ביאור:ויקרא יט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא יט, למהדורה המעומדת)
פרשת קדושים
סיכום הפרשה ומאמרים
א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ תהיו מוקדשים לה' ומובדלים מכל תועבה, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ועליכם להידמות אלי במידותי הטובות יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ג אִישׁ כל אחד מכם את- אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ד אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה פסלים עשויים מיציקת מתכת לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה - לִרְצֹנְכֶם כדי שתהיו לרצון לפני ה' תִּזְבָּחֻהוּ. ו בְּיוֹם עד השקיעה בלבד זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וגם בלילה וביום שלאחריו, וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בלילה השני בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי - פִּגּוּל מתועב הוּא, לֹא יֵרָצֶה. ח וְאֹכְלָיו עֲוֺנוֹ יִשָּׂא, כִּי אֶת קֹדֶשׁ קרבן יְהוָה חִלֵּל, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ.
| פסוק יח - מתוך הערך ואהבת לרעך כמוך בוויקיפדיה |
ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר תבואת אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת קצה שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט שיבולים בודדות שנשרו קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל תחזור לקטוף אשכולות שאיחרו להבשיל וּפֶרֶט גרגר או שניים בודדים שנשרו כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יא לֹא תִּגְנֹבוּ, וְלֹא תְכַחֲשׁוּ בפיקדון שניתן לכם, ותאמרו שלא ניתן, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. יב וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְחִלַּלְתָּ כי בכך תחלל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. יג לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ, וְלֹא תִגְזֹל. לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שׂכר עבודת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. יד לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ ובוודאי שאין לקלל את מי ששומע, וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ שהוא עד לכל מה שתעשה, גם אם החירש והעיוור אינם עדים, אֲנִי יְהוָה. טו לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא תגביה, תיטיב מתוך רחמים פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר תיטיב מתוך כבוד פְּנֵי גָדוֹל אדם מכובד. בְּצֶדֶק תתייחס לכל אחד במשפט לפי הדין תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. טז לֹא תֵלֵךְ רָכִיל לספר לשון הרע בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם מול סכנה שיכולה לשפוך את דמו (בלי לעזור לו) רֵעֶךָ, אֲנִי יְהוָה. יז לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ - הוֹכֵחַ אלא אמור לו מה לדעתך הוא עושה לא טוב תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו תיענש עבור החטא שלו, במקרה ששתקת ולא הצלת אותו חֵטְא. יח לֹא תִקֹּם תעשה נקמה וְלֹא תִטֹּר תשמור כעס ושנאה אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ את רעך כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהוָה.
יט
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם זיווג שני מיני בעלי חיים, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם שני מיני צמחים, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז צמר ופשתן ביחד (דברים כב יא) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
כ
וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע, וְהִוא שִׁפְחָה דווקא גויה (לא אמה עברייה) נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ מיועדת לעבד עברי וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה השתחררה בכסף אוֹ חֻפְשָׁה חופש לֹא נִתַּן לָהּ - בִּקֹּרֶת תחקיר ועונש תִּהְיֶה, לֹא יוּמְתוּ כי היא לא אשת איש גמורה כִּי לֹא חֻפָּשָׁה.
כא
וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵיל אָשָׁם.
כב
וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי יְהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. {פ}
כג וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ וכיסיתם אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ, קֹדֶשׁ מאכל שיאכל כקודש, בקרבת בית המקדש הִלּוּלִים שמביאים למקדש בהלל ותשבחות לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ. לְהוֹסִיף אם תקפידו על כך, אוסיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
כו לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם בשר עם הדם או על יד הדם (זה היה מנהג עבודה זרה, כמו גם לגבי האיסורים בהמשך), לֹא תְנַחֲשׁוּ תנסו לדעת עתידות על פי סימנים וְלֹא תְעוֹנֵנוּ תנסו לקבוע עתידות על פי זמנים (עונות). כז לֹא תַקִּפוּ תגלחו מסביב פְּאַת את צדדי רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. כח וְשֶׂרֶט שריטה לָנֶפֶשׁ לאות אבל על מת לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם, אֲנִי יְהוָה. כט אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ, וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. ל אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי יְהוָה.
| פסוק לו, על קיר בביהמ"ש העליון |
לא
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת מכשפים המתקשרים למתים וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים קוסמים יודעי נסתרות, אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה לעשות חטא חמור בָהֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
לב
מִפְּנֵי שֵׂיבָה אדם בעל שיער לבן, ובהשאלה: חכם תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה. {ס}
לג
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם, לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ.
לד
כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם. וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
לה
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בשפיטת כל אדם, ולא רק שופטים, בַּמִּדָּה במדידת אורך או רוחב, בַּמִּשְׁקָל מדידת כובד וּבַמְּשׂוּרָה ובמדידת נפח.
לו
מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת מידת נפח ביבש, כ-39.6 ליטר צֶדֶק וְהִין מידת נפח בלח, כ-6.6 ליטר צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
לז
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הביטוי "אני ה'" או "אני ה' אלוקיכם" מופיע בפרק 31 פעמים. הפרשנים הציעו הסברים לגבי הסיבה לתוספת זאת לכל עיניין לפי ההקשר. באופן כללי ניתן לאמר שהחזרה מזכירה שחוקים אלו אינם המצאה אנושית או מוסכמה חברתית גרידא, אלא ציוויים ישירים מהקב"ה. אמירת "אני ה'" לאחר ציוויים הנוגעים לעניינים שבין אדם לחברו הניתנים להסתרה (כגון "לֹא תִקֹּם" או "לִפְנֵי עִוֵּר"), באה להזכיר שה' נוכח, רואה ויודע כל מעשה, גם מה שנעשה בסתר.
