קטגוריה:דברים כב יא

<< · מ"ג דברים · כב · יא · >>

כתיב:
לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו.

מנוקד:
לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו.

עם טעמים:
לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

לא תלבש שעטנז . יכול לא ילבש אדם גיזי צמר ואניצי פשתן? תלמוד לומר שעטנז , דבר שהוא שוע טוי ונוז. רבי שמעון בן אלעזר אומר, נלוז ומליז את אביו שבשמים עליו.

[הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום ארוג, יש בהם משום שוע].

פב.

לא תלבש . אין לי אלא שלא ילבש, מנין שלא יתכסה? תלמוד לומר לא יעלה עליך . יכול לא יפשילנו לקופה אחריו? תלמוד לומר לא תלבש . לבישה בכלל היתה, ולמה יצאת? להקיש אליה ולומר לך - מה לבישה מיוחדת, שהוא הנאת הגוף, [אף כל הנאת הגוף].

יכול לא ילבש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן, וחלוק של פשתן על גבי חלוק של צמר? ת"ל יחדיו , [אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר].

חנניא בן גמליאל אומר, (שם) מנין שלא (יסרק סרק) [יקשור סרט] של צמר ושל פשתן, לחגור בו את מתניו, אף על פי שהרצועה באמצע? תלמוד לומר יחדיו , מכל מקום. כשתמצא לומר השק והקופה מצרפין את הכלאים.

( צמר ופשתים יחדיו . אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו – מותר.

(שם) הלבדים אסורים משום כלאים. אף על פי שאין בהם משום אריג, יש בהם משום שוע).