ביאור:ויקרא יד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יד)
|
פרשת מצורע
|
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן לא אל תוך המחנה, אלא סמוך למחנה. ג וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ. ד וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח יקח מישהו (לאו דוקא כהן) לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת, וְעֵץ אֶרֶז קרש קטן של עץ ארז וּשְׁנִי תוֹלַעַת צמר צבוע בצבע העשוי מתולעת שני (אדום) וְאֵזֹב ענף זעתר. ה וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כך שדם הציפור יישפך אל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים מי מעיין (ויתערבב איתם). ו אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב, וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם שנשחטה כך שדמה נזל למים הַחַיִּים. ז וְהִזָּה יתיז עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים, וְטִהֲרוֹ. וְשִׁלַּח ישחרר אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. ח וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת בְּגָדָיו, וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה, וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ כלומר, עדיין אסור לו להתקרב לאשתו שִׁבְעַת יָמִים. ט וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ. וְכִבֶּס אֶת בְּגָדָיו, וְרָחַץ יטבול במקווה אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, וְטָהֵר.
| "וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ" |
י
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה, וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים עשירית האיפה לכל קרבן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְלֹג כ-0.55 ליטר אֶחָד שָׁמֶן.
יא
וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
יב
וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם, וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן, וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה.
יג
וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט במקום ששוחט את הכבשים האחרים (להלן, פסוק יט). עולה, כפי שכתוב בויקרא א יא: "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה", וחטאת לפי ויקרא ו יח: "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה - תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת" אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעֹלָה, בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ ולא מחוץ לחצר, במקום שעומד המיטהר, כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן כמו קורבן חטאת, כך גם אשם המצורע ניתן לכהן, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא.
יד
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם, וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.
טו
וְלָקַח הַכֹּהֵן מִלֹּג הַשָּׁמֶן, וְיָצַק עַל כַּף הַכֹּהֵן של כהן אחר הַשְּׂמָאלִית.
טז
וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית של הכהן השני, וְהִזָּה מִן הַשֶּׁמֶן בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה בכיוון קודש הקודשים.
יז
וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל דַּם הָאָשָׁם.
יח
וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה.
יט
וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ, וְאַחַר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה.
כ
וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְטָהֵר. {ס}
כא
וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה להניפו לפני ה' לְכַפֵּר עָלָיו, וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד במקום 3 עשרונים שמביא עשיר - פסוק י בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, וְלֹג שָׁמֶן.
כב
וּשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, וְהָיָה אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עֹלָה.
כג
וְהֵבִיא אֹתָם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יְהוָה.
כד
וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן, וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה.
כה
וְשָׁחַט אֶת כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם, וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם, וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית.
כו
וּמִן הַשֶּׁמֶן יִצֹק הַכֹּהֵן עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.
כז
וְהִזָּה הַכֹּהֵן בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה.
כח
וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית, עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם.
כט
וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר, לְכַפֵּר עָלָיו לִפְנֵי יְהוָה.
ל
וְעָשָׂה אֶת הָאֶחָד מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה, מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ מהסוג שהצליח לקנות: תורים או יונים.
לא
אֵת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, עַל עִם הַמִּנְחָה, וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַמִּטַּהֵר לִפְנֵי יְהוָה.
לב
זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ ביום טהרתו. {פ}
| "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה" - פול הארדי |
לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: לד כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה, וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם הארץ שאתם אוחזים בה, בעלים שלה. לה וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת". לו וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת הכלים מהבית בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כדי שאם הכהן יפסוק שהבית טמא, הכלים לא יהפכו לטמאים כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת, וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת. לז וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת שקועות לתוך הקיר יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת, וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר. לח וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת, וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים. לט וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת. מ וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע, וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא מקום ידוע המיועד לכך. מא וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ יגרד את הטיח מִבַּיִת מבפנים סָבִיב מסביב לנגעים, וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא. מב וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים במקום האבנים שהוצאו, וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח ויכסה בטיח אֶת הַבָּיִת. מג וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת אַחַר חִלֵּץ לאחר שכבר הוציאו משם אֶת הָאֲבָנִים וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת שגרדו אֶת הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ. מד וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת - צָרַעַת מַמְאֶרֶת מקלקלת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא. מה וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת, אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת, וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא. מו וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ, יִטְמָא עַד הָעָרֶב. מז וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו, וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו. מח וְאִם בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע. מט וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. נ וְשָׁחַט אֶת הַצִּפֹּר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. נא וְלָקַח אֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה וּבַמַּיִם הַחַיִּים, וְהִזָּה אֶל הַבַּיִת שֶׁבַע פְּעָמִים. נב וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת, בְּדַם הַצִּפּוֹר וּבַמַּיִם הַחַיִּים, וּבַצִּפֹּר הַחַיָּה וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָאֵזֹב, וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָעַת. נג וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְכִפֶּר עַל הַבַּיִת וְטָהֵר.
נד
זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק.
נה
וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת.
נו
וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת.
נז
לְהוֹרֹת ללמד לבני ישראל מה לעשות בְּיוֹם הַטָּמֵא ביום שיש להכריז על הנגוע כטמא וּבְיוֹם הַטָּהֹר שבו מטהרים אותו. זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בטקס טהרת המצורע ובטקס שבעת ימי המילואים בחנוכת המשכן (לעיל ח-ט) קיימים כמה קווי דמיון בולטים:
- שבעה ימי הכנה ויום שמיני – בשני הטקסים ישנה חלוקה לשבעה ימי הכנה ויום שמיני מכריע.
- משיחת איברים ספציפיים – תנוך האוזן הימנית, אגודל היד הימנית ובוהן הרגל הימנית של המטהר
- שני התהליכים מסמלים שינוי מהותי במעמד האדם. הטהרת המצורע מתוארת כ"לידה מחדש", המחזירה אותו מחוץ למחנה אל הקהילה. במילואים, אהרן ובניו הופכים מ"אנשים רגילים" ל"אנשי קודש".
