קטגוריה:ויקרא יב ז
והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרהֿ ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה.
וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָהֿ מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.
וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖הֿ מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃
וְהִקְרִיב֞וֹ וְ - ו' החיבור
הִקְרִיב֞ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7126
מורפ': HC/Vhq3ms/Sp3ms לִפְנֵ֤י לִ - מילת יחס
פְנֵ֤י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וְכִפֶּ֣ר וְ - ו' החיבור
כִפֶּ֣ר - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3722 a
מורפ': HC/Vpq3ms עָלֶ֔יהָ עָלֶ֔י - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3fs וְטָהֲרָ֖ה וְ - ו' החיבור
טָהֲרָ֖ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/2891
מורפ': HC/Vqq3fs מִמְּקֹ֣ר מִ - מילת יחס
מְּקֹ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/4726
מורפ': HR/Ncmsc דָּמֶ֑יהָ דָּמֶ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1818
מורפ': HNcmpc/Sp3fs זֹ֤את זֹ֤את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2063
מורפ': HPdxfs תּוֹרַת֙ תּוֹרַת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8451
מורפ': HNcfsc הַיֹּלֶ֔דֶת הַ - מילית, ה' הידיעה
יֹּלֶ֔דֶת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3205
מורפ': HTd/Vqrfsa לַזָּכָ֖ר לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
זָּכָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/2145
מורפ': HRd/Ncmsa א֥וֹ א֥וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC לַנְּקֵבָֽה לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
נְּקֵבָֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5347
מורפ': HRd/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהִקְרִיב֞וֹ גרשיים (שליש, דרגא 4)
לִפְנֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְכִפֶּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עָלֶ֔יהָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְטָהֲרָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
מִמְּקֹ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) דָּמֶ֑יהָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
זֹ֤את מהפך (משרת, דרגא 5) תּוֹרַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַיֹּלֶ֔דֶת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַזָּכָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
א֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) לַנְּקֵבָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהִקְרִיבוֹ הכהן לִפְנֵי יְהוָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ מן הדמים שיצאו ממקורם, מהרחם. זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיקָרְבִנֵּיהּ לִקְדָם יְיָ וִיכַפַּר עֲלַהּ וְתִדְכֵּי מִסּוֹאֲבָת דְּמַהָא דָּא אוֹרָיְתָא דְּיָלֵידְתָּא לִדְכַר אוֹ לְנוּקְבָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיקַרְבִינָהּ קֳדָם יְיָ וִיכַפֵּר עֲלָהּ כַּהֲנָא וְתִידְכֵּי מַבּוּעַ תְּרֵין דְמָהָא דָא הוּא אוֹרַיְיתָא דִילִידְתָּא לִדְכַר אוֹ לְנוּקְבָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ה] "והקריבו"-- מה תלמוד לומר?
- לפי שהיא טעונה שניים, יכול יהיו שניים מעכבים אותה?
- תלמוד לומר "והקריבו"-- אחד מעכב ואין שניים מעכבים אותה.
- איני יודע אם חטאת אם עולה...
- כשהוא אומר "וכפר" -- מה מצינו בכל מקום כפרה בחטאת אף כאן כפרה בחטאת.
[ו] "וטהרה" לאכל בזבחים.
"ממקור"-- מלמד שכל דמים שהיא רואה אינן אלא מן המקור.
"דמיה"-- מלמד שדמים הרבה טמאים בה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה וכמזוג. בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי, ובית הלל מטהרים.
"זאת תורת היולדת"-- האשה שילדה ולדות הרבה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וחזרה והפילה בתוך שמונים לנקבה, וכן המפלת תאומים מביאה קרבן אחד. ר' יהודה אומר, מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני, מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי.
"זאת תורת היולדת"-- האשה שיש עליה ספק חמש לידות וספק חמש זיבות -- מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה. חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות-- מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה.
מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רשב"ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרים של כסף. נכנס לב"ד ולימד האשה שיש עליה חמש לידות וודאות וחמש זיבות וודאות -- מביא קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה; ועמדו קנים ביום ההוא ברבעתים.
[א] יכול אף ללידה ולזיבה תביא קרבן אחד? תלמוד לומר "זאת".
"לזכר או לנקבה"-- להביא את המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם.רש"י
"וטהרה" - מכלל שעד כאן קרויה טמאה
[י] ואיזה וכו'. ואם תאמר, ולכתוב רחמנא "וכפר" ולא בעי "והקריבו", דהוי משמע דמי שהכפרה תלויה בו, ואין זה קשיא, דאי לא כתב "והקריבו" הווה אמינא ד"וכפר" קאי על עולה גם כן, לפי שבעולה כתיב (לעיל א, ד) "ונרצה לו לכפר עליו", אך השתא דכתיב "והקריבו" דמשמע חדא, יותר יש לאוקמי בחטאת, שהיא מכפרת כפרה שחייב להביא לכפר, לאפוקי עולה, אף על גב שמכפרת, אינו חייב להביא כפרה. ואם תאמר, דלא לכתוב "וכפר עליה", דהא על כרחך בחטאת משתעי, דאי בעולה "והקריבו" למה לי, דהא כאשר הקריב העולה כבר קדמה לה חטאת (רש"י פסוק ח), וכבר הקריב שניהם, ויש לומר, דהווה אמינא דקרא פירושו "והקריבו" איזה שיהיה, אם הקריבו מותר לו לאכול בקדשים, ונפקא מיניה, שאם בדיעבד הקריב העולה קודם החטאת דמותר לו לאכול בקדשים, אבל השתא דכתיב "וכפר עליה", אם כן "והקריבו" בחטאת משתעי:
[יא] וטהרה וכו'. פירוש, מנא לן לומר דהיא אסורה לאכול בקדשים - עד שיאמר הכתוב שאין מעכב כו', קאמר "וטהרה" 'מכלל וכו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְטָהֲרָה – מִכְּלָל שֶׁעַד כָּאן קְרוּיָה טְמֵאָה (סנהדרין פ"ג ע"ב; זבחים י"ט ע"ב).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וטהרה ממקר דמיה. בגימ' חמשה מיני דמים טמאים בה:
ממקור. ב'. הכא ואידך ה' ממקור ישראל. דורש מכאן שברכת חתנים בעשרה משום דכתיב וטהרה ממקור דמיה איזו דמים טהורים הוי אומר דם בתולים אלמא דאיירי בחתן:
דמיה. ג'. ממקור דמיה. והיא גלתה את מקור דמיה. וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה דאיתקש ג"ע לש"ד כדכתיב כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יב ז"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.