִּקְנָא הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמֵי כַּהֲנָא יַת מַכְתָּשָׁא וְהָא חֶזְוֵיהּ עַמִיק לְמִחְוַור יַתִּיר מִן מַשְׁכָא וּבֵיהּ שְעַר מְצַלְהַב כְּחֵיזוּ דְהַב דָקִיק וְיִסְאַב יָתֵיהּ כַהֲנָא נִיתְקָא הוּא סְגִירוּת רֵישָׁא אוֹ דִיקְנָא הוּא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ד] "מראהו עמק"-- אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? ת"ל "והנה אין מראהו עמק מן העור". וא"כ למה נאמר מראהו עמוק"? יכול אם נתקו אדם יהא טמא? ת"ל "מראהו עמוק"-- מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.
[ה] "ובו"-- להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו. "ושער"-- מיעט שער שתי שערות
"צהוב"-- לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? ודין הוא-- ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. שער לבן שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק?! ת"ל "צהוב"-- צהוב ולא לבן. ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב
"דק"-- לקוי קצר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך. אריב"נ ומה הלשון הוא אומר "דק מקל זה", "דק קנה זה"-- דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך?! אמר לו ר"ע עד שאנו למדין מן הקנה נלמד מן השיער "דק שערו של פלוני"-- דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך
[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? ת"ל "וטמא אותו הכהן נתק הוא".
[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר אבל יטמא מקום הבהרת? ת"ל "נתק הוא"-- הוא אינו מטמא מקום הבהרת. יכול לא יטמא מקום הבהרת אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? ת"ל "נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא"-- אין לראש ולזקן טומאה אלא טומאת נתקים בלבדרש"י
"נתק הוא" - כך שמו של נגע (ת"כ) שבמקום שער
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
נֶתֶק הוּא – כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל נֶגַע שֶׁבִּמְקוֹם שֵׂעָר.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה שדרשת התנא היא ממה שאמר הכתוב צהוב וטמא אותו ולא אמר וטמאו כמו שאמר בב' ובג' מקומות, ואמר אותו למעט הלבן על זה הדרך אותו פירוש הצהוב הוא מטמא וכאלו אמר התנא תלמוד לומר צהוב וטמא אותו, וכמו כן תמצא שדרש תנא בתורת כהנים כל אותו האמורים בפרשיות הקודמות ממה שלא אמר וטמאו, וטעם שלא בא תיבת אותו בדברי התנא, לצד שעדיין היה רוצה לדרוש תיבת דק שקדמה לה, ולא חש לטעות, כי אין דרך לפנות ימין ושמאל וסמך על המעיין, ותמצא שאחר כך דרש התנא מיעוט וטמא אותו נתק הוא ולא דרש בו אלא מיעוט הוא ולא מיעוט אותו, שהרי כבר דרשה כדרכנו:
ואם תאמר אם כן נדון קל וחומר לטמא צהוב בשאר נגעים על זה הדרך, ומה לבן שאינו מטמא בנתק מטמא בשאר נגעים צהוב שמטמא בנתק מכל שכן שיטמא בשאר נגעים, ואולי כי ממה שהוצרך למעט לבן בנתק יגיד שחש שלא לדון בקל וחומר ומן הנמנע שנעשה קל וחומר עד שנצדיק לומר שאין הצהוב מטמא בשאר נגעים, ומעתה אין מקום לדון בהפך שהרי הכתוב העיד שאין צהוב מטמא בשאר נגעים ממה שהוצרך למעט לבן בנתק כנזכר והבן. ועיין בפרשת מצורע (י"ד ז') מה שפלפלנו מזה בברייתא דשבע פעמים האמור במצורע, ופירוש צהוב אמרו בתורת כהנים וזה לשונם צהוב וגו' ולמה הוא דומה לתבנית הזהב, ופירש רמב"ם (נגעים פ"ו מ"א) שהוא מראה המעורב מאדמימות וירקות ע"כ. וראיתי לראב"ע ז"ל שפירש וזה לשונו בלשון ישמעאל קרוב מעין הלובן עד כן נראה שיחשוב כי לזה נתכוון הכתוב ואנו מבני גלות ישמעאל ואותו גוון שקורין אותו בלשון ישמעאל כן הוא לבן דיהוי קצת, וכפי זה הוא בהיפך מפירוש התנאים, ובמחילה מכבודו אם באנו לחלוק על רז"ל ולפרש מלות התורה בלשון ישמעאל היינו עושים תורת שקר, וכי כעורה זו שפירשו רז"ל בלשון הזה"ב ובפירושים כאלו נתן הרב יד לחכמי הדורות לזלזל בכבודו, וכלן כמין פירוש זה ישתקעו הדברים ולא יאמרו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יג ל"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.