בבא מציעא ל א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · בבא מציעא · ל א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

בתורי דנפיש פסידייהו:

שוטחה לצורכה אבל לא לכבודו וכו':

איבעיא להו לצורכו ולצורכה מאי ת"ש שוטחה לצורכה לצורכה אין אהא לצורכו ולצורכה לא אימא סיפא אבל לא לכבודו לכבודו הוא דלא הא לצורכה ולצורכו שפיר דמי אלא מהא ליכא למשמע מינה ת"ש לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצרכו אבל ישטחנה על גבי מטה ועל גבי מגוד לצרכה נזדמנו לו אורחים לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד בין לצורכו בין לצורכה שאני התם דמקלא קלי לה אי משום עינא אי משום גנבי תא שמע בהכניסה לרבקה ודשה כשירה בשביל שתינק ותדוש פסולה והא הכא דלצורכו ולצורכה הוא וקתני פסולה שאני התם דאמר קרא (דברים כא, ג) אשר לא עובד בה מ"מ אי הכי אפילו רישא נמי הא לא דמיא אלא להא דתנן גשכן עליה עוף כשירה עלה עליה זכר פסולה מאי טעמא כדרב פפא דאמר רב פפא אי כתיב עובד וקרינן עובד הוה אמינא אפילו ממילא ואי כתיב עבד וקרינן עבד הוה אמינא עד דעבד בה איהו השתא דכתיב עבד וקרינן עובד בעינן עובד דומיא דעבד דמה עבד דניחא ליה אף עובד דניחא ליה:

כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן וכו':

ת"ר ההמוצא כלי עץ משתמש בהן בשביל שלא ירקבו
וכלי נחושת משתמש בהן בחמין אבל לא על ידי האור מפני שמשחיקן
זכלי כסף משתמש בהן בצונן אבל לא בחמין מפני שמשחירן
חמגריפות וקרדומות משתמש בהן ברך אבל לא בקשה מפני שמפחיתן
כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו
טכדרך שאמרו באבידה כך אמרו בפקדון

פקדון מאי עבידתיה גביה אמר רב אדא בר חמא אמר רב ששת יבפקדון שהלכו בעליהן למדינת הים:

מצא שק או קופה [וכל דבר] שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

מנהני מילי דת"ר (דברים כב, א) והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם הא כיצד כהיה כהן והיא בבית הקברות לאו שהיה זקן ואינה לפי כבודו מאו שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו לכך נאמר והתעלמת מהם למאי איצטריך קרא אילימא לכהן והיא בבית הקברות פשיטא האי עשה והאי לא תעשה ועשה נולא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה ותו לא דחינן איסורא מקמי ממונא אלא לשלו מרובה משל חבירו מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב (דברים טו, ד) אפס כי

רש"י[עריכה]

דנפיש פסידייהו - שרוב עבודת קרקעות שלהן בשוורים היתה אף חרישת הכרמים ובצירתם מנהיגים כלי המחרישה בעגלה בין שורות הכרם עם הבוצרים ונותנין שם הענבים לפיכך אם אין הבעלים עליהם יש הפסד גדול שאין דרך הפועלים לחוס על הכרם ועל השוורים ומנהיגים אותן על הגפנים ועל הנטיעות והם מתקלקלין והשוורין נסחבין ונשברים:

מגוד - קביל"א בלע"ז:

נזדמנו לו אורחים - קס"ד טעמא משום דמתכבד בהם ואיכא לצורכה ולצרכו:

שאני התם דקא קלי לה - בשטיחה זו הוא שורפה ומה הוא שריפתה:

אי משום עינא - שתשלוט בה עין רע של אורחין:

אי משום גנבי - פן יגנבוה האורחים:

הכניסה לרבקה - בעגלה ערופה קאי:

רבקה - קופל"ה בלע"ז שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו ודשים הדישה:

כשירה - הואיל ולא נתכוון שתדוש:

ואם בשביל שתינק ותידוש - שהיתה אמה דשה והכניס את הבת לשם שתינק ואף נתכוין שתדוש פסולה:

הא לא דמיא - תירוצא היא:

שכן עליה עוף - בפרה אדומה קאי:

עלה עליה זכר פסולה - שנאמר אשר לא עלה עליה עול ותניא עול אין לי אלא עול כו' במסכת סוטה (סוטה מו, א) והאי הכניסה לרבקה ודשה דלא ניחא ליה בה דמיא לשכן עליה עוף:

משתמש בהן בחמין - וכ"ש בצונן:

אבל לא ע"י האור - לא יתן הכלי על האור:

מגריפות - וודיל"ש עשויין לגרוף הכירות או להפריש תאנים המדובקים:

שמפחיתן - פוגמן:

מאי עבידתיה גביה - מה לו להשתמש בו יבא בעליו וישתמש בו:

והתעלמת מהם - וללמדך בא שמותר להתעלם:

ופעמים שאי אתה מתעלם - דכתיב לא תוכל להתעלם:

והיא בבית הקברות - האבידה בבית הקברות:

ואינה לפי כבודו - שישיבנה:

או שהיה בטל ממלאכה שלו - שיבטל בהשבתה מרובה על דמי האבידה:

האי עשה - השב תשיבם ואע"ג דלא תעשה נמי איכא אין לא תעשה מועיל לדחות לא תעשה אלא עשה הוא דקא דחי ליה כדאמרינן ביבמות (יבמות כא, א):

לא תעשה ועשה - לנפש לא יטמא קדושים יהיו:

תוספות[עריכה]

בתורי דנפיש פסידייהו. ר"ח גרס בתוורי פירוש פועלים שמוליכים השוורים לחרישה. ואין מעמיקין המחרישה שלשה טפחים ואין הזרע נקלט היטב.:

לצורכו ולצורכה מאי. דוקא בשיטוח כסות מבעיא ליה וכל דדמי ליה דשמא יניחנה שטוחה יותר מכדי צורכה עד שיתקלקל אבל בספר אמרינן דקורא בהן אף ע"ג דצורכו הוא כמו צורכה ולא גזרינן דליכא למיחש למידי כיון שקבעו לו זמן אחד לשלשים יום או אחד לי"ב חדש ולא ילמוד בו בתחלה גם לא יקרא וישנה וכלי נחשת דתניא לקמן דמשתמש אפי' בחמין וכלי כסף בצונן אפי' לצורכו מותר כיון שעל ידי אותו תשמיש אינו יכול לבא לידי קלקול ותדע דאי דוקא לצורך הכלי מאי פריך פקדון מאי עבידתיה גביה כיון שהוא שומר יש לו לעיין שלא יתקלקל אע"פ שהבעלים אינם אומרים לו להשתמש:

הכניסה לרבקה ודשה. בתוספת' (דפרה). תני לה גבי פרה אדומה:

בשביל שתינק ותדוש פסולה. ובסיפא (דתוספתא.) קתני לצורכו פסולה לצורכה כשירה ולכך פריך אלמא לצורכו ולצורכה חשיב כמו צורכו ואסור ומשני דהתם דאורייתא פסולה כמו בא עלי' זכר דפסולה מדרב פפא וא"ת ואמאי מייתי ההיא דשכן עליה עוף ואי משום דרב פפא אמר למלתיה עלה אמאי לא אמר אהך דהכניסה לרבק' וי"ל משום דברייתא היא אבל הך דשכן עליה עוף היא מתניתין:

אף עובד דניחא ליה. וא"ת ובפרה אדומה מנלן דבעינן דניחא ליה דבשלמא למאן דיליף (סוטה מו, א) עבודות בפרה מג"ש דעול עול ניחא אלא למאן דלית ליה ג"ש ומשכח עבודות בפרה גופיה מנלן דבעינן דניחא ליה וי"ל דכיון דשוין בפסול עול ועבודות גם לענין דניחא ליה יש להשוותן וא"ת ועלה עליה זכר אמאי פסולה הא ודאי לא ניחא ליה להפסיל פרה שדמיה יקרים בשביל דבר מועט וי"ל דאם היתה כשירה הוה ניחא ליה ולכך אין להכשיר וא"ת הכניסה לרבקה ודשה אמאי כשירה מאי שנא מעלה עליה זכר דפסולה וי"ל דהתם לא ניחא ליה בדישתה שאינו מרויח כ"כ דבלאו הכי נדושת התבואה וא"ת אי לא ידע בשעת עליית הזכר אמאי פסולה מאי שנא מהכשר דאמרינן לעיל (דף כב.) נגבו אינן בכי יותן ואם נאמר דלא מיפסלא אלא כשידע בשעת עלייתו א"ש ואתי נמי שפיר הא דתנן (פרה פ"ב מ"א) פרה מעוברת ר"א מכשיר וקשה וכי לית ליה עלה עליה זכר פסולה ולמאי דפרישית אתי שפיר אי נמי סבר כר"י דאמר דוקא העלה עליה זכר אבל עלה מאיליו כשירה וה"ר יצחק מסימפון פירש דלא פליגי בפרה עצמה אלא בבתה וטעמא דרבנן דפסולה כדדרשינן בספרי ויקחו אליך פרה בעינן שתהא בשעת לקיחה פרה ור"א לית ליה ההיא דרשה וה"ה דמצו פליגי בלקחו פרה קטנה וא"ת העושה מלאכה בפרת חטאת דאמר בפ' הכונס (בבא קמא נו, א) דחייב בדיני שמים אמאי מיפסלא הא ודאי לא ניחא להו לבעלים וי"ל כגון שהיה שותף אי נמי לא בעינן ניחותא דבעלים רק ניחותא דעושה מלאכה וא"ת בפרק אין מעמידין (עבודה זרה כג, ב) דפוסל ר"א פרה הניקחת מן הנכרים דחייש לרביעה ודייק ש"מ קדשי מזבח היא דאי קדשי בדק הבית היא אמאי פסולה משום רביעה לימא דפסולה משום עול וי"ל דמשמע ליה דלאו מטעם עול פוסל דקתני בסיפא וכן היה ר"א פוסל בשאר קרבנות לכך קאמר דקדשי מזבח היא דממעטינן נרבע מקרא דמן הבהמה: [וע"ע תוס' ע"ז כג: ד"ה ש"מ]:

הא אין עשה דוחה לא תעשה ועשה וא"ת דבפ"ב דיבמות (יבמות כא, א) ובפ' כ"ג (סנהדרין יט, א) לא חשיב אלמנה לכהן גדול אלא לא תעשה גרידא ואמאי והא איכא עשה דקדושים יהיו וי"ל דלא קאי עשה דקדושים יהיו אלא אמאי דכתיב בההיא פרשה וא"ת והא כי אמרינן דאין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/בבא מציעא/פרק ב (עריכה)

קלו א מיי' פ"יג מהל' גזילה ואבידה הלכה יא , סמ"ג עשין עד , טור ושו"ע חו"מ סי' רסז סעיף יח:

קלז ב ג ד מיי' פ"י מהל' רוצח הלכה ג , ומיי' פ"א מהל' פרה אדומה הלכה ז , סמג עשין עח ועשה רלב:

קלח ה ו ז ח מיי' פ"יג מהל' גזילה ואבידה הלכה יב , סמ"ג עשין עד , טור ושו"ע חו"מ סי' רסז סעיף יט:

קלט ט י מיי' פ"יג מהל' גזילה ואבידה הלכה יג , ומיי' פ"ז מהל' שאלה ופקדון הלכה ד , סמג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' רצב סעיף כא וסעיף כב:

קמ כ מיי' פ"יא מהל' גזילה ואבידה הלכה יח , סמ"ג עשין עד , טור ושו"ע חו"מ סי' רעב סעיף ב:

קמא ל מיי' פ"יא מהל' גזילה ואבידה הלכה יג , סמג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' רסג סעיף א:

קמב מ מיי' פ"יב מהל' גזילה ואבידה הלכה א , סמג שם , טור ושו"ע חו"מ סי' רסד סעיף א:

קמג נ מיי' פ"יא מהל' גזילה ואבידה הלכה יח , ומיי' פ"ז מהל' נזירות הלכה טו: