ביאור:ויקרא יב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יב)
פרשת תזריע
|
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ כאשר תתעבר וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי כמספר ימי נִדַּת ריחוק דְּוֺתָהּ מחלתה (כלומר, כמו וסת רגילה - להלן טו, יט) תִּטְמָא. ג וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל יכרות בְּשַׂר עָרְלָתוֹ העור המכסה את אבר המין הזיכרי. ד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים נוספים, אחרי השבעה ימים לעיל תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בדם טהור, כלומר יהיה מותר לה להתקרב אל בעלה גם אם היא רואה דם. אבל-. בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. ה וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד, וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ ברמת טומאה הדומה לטומאת נידה ("אב הטומאה" בלשון חז"ל), וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה.
ו
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.
ז
וְהִקְרִיבוֹ הכהן לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ מן הדמים שיצאו ממקורם, מהרחם. זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.
ח
וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה מספיק כסף לכבש, וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. {פ}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה" (פסוק ח) - בלשון חז"ל "קן". בקן יכולים להיות קורבן חטאת ועולה או שתי עולות. נזיר שנטמא, יולדת, זב, זבה ועוד מביאים קן לקורבן. כפי שגם מופיע באיור המצורף, עדות מוחשית לכך נמצאה בחפירות שנערכו מול החלק הדרומי של הכותל המערבי. באזור נמצאה רגל של כלי מאבן ועליה המילה בעברית: קרבן . תחת הכתובת צויירו שתי ציפורים מוטלות על גבן. נראה כי האבן היתה קשורה לשובך או למתקן שבו הוחזקו העופות לקרבן.