לדלג לתוכן

ביאור:ויקרא כז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כז)


ערכי אדם

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ כִּי יַפְלִא יפריש, יבטא נֶדֶר, בְּעֶרְכְּךָ לשלם ערך של נְפָשֹׁת אדם מסויים באומרו 'ערך פלוני עלי' או 'ערכי עלי' לַיהוָה. ג וְהָיָה עֶרְכְּךָ הערך הנקבע, הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ד וְאִם נְקֵבָה הִוא, וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. ה וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיָה עֶרְכְּךָ, הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. ו וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהָיָה עֶרְכְּךָ, הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף, וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף. ז וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל, וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. ח וְאִם מָךְ עני הוּא מֵעֶרְכֶּךָ מלשלם את הסכום, וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן, עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן. {ס}

איסור תמורה

ט וְאִם ואם יקדיש בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה, כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיהוָה יִהְיֶה קֹּדֶשׁ והוא חייב להקריבה. י לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ, טוֹב בְּרָע, אוֹ רַע בְּטוֹב, וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ.

הקדשת בהמה טמאה

יא וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיהוָה, וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן. יב וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע גם אם יטעה בהערכה, כְּעֶרְכְּךָ כפי הערכת הַכֹּהֵן - כֵּן יִהְיֶה ותימכר, והכסף ינתן להחזקת המקדש. יג וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה יפדה אותה המקדיש עצמו (לפני שנמכרה לאחר), וְיָסַף חֲמִישִׁתוֹ ישלם 125% מהסכום שקבע הכהן עַל עֶרְכֶּךָ.

הקדשת בית ושדה

יד וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַיהוָה, וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע, כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן - כֵּן יָקוּם ההערכה תהיה תקפה, והבית יוצע למכירה במחיר זה. טו וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ, וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ ערכו של הבית עָלָיו, וְהָיָה לוֹ. טז וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַיהוָה, וְהָיָה עֶרְכְּךָ ערכו של השדה (מכיוון שהשדה חוזר ביובל (להקדש), הערכת מחירו תהיה לפי מספר השנים עד היובל) לְפִי זַרְעוֹ כמות התבואה הגדלה בו בשנה, זֶרַע שטח בו ניתן לזרוע חֹמֶר מידת נפח (כור). השטח בו מגדלים "כור" שעורים נקרא בית כור, כ-20 דונם שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שקל אחד כפול 50 שנה (למעשה 49 שנה, אז מדובר בשקל וקצת לכל שנה) שֶׁקֶל כָּסֶף. יז אִם מִשְּׁנַת מיד לאחר סוף שנת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ, כְּעֶרְכְּךָ כשווי המלא, 50 שקלי כסף יָקוּם. יח וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ, וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל, וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ מערכו השדה. יט וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ, וְיָסַף חֲמִשִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו, וְקָם לוֹ. כ וְאִם אבל אם עד שנת היובל לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה וְאִם מָכַר או אם ימכור גזבר ההקדש אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר - לֹא יִגָּאֵל עוֹד. כא וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַיהוָה, כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם, לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ. כב וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ שקנה ממישהו אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ ירושה מאבותיו יַקְדִּישׁ לַיהוָה - כג וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל את הסכום ערך השדה על פי מספר השנים הנותרות עד היובל, וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא ביום שבא לפדות (ואם עברו שנים מאז שהקדיש ועד שפדה, ישלם על מי מספר השנים הנותרות ליובל) קֹדֶשׁ לַיהוָה. כד בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ, לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ. כה וְכָל עֶרְכְּךָ כל מחיר שיקבע לדבר שהוקדש לבדק הבית יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה מעות יִהְיֶה הַשָּׁקֶל.

אין להקדיש בכור; עוד לגבי הקדשת בהמה טמאה

כו אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר יוולד ראשון לַיהוָה בִּבְהֵמָה, לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ לקרבן, אִם שׁוֹר אִם שֶׂה בין שור או שה, לַיהוָה ממילא שייך לה' הוּא. כז וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה יקדיש אדם בהמה טמאה (כפי שכבר פורט לעיל, יא-יג), וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו, וְאִם לֹא יִגָּאֵל וְנִמְכַּר בְּעֶרְכֶּךָ תוצא למכירה לכל האדם לפי ההערכה (ללא תוספת חומש). כאן התוספת על מה שכבר נאמר לעיל בפסוקים יא-יג.

חרמים

כח אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם הקדש שיקדיש אִישׁ לַיהוָה מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ, מֵאָדָם כגון את עבדו וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ - לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל. כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה. כט כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם שנידון למיתה בבית הדין של ישראל, לֹא יִפָּדֶה אין לו פדיון ואין לו ערך כלל, מוֹת יוּמָת.

מעשר שני

ל וְכָל מַעְשַׂר מעשר שני הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ, מִפְּרִי או מפרי הָעֵץ, לַיהוָה הוּא, קֹדֶשׁ לַיהוָה. לא וְאִם גָּאֹל יִגְאַל יפדה אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ, חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו.

מעשר בהמה

לב וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט מקל הרועה שבו הוא מסמן כל עשירי בצבע ("כֵּיצַד מְעַשְּׂרָן? כּוֹנְסָן לַדִּיר, וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֶּתַח קָטָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁנַיִם יְכוֹלִין לָצֵאת כְּאַחַת; וּמוֹנֶה בַּשֵּׁבֶט: אֶחָד, שְׁנַיִם,..." - משנה בכורות ט ז) , הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהוָה נשחט במקדש ונאכל לבעלים. לג לֹא יְבַקֵּר יעשה הבחנה בֵּין טוֹב לָרַע, וְלֹא יְמִירֶנּוּ. וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ, לֹא יִגָּאֵל אף אחת משתי הבהמות לא תיפדה.

לד אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר סִינָי. {ש}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • טבלת עזר לערכי אדם (פסוקים ג-ז):
קבוצת גיל זכר נקבה
חודש עד 5 שנים 5 3
5 שנים עד 20 שנה 20 10
20 שנה עד 60 שנה 50 30
מעל 60 שנה 15 10

ראו גם