מ"ג ויקרא יג לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא יג · לא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק וְהִנֵּה אֵין מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת נֶגַע הַנֶּתֶק שִׁבְעַת יָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין־מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲרֵי יִחְזֵי כָהֲנָא יָת מַכְתָּשׁ נִתְקָא וְהָא לֵית מִחְזוֹהִי עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא וּשְׂעַר אוּכָּם לֵית בֵּיהּ וְיַסְגַּר כָּהֲנָא יָת מַכְתָּשׁ נִתְקָא שִׁבְעָא יוֹמִין׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲרוּם יֶחְמֵי כַּהֲנָא יַת מַכְתַּשׁ נִיתְקָא וְהָא לֵית חֵיזְוֵיהּ עַמִיק לְמִחְוַר יַתִּיר מִן מַשְׁכָא וּשְעַר אוּכַם לֵית בֵּיהּ וְיַסְגֵר כַּהֲנָא יַת מַכְתַּשׁ נִיתְקָא שׁוּבְעָא יוֹמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושער שחור אין בו" - הא אם היה בו שער שחור טהור ואין צריך להסגר ששער שחור סימן טהרה הוא בנתקים כמו שנאמר ושער שחור צמח בו וגו'

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "וכי יראה הכהן את נגע הנתק"-- אמר ר' שמעון מה ת"ל "נגע הנתק"? הקיש נגע לנתק, מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך, אף נתק שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. [ב] שיער צהב דק ק"ו?! ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך, שיער צהוב דק שיש שער אחר מציל אינו דין שלא יטמא אלא הפוך?! לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה, תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה?... הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה, יטמא הפוך ושלא הפוך.... ת"ל "נגע נתק"-- הקיש נגע לנתק, מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק-- שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. [ג] ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר "הפך" אמר "הפך" אבל הנתק שנאמר בו "ושער צהב", מטמא הפוך ושלא הפוך. [ד] א"כ למה נאמר "נגע נתק"? הקיש נתק לנגע, מה נגע אינו פחות מכגריס אף נתק כגריס. וכשהוא אומר למטה "נגע נתק" הקיש נגע לנתק, מה נתק שאין פשיון לתוכו אף נגע שאין הפשיון לתוכו

[ה] "ושער"-- מיעוט שער שתי שערות.

"שחור"-- אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת"ל "שער". א"כ למה נאמר שחור? שהשחור מציל והצהוב אינו מציל. [ו] איזהו צהוב שאינו מציל? - הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר"י. אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! - ת"ל "שחור": השחור מציל והצהוב אינו מציל! ראב"י אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק

[ז] "אין בו"-- עד שיהא מבוצר בו. מכאן אמרו ב' נתקים זה בצד זה ושיטה של שער מפסקת בינתים. נפרץ ממקום אחד-- טמא. משני מקומות-- טהור. כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס- טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו.

[ח] שני נתקים זה לפנים מזה ושיטה של שער מפסקת ביניהם. נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס טהור מפני שכנס שיער שחור לתוכן

[ט] "ושער שחור אין בו והסגיר"-- ואם יש בו, פטור. או אינו אומר אלא "ושער שחור אין בו והסגיר" ואם יש בו טמא?... כשהוא אומר "ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא" הרי זה בא ללמד על שיער שחור שהוא סימן טהרה בנתק. הא מה אני מקיים ושער שחור אין בו"? -- ואם יש בו פטור

והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים-- תחלה

<< · מ"ג ויקרא · יג · לא · >>