ביאור:ויקרא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא י)


מות נדב ואביהוא

א וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה שלא יצאה מאת ה' ולא באה מגחלים מעל המזבח אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי על ידי הכוהנים, שהם הקרובים אלי אֶקָּדֵשׁ אתקדש, אהיה מכובד בכך שתתגלה השגחתי, ובכך שאתם תשמשו דוגמא על ידי הקפדה על מיצוותי וְעַל פְּנֵי ובעיני כָל הָעָם אֶכָּבֵד אתכבד", וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. ד וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן בְּנֵי עֻזִּיאֵל דֹּד אַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "קִרְבוּ, שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה". ה וַיִּקְרְבוּ, וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם עדיין לבושים בביגדם, ורק גופם נשרף אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו: "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ תתנו לשיער להתארך כנהוג לאות אבל וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ תקרעו (גם כן סימן של אבל) וְלֹא כדי שלא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וכדי שה' לא יכעוס על כל העדה (כי אם תתאבלו, לא יהיה מי שיכפר על חטאי העם), וַאֲחֵיכֶם ובמקומכם, אחיכם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה. ז וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ ללוות ולקבור את המתים פֶּן תָּמֻתוּ, כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה עֲלֵיכֶם", וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה. {פ}

לכהנים אסור לשתות יין

ח וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: ט "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ ,אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא תָמֻתוּ, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. י וּלֲהַבְדִּיל כדי שתוכלו להבחין בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. יא וּלְהוֹרֹת וכדי שתוכלו ללמד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה". {פ}

אכילת הקורבנות ושעיר החטאת שלא נאכל

יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים: "קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מה שנשאר מן המנחה אחרי הקטרת הקומץ (לעיל ט, יז) מֵאִשֵּׁי יְהוָה וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל בחצר, ליד הַמִּזְבֵּחַ, כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא. יג וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי יְהוָה, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי לעיל ו, ט. יד וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר ולאו דווקא במשכן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ, כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ כך שיהיו שייכים לך ולבניך מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. טו שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל עִם אִשֵּׁי הַחֲלָבִים החלבים שמיועדים לאש יָבִיאוּ בני ישראל לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה, וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה".

טז וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת לעיל ט, טו דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה, וְהִנֵּה שֹׂרָף שרפו את כולו על המזבח מבלי לאכול ממנו, וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר: יז "מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כִּי שהרי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא, וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲו‍ֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהוָה? יח הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה שאם כן, היה אסור לאוכלה (ו,כג) - אָכוֹל תֹּאכְלוּ הייתם צריכים לאכול אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי". יט וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן למרות שמשה פנה אל בני אהרון כדי לא לפגוע באהרון, אהרון ענה בשמם אֶל מֹשֶׁה: "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ בני ישראל אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה צרות כאלה, שמתו בני, וְאָכַלְתִּי האם היה זה ראוי שבזמן שאני אבל (ובני עוד לא נקברו) שאוכל חַטָּאת הַיּוֹם? הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה האם לדעתך בנסיבות אלו ה' מקבל בהבנה שלא אכלנו?". כ וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • מסקנה נוספת בעקבות מות בני אהרון מופיעה בתחילת פרק טז: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ...".
  • לגבי סיבת מיתת בני אהרון, ומבנה הפרשות מכאן ועד פרק טז ראה בדיון "מות בני אהרן".
  • "דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה" (פסוק טז) - על פי המסורה כאן אמצע התורה לפי מילים. המילה "דָּרֹשׁ" מסיימת את החצי הראשון, והמילה "דָּרַשׁ" מתחילה את החצי השני.