ביאור:ויקרא יח

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יח, למהדורה המעומדת)

---

איסורי עריות

א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ג כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ, וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. ד אֶת מִשְׁפָּטַי מצוות המובנות לשכל תַּעֲשׂוּ, וְאֶת חֻקֹּתַי מצוות שאינן מובנות לשכל תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם בזכותם, אֲנִי יְהוָה. {ס}

ו אִישׁ אִישׁ כל גבר אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ קרובי משפחתו לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה לחשוף את מקום הערוה שלהם, כלומר לשכב איתם, אֲנִי יְהוָה. {ס}

ז עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת כלומר שהיא ערוות אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה, אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. {ס}

ח עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ גם אם היא לא אִמך לֹא תְגַלֵּה, עֶרְוַת אָבִיךָ קלונו של אביך הִוא. {ס}

ט עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ, מוֹלֶדֶת בַּיִת מאביך אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ מאִמך, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן. {ס}

י עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ (וקל וחומר לבת שלך עצמה) לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן, כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה. {ס}

יא עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ למרות שהיא לא אימך, מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. {ס}

יב עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, שְׁאֵר קרובת משפחה של אָבִיךָ הִוא. {ס}

יג עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה, כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא. {ס}

יד עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב, דֹּדָתְךָ הִוא. {ס}

טו עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה, אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. {ס}

טז עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה, עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא. {ס}

יז עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה, אֶת ואפילו את בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ, שַׁאֲרָה קרובות הֵנָּה הן, זִמָּה מעשה זנות הִוא.

יח וְאִשָּׁה אֶל בנוסף על אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח, לִצְרֹר לקשור, לחבר (שתי נשים הנשואות לגבר אחד נקראות "צרות" זו לזו) לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ של האחות עָלֶיהָ בנוסף לאשתו, בְּחַיֶּיהָ בכל חיי אשתו, ואפילו אחרי גירושין.

יט וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ.

כ וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ חברך, לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע שכבת הזרע שלך, לְטָמְאָה לעשות חטא חמור בָהּ.

כא וּמִזַּרְעֲךָ מהילדים שלך לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר באש (כך היתה עבודת האליל "מולך" שהיו מקריבים לו את הילדים) לַמֹּלֶךְ, וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.

כב וְאֶת עִם זָכָר, לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא.

כג וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ. וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ להזדווג איתה, תֶּבֶל תועבה הוּא.

כד אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כה וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ, וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ. כו וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כז כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל האלה עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם, וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. כח וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה הקיאה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כט כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה, וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם. ל וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת את המנהגים המתועבים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת ..." (פסוק יח) - מכאן שיבץ רבי שלמה אבן גבירול בפיוט שמרו שבתותי: "לֶעָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר, וְנָתַתִּי אֶת בִּרְכָתִי, אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לִצְרֹר לְגַלּוֹת עַל יוֹם שִׂמְחָתִי בִּגְדֵי שֵׁשׁ ..." - המילים דומות אך המשמעות בפיוט שונה לחלוטין: בזכות העמל בימי החול לקראת שבת, תזכנה בנות הבית, אישה עם אחותה יחדיו, ללבוש בגדים יפים לכבוד שבת, לפרסם את יום שמחתו של ה'.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: איסור עריות