ביאור:בבלי בבא מציעא דף ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא מציעא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף במהדורה הרגילה

סיכום הדף בעשר דקות, קובץ לשמיעה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

בתורי ^[1], דנפיש פסידייהו ^[2].

שוטחה לצורכה אבל לא לכבודו וכו':

איבעיא להו: לצורכו ולצורכה מאי?

תא שמע: 'שוטחה לצורכה' - לצורכה אִין, הא לצורכו ולצורכה לא! אימא סיפא: 'אבל לא לכבודו' - לכבודו הוא דלא, הא לצורכה ולצורכו - שפיר דמי!

אלא מהא ליכא למשמע מינה.

תא שמע: 'לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד ^[3] [בערוך: דבר שמזומן לשטוח עליו כלי כביסה] לצרכו, אבל ישטחנה על גבי מטה ועל גבי מגוד לצרכה; נזדמנו לו אורחים ^[4] - לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד, בין לצורכו בין לצורכה.'

שאני התם: דמקלא קלי לה ^[5], ^[6] אי משום עינא ^[7] אי משום גנבי ^[8].

תא שמע ^[9]: הכניסה לרבקה ^[10] ודשה - כשירה ^[11]; בשביל שתינק ותדוש ^[12] – פסולה.' והא הכא דלצורכו ולצורכה הוא, וקתני 'פסולה'!

שאני התם, דאמר קרא (דברים כא ג) [והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל] 'אשר לא עובד בה' - מכל מקום.

אי הכי אפילו רישא נמי?

הא - לא דמיא ^[13] אלא להא דתנן [פרה פ"ב מ"ד]: 'שכן עליה עוף ^[14] – כשירה; עלה עליה זכר – פסולה ^[15]'; מאי טעמא? כדרב פפא, דאמר רב פפא: אי כתיב 'עוּבד' וקרינן 'עוּבד' - הוה אמינא אפילו ממילא; ואי כתיב 'עבד' וקרינן 'עבד' הוה אמינא: עד דעבד בה איהו; השתא דכתיב 'עבד' וקרינן 'עובד' - בעינן 'עובד' דומיא ד'עבד': מה 'עבד' דניחא ליה - אף עובד דניחא ליה.

כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן וכו':

תנו רבנן: המוצא כלי עץ - משתמש בהן בשביל שלא ירקבו; כלי נחושת - משתמש בהן בחמין ^[16], אבל לא על ידי האור ^[17], מפני שמשחיקן; כלי כסף - משתמש בהן בצונן, אבל לא בחמין, מפני שמשחירן; מגריפות ^[18] וקרדומות - משתמש בהן ברך, אבל לא בקשה, מפני שמפחיתן ^[19]; כלי זהב וכלי זכוכית - לא יגע בהן עד שיבא אליהו.

כדרך שאמרו באבידה - כך אמרו בפקדון.'

פקדון? - מאי עבידתיה גביה ^[20]!?

אמר רב אדא בר חמא אמר רב ששת: בפקדון שהלכו בעליהן למדינת הים.

מצא שק או קופה [וכל דבר] שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

מנהני מילי?

דתנו רבנן: (דברים כב א) [לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים] והתעלמת [מהם, השב תשיבם לאחיך] - ^[21] פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם ^[22]; הא כיצד? היה כהן והיא ^[23] בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו ^[24], או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו ^[25] - לכך נאמר 'והתעלמת מהם';

למאי איצטריך קרא?

אילימא לכהן והיא בבית הקברות – פשיטא: האי עשה ^[26] והאי לא תעשה ^[27] ועשה ^[28], ולא אתי עשה ^[29] ודחי את לא תעשה ועשה! ותו: לא דחינן איסורא מקמי ממונא!

אלא לשלו מרובה משל חבירו? - מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב: (דברים טו ד) אפס כי

עמוד ב

לא יהיה בך אביון [כי ברך יברכך ה' בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה] - ^[30] שלך קודם לשל כל אדם;

אלא 'לזקן ואינו לפי כבודו'.

[## ושאר הדוגמאות – מדוע הברייתא מנתה אותם? לצרכים דידקטיים, להביא דוגמאות, ואף על פי שאפשר ללמוד דינים אלה מטעמים אחרים!]

אמר רבה: הכישה ^[31] - חייב בה ^[32].

אביי הוה יתיב קמיה דרבה; חזא להנך עיזי דקיימו; שקל קלא ^[33] ושדא בהו.

אמר ליה: איחייבת בהו, קום אהדרינהו.

איבעיא להו: דרכו להחזיר בשדה ^[34] ואין דרכו להחזיר בעיר ^[35] – מהו ^[36]? מי אמרינן: השבה מעליא בעינן, וכיון דלאו דרכיה להחזיר בעיר - לא לחייב ^[37]? או דלמא בשדה מיהת הוא דאיחייב ליה, וכיון דאיחייב ליה בשדה ^[38] - איחייב ליה בעיר ^[39]?

תיקו.

אמר רבא: כל שבשלו מחזיר - בשל חבירו נמי מחזיר, וכל שבשלו פורק וטוען ^[40] - בשל חבירו נמי פורק וטוען.

רבי ישמעאל ברבי יוסי הוה קאזיל באורחא; פגע ביה ההוא גברא, הוה דרי פתכא דאופי ^[41], אותבינהו וקא מיתפח ^[42]. אמר ליה: "דלי לי ^[43]"!

אמר ליה: כמה שוין?

אמר ליה: פלגא דזוזא.

יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה.

הדר ^[44] זכה בהו ^[45].

הדר יהיב ליה פלגא דזוזא ואפקרה.

חזייה דהוה קא בעי למיהדר למזכיה בהו - אמר ליה: "לכולי עלמא אפקרנהו ולך לא אפקרנהו!".

ומי הוי הפקר כי האי גוונא? והתנן בית שמאי אומרים: הפקר לעניים ^[46] - ^[47] הפקר ^[48]; ובית הלל אומרים: אינו הפקר עד שיהא הפקר לעניים ולעשירים, כשמיטה.

אלא רבי ישמעאל ברבי יוסי - לכולי עלמא אפקרינהו, ובמלתא בעלמא הוא דאוקמיה.

והא רבי ישמעאל ברבי יוסי זקן ואינו לפי כבודו הוה!?

רבי ישמעאל ברבי יוסי - לפנים משורת הדין הוא דעבד, דתני רב יוסף (שמות יח כ) [והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת, והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון] 'והודעת להם' - זה בית חייהם ^[49]; 'את הדרך' - זו גמילות חסדים; ’<אשר> ילכו' - זה ביקור חולים; 'בה' - זו קבורה; 'ואת המעשה' - זה הדין; 'אשר יעשון' - זו לפנים משורת הדין.

אמר מר: ’<אשר> ילכו - זה ביקור חולים'; - היינו גמילות חסדים!?

לא נצרכה אלא לבן גילו, דאמר מר: בן גילו נוטל אחד מששים בחליו, ואפילו הכי מבעי ליה למיזל לגביה;

'בה' - זו קבורה' - היינו גמילות חסדים!?

לא נצרכה אלא לזקן ואינו לפי כבודו.

'אשר יעשון - זו לפנים משורת הדין', דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.

אלא דיני דמגיזתא לדיינו ^[50]? ^[51]

אלא אימא: 'שהעמידו דיניהם על דין תורה' ולא עבדו לפנים משורת הדין.

משנה:

אי זו היא 'אבידה' ^[52]?

- מצא חמור או פרה רועין בדרך - אין זו אבידה ^[53];

חמור וכליו הפוכין, פרה רצה בין הכרמים ^[54] - הרי זו אבידה;

החזירה וברחה, החזירה וברחה - אפילו ארבעה וחמשה פעמים - חייב להחזירה, שנאמר (דברים כב א) [לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם] השב תשיבם [לאחיך]; היה בטל מסלע - לא יאמר לו "תן לי סלע ^[55]" ^[56], אלא נותן לו שכרו כפועל ^[57].

אם יש שם בית דין ^[58] - מתנה בפני בית דין ^[59] ; אם אין שם בית דין - בפני מי יתנה? שלו קודם.

גמרא:

אטו כל הני דאמרינן - לאו אבידה הוו?

אמר רב יהודה: הכי קאמר: אי זו היא כלל אבידה שהוא חייב בה ^[60]? - מצא חמור ופרה רועין בדרך אין זו אבידה, ולא מיחייב בה; חמור וכליו הפוכים, פרה ורצה בין הכרמים - הרי זו אבידה ומיחייב בה.

ולעולם ^[61]?

אמר רב יהודה אמר רב: עד שלשה ימים.

היכי דמי? אי בלילותא - אפילו חדא שעתא נמי!? אי ביממא - אפילו טובא נמי לא!?

לא, צריכא דהוה חזי לה בקדמתא ^[62] או בחשכתא ^[63] תלתא יומי; אמרינן "איתרמויי אתרמי לה, ונפקא"; טפי - ודאי אבידה היא.

תניא נמי הכי: מצא טלית וקרדום

הערות

^ בפועלים המנהיגים בשוורי בעל הבית
^ שרוב עבודת קרקעות שלהן בשוורים היתה; אף חרישת הכרמים ובצירתם - מנהיגים כלי המחרישה בעגלה בין שורות הכרם עם הבוצרים, ונותנין שם הענבים; לפיכך: אם אין הבעלים עליהם - יש הפסד גדול, שאין דרך הפועלים לחוס על הכרם ועל השוורים, ומנהיגים אותן על הגפנים ועל הנטיעות והם מתקלקלין, והשוורין נסחבין ונשברים
^ קביל"א בלע"ז
^ קסלקא דעתא טעמא: משום דמתכבד בהם, ואיכא לצורכה ולצרכו
^ בשטיחה זו הוא שורפה
^ ומה הוא שריפתה?
^ שתשלוט בה עין רע של אורחין
^ פן יגנבוה האורחים
^ בעגלה ערופה קאי
^ קופל"ה בלע"ז: שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו, ודשים הדישה
^ הואיל ולא נתכוון שתדוש
^ שהיתה אִמָהּ דשה, והכניס את הבת לשם שתינק, ואף נתכוין שתדוש
^ תירוצא היא
^ בפרה אדומה קאי
^ שנאמר 'אשר לא עלה עליה עול', ותניא: 'עול' - אין לי אלא עול כו' [במסכת סוטה (דף מו.)]; והאי 'הכניסה לרבקה ודשה' - דלא ניחא ליה בה, דמיא לשכן עליה עוף
^ וכל שכן בצונן
^ לא יתן הכלי על האור
^ וודיל"ש: עשויין לגרוף הכירות או להפריש תאנים המדובקים
^ פוגמן
^ מה לו להשתמש בו? יבא בעליו וישתמש בו
^ וללמדך בא: שמותר להתעלם
^ דכתיב (דברים כב ג) [וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה] לא תוכל להתעלם
^ האבידה
^ שישיבנה
^ שיבטל בהשבתה מרובה על דמי האבידה
^ 'השב תשיבם'
^ 'לנפש לא יטמא'
^ 'קדושים יהיו'
^ ואף על גב דלא תעשה נמי איכא - אין לא תעשה מועיל לדחות לא תעשה אלא עשה הוא דקא דחי ליה, כדאמרינן ביבמות (דף כא.)
^ 'לא יהיה בך אביון': לא תביא עצמך לידי עניות
^ זה שאינו לפי כבודו, אם הכישה הכאה אחת להשיבה
^ נתחייב בה לאהדורה, הואיל והתחיל
^ מרט"א בלע"ז רגב אדמה
^ שאין שם רואים כל כך, ואינו בוש
^ שהוא בוש משכיניו, והוא מצא בשדה
^ שיתחייב להשיבה
^ להתחיל בהשבתה בשדה
^ שהזיזה ממקומה
^ חייב אף בעיר
^ פורק משא מן החמור וטוען עליו, דכתיב: 'עזוב תעזוב' 'הקם תקים'
^ משאוי של עצים
^ עומד לפוש
^ הטעינני
^ חזר האיש ההוא
^ והחזיק בהן מן ההפקר
^ אף על גב שלא הפקירו אלא לעניים
^ הוי
^ למפטר מן המעשר
^ ללמוד להם אומנות להתפרנס בו; 'חוקות' ו'תורות' כתיבי ברישיה דקרא
^ בתמיה
^ 'דמגיזתא': גוזאי הדנין ביסורים ובחזקה; וחבירו בבבא קמא (קיד.) 'דדייני בגזתיא'
^ בגמרא מפרש
^ ואינו חייב להחזיר, שמדעת הניחוה שם
^ דמסתקבא [ניזוקת, נפצעת]
^ שבטלתי ממלאכתי
^ שיאמר לו: "אם עשית מלאכתך - היית מרבה טורח; עכשיו לפי מה שטרחת - טול
^ בגמרא מפרש
^ אם נוח לו לטרוח יותר כדי להרבות שכר, ואינו חפץ ליבטל ממלאכתו - מה יעשה? אם יש שם שלשה בני אדם
^ יַתְנֶה בפניהם ויאמר "ראו שאני משתכר כך וכך, ואי איפשי ליבטל ליטול שכר מועט; אני אשיב אם תאמרו שאטול שכר מֻשלם"
^ סתם אבידה: שמוכחת שהיא שָם שלא מדעת בעלים
^ בתמיה: וכי אף אם ימצאנה שם לעולם, נאמר "מדעת היא"? וכי דרך שלא להכניס
^ לפני עלות השחר
^ שחשכה ערבית

[1] בפועלים המנהיגים בשוורי בעל הבית

[2] שרוב עבודת קרקעות שלהן בשוורים היתה; אף חרישת הכרמים ובצירתם - מנהיגים כלי המחרישה בעגלה בין שורות הכרם עם הבוצרים, ונותנין שם הענבים; לפיכך: אם אין הבעלים עליהם - יש הפסד גדול, שאין דרך הפועלים לחוס על הכרם ועל השוורים, ומנהיגים אותן על הגפנים ועל הנטיעות והם מתקלקלין, והשוורין נסחבין ונשברים

[3] קביל"א בלע"ז

[4] קסלקא דעתא טעמא: משום דמתכבד בהם, ואיכא לצורכה ולצרכו

[5] בשטיחה זו הוא שורפה

[6] ומה הוא שריפתה?

[7] שתשלוט בה עין רע של אורחין

[8] פן יגנבוה האורחים

[9] בעגלה ערופה קאי

[10] קופל"ה בלע"ז: שמדבקים שלש בהמות או ארבעה בצואריהן זו אצל זו, ודשים הדישה

[11] הואיל ולא נתכוון שתדוש

[12] שהיתה אִמָהּ דשה, והכניס את הבת לשם שתינק, ואף נתכוין שתדוש

[13] תירוצא היא

[14] בפרה אדומה קאי

[15] שנאמר 'אשר לא עלה עליה עול', ותניא: 'עול' - אין לי אלא עול כו' [במסכת סוטה (דף מו.)]; והאי 'הכניסה לרבקה ודשה' - דלא ניחא ליה בה, דמיא לשכן עליה עוף

[16] וכל שכן בצונן

[17] לא יתן הכלי על האור

[18] וודיל"ש: עשויין לגרוף הכירות או להפריש תאנים המדובקים

[19] פוגמן

[20] מה לו להשתמש בו? יבא בעליו וישתמש בו

[21] וללמדך בא: שמותר להתעלם

[22] דכתיב (דברים כב ג) [וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה] לא תוכל להתעלם

[23] האבידה

[24] שישיבנה

[25] שיבטל בהשבתה מרובה על דמי האבידה

[26] 'השב תשיבם'

[27] 'לנפש לא יטמא'

[28] 'קדושים יהיו'

[29] ואף על גב דלא תעשה נמי איכא - אין לא תעשה מועיל לדחות לא תעשה אלא עשה הוא דקא דחי ליה, כדאמרינן ביבמות (דף כא.)

[30] 'לא יהיה בך אביון': לא תביא עצמך לידי עניות

[31] זה שאינו לפי כבודו, אם הכישה הכאה אחת להשיבה

[32] נתחייב בה לאהדורה, הואיל והתחיל

[33] מרט"א בלע"ז רגב אדמה

[34] שאין שם רואים כל כך, ואינו בוש

[35] שהוא בוש משכיניו, והוא מצא בשדה

[36] שיתחייב להשיבה

[37] להתחיל בהשבתה בשדה

[38] שהזיזה ממקומה

[39] חייב אף בעיר

[40] פורק משא מן החמור וטוען עליו, דכתיב: 'עזוב תעזוב' 'הקם תקים'

[41] משאוי של עצים

[42] עומד לפוש

[43] הטעינני

[44] חזר האיש ההוא

[45] והחזיק בהן מן ההפקר

[46] אף על גב שלא הפקירו אלא לעניים

[47] הוי

[48] למפטר מן המעשר

[49] ללמוד להם אומנות להתפרנס בו; 'חוקות' ו'תורות' כתיבי ברישיה דקרא

[50] בתמיה

[51] 'דמגיזתא': גוזאי הדנין ביסורים ובחזקה; וחבירו בבבא קמא (קיד.) 'דדייני בגזתיא'

[52] בגמרא מפרש

[53] ואינו חייב להחזיר, שמדעת הניחוה שם

[54] דמסתקבא [ניזוקת, נפצעת]

[55] שבטלתי ממלאכתי

[56] שיאמר לו: "אם עשית מלאכתך - היית מרבה טורח; עכשיו לפי מה שטרחת - טול

[57] בגמרא מפרש

[58] אם נוח לו לטרוח יותר כדי להרבות שכר, ואינו חפץ ליבטל ממלאכתו - מה יעשה? אם יש שם שלשה בני אדם

[59] יַתְנֶה בפניהם ויאמר "ראו שאני משתכר כך וכך, ואי איפשי ליבטל ליטול שכר מועט; אני אשיב אם תאמרו שאטול שכר מֻשלם"

[60] סתם אבידה: שמוכחת שהיא שָם שלא מדעת בעלים

[61] בתמיה: וכי אף אם ימצאנה שם לעולם, נאמר "מדעת היא"? וכי דרך שלא להכניס

[62] לפני עלות השחר

[63] שחשכה ערבית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]