רש"י על דברים כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · כב · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והתעלמת" - כובש עין כאלו אינו רואהו "לא תראה והתעלמת" - לא תראה אותו שתתעלם ממנו זהו פשוטו ורבותינו אמרו (ב"מ ל.) פעמים שאתה מתעלם וכו'

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד דרש אחיך" - (ב"מ כז) וכי תעלה בלבבך שיתנהו לו קודם שידרשהו אלא דרשהו שלא יהא רמאי "והשבתו לו" - שתהא בו השבה שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו מכאן אמרו כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ושאינו עושה ואוכל ימכר

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא תוכל להתעלם" - לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הקם תקים" - (ב"מ לב) זו טעינה להטעין משאוי שנפל מעליו "עמו" - עם בעליו אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון פטור

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא יהיה כלי גבר על אשה" - (ספרי, נזיר נט ע"א) שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים שאין זו אלא לשם ניאוף

"ולא ילבש גבר שמלת אשה" - לילך ולישב בין הנשים ד"א שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי

"כי תועבת" - לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יקרא" - פרט למזומן "לא תקח האם" - (חולין קמ) בעודה על בניה

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למען ייטב לך" - (שם קמב) אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר למתן שכרן של מצות חמורות

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תבנה בית חדש" - אם קיימת מצות שלוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה שמצוה גוררת מצוה ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים לכך נסמכו פרשיות הללו

"מעקה" - גדר סביב לגג ואונקלוס תרגם תיקא כגון תיק שמשמר מה שבתוכו

"כי יפול הנופל" - ראוי זה ליפול ואף עפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כלאים" - (קידושין לט חולין פב) חטה ושעורה וחרצן במפולת יד

"פן תקדש" - כתרגומו תסתאב כל דבר הנתעב על האדם בין לשבח כגון הקדש בין לגנאי כגון איסור נופל בו ל' קדש כמו (ישעיהו סה) אל תגע בי כי קדשתיך

"המלאה" - זה מילוי ותוספת שהזרע מוסיף

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא תחרוש בשור ובחמור" - (ב"ק נד) הוא הדין לכל שני מינים שבעולם והוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שעטנז" - ל' עירוב ורבותינו פירשו שוע טווי ונוז

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גדלים תעשה לך" - (יבמות ד ספרי) אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובא אליה ושנאה" - סופו

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושם לה עלילות דברים" - עבירה גוררת עבירה עבר על לא תשנא (ויקרא יט) סופו לבא לידי לשון הרע "את האשה הזאת" - (ספרי) מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבי הנערה ואמה" - (שם) מי שגדלו גידולים הרעים יתבזו עליה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמר אבי הנערה" - (שם) מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ופרשו השמלה" - (שם) הרי זה משל מחוורין הדברים כשמלה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויסרו אותו" - מלקות (כתובות מז)

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואם אמת היה הדבר" - (שם) בעדים והתראה שזנתה לאחר אירוסין

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל פתח בית אביה" - ראו גידולים שגדלתם

"לזנות בית אביה" - כמו בבית אביה

"וסקלוה אנשי עירה" - (ספרי) במעמד כל אנשי עירה

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומתו גם שניהם" - (שם) להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם "גם" - לרבות הבאים מאחריהם (ס"א מאחוריהם) (שם) ד"א גם שניהם לרבות את הולד שאם היתה מעוברת אין ממתינין לה עד שתלד

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומצאה איש בעיר" - (ערכין ז) לפיכך שכב עמה פרצה קוראה לגנב הא אלו ישבה בביתה לא אירע לה

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כאשר יקום וגו'" - לפי פשוטו זהו משמעו כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה כאדם העומד על חברו להרגו (פסחים כה סנהדרין עג) ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו'