ביאור:ויקרא ח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ח, למהדורה המעומדת)
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת פַּר הַחַטָּאת, וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים, וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. ג וְאֵת כָּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". ד וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה: "זֶה הַדָּבָר מה שאני הולך לעשות אֲשֶׁר צִוָּה שמות כט יְהוָה לַעֲשׂוֹת".
ו וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו, וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם. ז וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת, וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל, וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד, וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב בחגורת הָאֵפֹד, וַיֶּאְפֹּד הלביש, קישט לוֹ בּוֹ. ח וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן, וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים. ט וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ, וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו על המצח אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
י וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. יא וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ, לְקַדְּשָׁם. יב וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ. יג וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת, וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט, וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
יד וַיַּגֵּשׁ אֵת פַּר הַחַטָּאת, וַיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ פַּר הַחַטָּאת. טו וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה משה שחט ולקח אֶת הַדָּם, וַיִּתֵּן עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב בְּאֶצְבָּעוֹ, וַיְחַטֵּא והוא טיהר מכל חטא אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ וַיְקַדְּשֵׁהוּ לְכַפֵּר עָלָיו כדי להיות ראוי לכפר על בני ישראל. טז וַיִּקַּח אֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב, וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד, וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת חֶלְבְּהֶן, וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה הַמִּזְבֵּחָה. יז וְאֶת הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת בְּשָׂרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ, שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
יח וַיַּקְרֵב אֵת אֵיל הָעֹלָה, וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. יט וַיִּשְׁחָט וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כ וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו, וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר החֵלֶב. כא וְאֶת הַקֶּרֶב וְאֶת הַכְּרָעַיִם רָחַץ בַּמָּיִם, וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
כב וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים, וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל. כג וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ, וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. כד וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן, וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן הַדָּם עַל תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית. וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. כה וַיִּקַּח אֶת הַחֵלֶב וְאֶת הָאַלְיָה, וְאֶת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב, וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד, וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת חֶלְבְּהֶן, וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין. כו וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת, וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת, וְרָקִיק אֶחָד, וַיָּשֶׂם עַל הַחֲלָבִים וְעַל שׁוֹק הַיָּמִין. כז וַיִּתֵּן אֶת הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו, וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה. כח וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֹתָם מֵעַל כַּפֵּיהֶם, וַיַּקְטֵר הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה. מִלֻּאִים הֵם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה הוּא לַיהוָה. כט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה. מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה למאכל כַּאֲשֶׁר צִוָּה שמות כט כו יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. ל וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּז עַל אַהֲרֹן, עַל בְּגָדָיו, וְעַל בָּנָיו, וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ, וַיְקַדֵּשׁ אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ.
לא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו: "בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים. כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי "וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" - שמות כט לב לֵאמֹר: אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ.
לב
וְהַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם - בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.
לג
וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים, עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם, כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם.
לד
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה עשיתי (משה מדבר על עצמו בלשון נסתר) בַּיּוֹם הַזֶּה, צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.
לה
וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה, שִׁבְעַת יָמִים. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה וְלֹא תָמוּתוּ, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי "שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם" - שמות כט לה".
לו
וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הביטוי "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" וביטויים דומים חוזרים בפרק זה פעמים רבות, ואכן הביצוע בפרק זה ממלא אחרי ההוראות בשמות כט כמעט במדויק. כאן נוספו מספר פרטים נוספים שלא הוזכרו בשמות, כמו הקהלת העדה והמשיחה של המשכן וכליו.
- "עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם" (פסוק לג) - לשון נופל על לשון
