ביאור:בבלי בבא מציעא דף קיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא מציעא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף במהדורה הרגילה



עמוד א (דלג לעמוד ב)

וזה לפי שאין פעולתו אצלו [1]'; היכי דמי? אי דאמר להו "שכרכם עלי" - שכרו עליו הוא, דתניא: 'השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו - נותן לו שכרו משלם, וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו'!?

לא, צריכא דאמר להו "שכרכם על בעל הבית [כגון שאמר להם: אשלם לכם כאשר אקבל כסף ממנו]".

יהודה בר מרימר אמר ליה לשמעיה: "זיל אגיר לי פועלים, ואימא להו "שכרכם על בעל הבית" [2].

מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי [3].

אמר רבה בר רב הונא: הני שוקאי דסורא [4] לא עברי משום 'בל תלין' [5]: מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי [6], אבל משום 'בל תשהא' ודאי עובר [7].

שכיר שעות - גובה כל הלילה וכל היום:

אמר רב: שכיר שעות דיום [8] גובה כל היום [9]; שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה [10];

ושמואל אמר: שכיר שעות דיום - גובה כל היום [11], [12] ושכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה וכל היום [13].

תנן: 'שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום' [14] - תיובתא דרב [15]!?

אמר לך רב: לצדדין קתני [16]: 'שכיר שעות דיום גובה כל היום, שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה'.

תנן: 'היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע: יוצא ביום גובה כל היום, יוצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום' [17]?

אמר לך רב: תנאי היא, דתניא: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה - דברי רבי יהודה; רבי שמעון אומר: שכיר שעות דיום גובה כל היום, שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום; מכאן אמרו: כל הכובש שכר שכיר - עובר בחמשה שמות [18] הללו [19], ועשה [20]: משום

1. (ויקרא יט יג) בל תעשוק את ריעך [לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר]

2. ומשום [21] בל תגזול [22]

3. ומשום (דברים כד יד) בל תעשוק שכיר עני [לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך]

4. ומשום [23] בל תלין,

ומשום (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו [ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא] [מצות עשה]

5. ומשום [24] לא תבא עליו השמש;

הני דאיכא ביממא - ליכא בליליא, דאיכא בליליא - ליכא ביממא!?

אמר רב חסדא: שם שכירות בעלמא [25].

איזה הוא 'עושק' ואיזהו 'גזל'?

אמר רב חסדא (משלי ג כח) לך ושוב לך ושוב [אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך] - זה הוא 'עושק'; "יש לך בידי ואיני נותן לך" זה הוא 'גזל' [26].

מתקיף לה רב ששת: איזהו 'עושק' שחייבה עליו תורה קרבן? - [27] דומיא דפקדון, דקא כפר ליה ממונא [28]!

אלא אמר רב ששת: "נתתיו לך" - זהו 'עושק'; "יש לך בידי ואיני נותן לך" - זה הוא 'גזל' [29].

מתקיף לה אביי: איזה הוא 'גזל' שחייבה עליו תורה קרבן? דומיא דפקדון בעינן, דקא כפר ליה ממונא!

אלא אמר אביי: "לא שכרתיך מעולם" [30] - זה הוא 'עושק'; "נתתיו לך" - זה הוא גזל.

ולרב ששת - מאי שנא 'עושק' דקשיא ליה, ומאי שנא 'גזל' דלא קשיא ליה [31]?

אמר לך: 'גזל' - דגזליה והדר כפריה [32].

אי הכי - אפילו 'עושק' נמי [33] - [34] דהדר כפריה?

הכי? השתא: בשלמא התם כתיב (ויקרא ה כא) [נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד] או בגזל [או עשק את עמיתו] מכלל דאודי ליה מעיקרא [35]; אבל גבי עושק מי כתיב 'או בעושק' [36]? [37] 'או עשק' כתיב [38]: שעשקו כבר [39]!

רבא אמר: זה הוא 'עושק' זהו 'גזל', ולמה חלקן הכתוב? - לעבור עליו בשני לאוין.

משנה:

אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא], ויש בו משום (ויקרא יט יג: בל תעשוק את ריעך [לא תעשק את רעך ולא תגזל) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר [40];

אימתי? - בזמן שתבעוֹ; לא תבעוֹ - אינו עובר עליו [41].

המחהו [42] [43] אצל חנוני [44] או אצל שולחני [45] - אינו עובר עליו;

שכיר בזמנו - נשבע ונוטל [46];

עבר זמנו - אינו נשבע ונוטל.

אם יש עדים שתבעו [47] - הרי זה נשבע ונוטל.

גר תושב [48] - יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' ואין בו משום 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' [49].

גמרא:

מני מתניתין? לא תנא קמא, דמ'אחיך', ולא רבי יוסי ברבי יהודה

- מאי היא?

דתניא:


עמוד ב

(דברים כד יד) [50] מאחיך [או מגרך אשר בארצך בשעריך] פרט לאחרים [51] [עיין תוספות]; 'גרך' זה גר צדק; 'בשעריך' זה [52] אוכל נבילות [53]; אין לי אלא שכר אדם; מנין לרבות בהמה וכלים? תלמוד לומר: 'בארצך': כל שבארצך;

וכולן עוברים [54] בכל השמות הללו [55]; מכאן אמרו: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא] ויש בהן משום [56] בל תלין פעולת שכיר [לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר] [57];

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: גר תושב - יש בו משום 'ביומו תתן שכרו', ואין בו משום 'לא תלין' [58]; בהמה וכלים אין בהן אלא משום 'בל תעשק' בלבד (ויקרא יט יג: לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר; דברים כד,יד: לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך) [59].

מני? אי תנא קמא, ד'מאחיך' - קשיא גר תושב [60]! אי רבי יוסי - קשיא בהמה וכלים [61]!?

אמר רבא: האי תנא - תנא דבי רבי ישמעאל הוא, דתנא דבי רבי ישמעאל: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים - יש בו משום (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא]’ ומשום (ויקרא יט יג) [לא תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין [פעלת שכיר אתך עד בקר];

גר תושב יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' [62], ואין בו משום 'בל תלין' [63].

מאי טעמא דתנא קמא? ד'מאחיך' גמר 'שכיר' 'שכיר' [64]; ורבי יוסי ברבי יהודה לא גמר 'שכיר' 'שכיר' [65].

נהי דלא גמר 'שכיר' 'שכיר', בהמה וכלים משום (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו [ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא] נמי ניחייב [66]?

תני רבי חנניא: אמר קרא: (דברים כד טו) [ביומו תתן שכרו] ולא תבא עליו השמש כי עני הוא [ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא]: מי שהן באין לידי עניות ועשירות, יצאו בהמה וכלים שאינן באין לידי עניות ועשירות.

ותנא קמא - האי 'כי עני הוא' מאי עביד ליה?

ההוא מיבעי להקדים עני לעשיר [67].

ורבי יוסי ברבי יהודה?

ההוא - מ'לא תעשק שכיר עני ואביון' [מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך] (דברים כד יד) נפקא.

ותנא קמא?

חד להקדים עני לעשיר וחד להקדים עני לאביון [68]; וצריכא: דאי אשמעינן 'אביון' - משום דלא כסיף למתבעיה [69], אבל עשיר - דכסיף למתבעיה - אימא לא; ואי אשמעינן 'עשיר' [70] - משום דלא צריך ליה [71], אבל אביון - דצריך ליה [72] - אימא לא [73]? – צריכא [74].

ותנא דידן [75] - מה נפשך: אי יליף 'שכיר' 'שכיר' [76] - אפילו גר תושב נמי [77]; אי לא יליף 'שכיר' 'שכיר' - בהמה וכלים מנא ליה?

לעולם לא יליף 'שכיר' 'שכיר', ושאני התם: דאמר קרא 'ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' [78]: כל שפעולתו אתך [79].

אי הכי - אפילו גר תושב נמי!?

אמר קרא 'רעך' [80]: רעך ולא גר תושב.

אי הכי - אפילו בהמה וכלים נמי!

הא כתיב 'אתך' [כדאמרינן לעיל: ושאני התם דאמר קרא 'ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' [81]: כל שפעולתו אתך [82]]!?

מה ראית לרבות בהמה וכלים ולהוציא גר תושב?

מסתברא בהמה וכלים הוה ליה לרבות, שכן ישנן בכלל ממון רעך; גר תושב אינו בכלל ממון רעך.

ותנא קמא, ד'מאחיך' - האי 'רעך' מאי עבדי ליה?

ההוא מיבעי ליה לכדתניא רעך ולא עמלקי [נכרי].

עמלקי [נכרי] – 'מאחיך' נפקא?

חד למשרא עושקו [83] וחד למשרא גזלו [84] [וקסבר גזל גוי מותר]; וצריכי: דאי אשמעינן גזלו - משום דלא טרח ביה, אבל עושקו - דטרח גביה - אימא לא; ואי אשמעינן עושקו - משום דלא אתא לידיה, אבל גזלו - דאתא לידיה - אימא לא?! צריכא.

ורבי יוסי ברבי יהודה, האי ’[ויקרא יט,יג: לא תעשק את רעך ולא תגזל] לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר' [85] - מאי עביד ליה?

מיבעיא ליה לכדרב אסי, דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול [עיין תוספות] אחד של ענבים [86] - עובר משום בל תלין.

ואידך?

מ'ואליו הוא נושא את נפשו' (דברים כד טו: ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו; ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא) נפקא: דבר המוסר נפשו עליו [87].

הערות[עריכה]

  1. ^ ולא קרינא ביה 'פעולתו אתך'
  2. ^ דאי לא משתלימנא - לא עברנא
  3. ^ כשהיה האחד צריך לפועלים - חבירו פוסק עמהן ואמר להן "שכרכם על בעל הבית"
  4. ^ בעלי בתים של סורא שאין מגיעין למעות עד יום השוק
  5. ^ על שכר פועלין
  6. ^ להגיע למעות, הלכך אפילו אית ליה מעות גביה - לא עבר, דאדעתא דהכי איתגר ליה; וכיון דמיומא קמא לא עברי - תו לא עברי, כדאמרינן לעיל: שאינו עובר עליו אלא בקר ראשון
  7. ^ מיום השוק ואילך
  8. ^ שנשכר לו מן הבקר עד חצות
  9. ^ דהא כלתה שכירתו מחצות, ואיכא ב'לא תבא'
  10. ^ ולכשיעלה עמוד השחר עובר משום בל תלין דהא נשתעבד לו קודם לכן
  11. ^ כדקאמרת; ואין לילה הולך אחר יום
  12. ^ אבל
  13. ^ שהיום הולך אחר הלילה; הואיל ושכירותו בליל יום זה, ולא דמי לשכיר יום דאתמול, שאינו גובה אלא כל הלילה
  14. ^ בשלמא שמואל מוקי לה בשכירות שעות דלילה
  15. ^ אלא רב במאי מוקי לה
  16. ^ והכי קאמר: שכיר שעות - יש שגובה כל הלילה ויש שגובה כל היום, וכדאמרי אנא
  17. ^ אלמא הואיל ומשכה פעולתו בלילה הוה ליה שכיר שעות דלילה, וקתני 'גובה כל הלילה וכל היום'
  18. ^ חמשה לאוין
  19. ^ 'לא תעשוק את רעך', ו'לא תגזול', ו'לא תלין', ו'לא תעשוק שכיר עני ואביון ביומו תתן שכרו', ו'לא תבוא עליו השמש'
  20. ^ 'ביומו תתן'
  21. ^ שם: ויקרא יט,יג
  22. ^ דהא אוקמיה ב'איזהו נשך' (דף סא.) לכובש שכר שכיר, דאי גזל ממש - מלאו דריבית ואונאה נפקא
  23. ^ גם ויקרא יט,יג
  24. ^ שם: דברים כד,טו
  25. ^ כולהו בחד - ודאי לא משכחת לה, אלא הכי קאמר: עבירות כל השמות הללו - בשם 'שכירות' הן: יש מהן בשכירות לילה ויש מהן בשכירות יום
  26. ^ 'גזל' משמע שאנסו בידו מידו ממש טפי מעושק דכתיב (שמואל ב כג כא) [והוא הכה את איש מצרי אשר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט] ויגזול את החנית מיד המצרי [ויהרגהו בחניתו] וכן (שופטים ט כה) בבעלי שכם: [וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים] ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך [ויגד לאבימלך]
  27. ^ על כרחיך 'עושק' - דקא כפר ליה - הוא מדחייביה עליו בתורת כהנים קרבן שבועה,
  28. ^ דכתיב (ויקרא ה כא) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' [או בגזל או עשק את עמיתו... [שם, כה: ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן]
  29. ^ לקמן פריך לרב ששת: מאי שנא 'עושק' דקשיא ליה ומאי שנא 'גזל' דלא קשיא ליה
  30. ^ לא דמי לגזל כי 'נתתיו לך', דהא מודי ליה דעבד בהדיה וקא גזל ליה
  31. ^ הא איהו נמי גבי קרבן שבועה כתיב, ואי לא כפר - שבועה היכא
  32. ^ כל זמן שלא תבעו בבית דין, אלא בינו לבין עצמו היה גוזלו ואומרו "איני נותן לך", וכשתבעו בבית דין - כפר ונשבע, ולעולם 'גזל' לא איקרי אלא אם כן אומר לו "איני נותן לך"
  33. ^ נוקמיה כרב חסדא, ב'לך ושוב'; ודקשיא לך 'שבועה היכא'?
  34. ^ כגון
  35. ^ כלומר: 'וכחש בעמיתו בגזל': במה שהיה גוזלו: עד עתה בתורת גזל - כחש עכשיו וכפר, ומקודם כחש - קרוי 'גזל'
  36. ^ דנימא 'וכחש בעושק דמעיקרא'
  37. ^ שם
  38. ^ על ידי הכחשה עשקו
  39. ^ משעה שהתחיל לתובעו עושקו בכחישה, ולא נקרא עשק על ידי דבר אחר קודם כחישה
  40. ^ יליף בגמרא
  41. ^ בגמרא יליף ליה דכתיב 'אתך' - מדעתך ולא מדעתו
  42. ^ נתקן מאצלו
  43. ^ והעמידו
  44. ^ שהיה פועל צריך לקנות פירות מחנוני, ואמר לו בעל הבית לחנוני "תן לו בדינר פירות ועלי לשלם"
  45. ^ "תן לו בדינר מעות"
  46. ^ מפרש בגמרא
  47. ^ בזמנו
  48. ^ שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז ואוכל נבילות וטריפות
  49. ^ מפרש בגמרא
  50. ^ לא תעשוק שכיר עני ואביון
  51. ^ עובד כוכבים
  52. ^ גר
  53. ^ דכתיב ביה 'שעריך' (דברים יד כא) [לא תאכלו כל נבלה] לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה [או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלקיך; לא תבשל גדי בחלב אמו]
  54. ^ על שכר ישראל, ועל שכר בהמה וכלים, וגר, וגר תושב
  55. ^ בין הכתובים כאן ובין האמורים בתורת כהנים, דיליף גזירה שוה לאיתויינהו הכא, כדלקמן
  56. ^ ויקרא יטיג
  57. ^ האמור בתורת כהנים, והוא הדין ל'לא תעשוק ולא תגזול' דכתיב גביה; ומיהו של שכיר יום - ליתיה בשכיר לילה
  58. ^ לקמן מפרש לה
  59. ^ גירסת רש"י: אין בהם אלא משום לא תעשוק שכיר וגומר: דכתיב ביה 'בארצך', דמרבי בהמה וכלים; אבל 'ביומו תתן שכרו', אף על גב דסמיך ליה – לא; ולקמן מפרש טעמא
  60. ^ דמתניתין תנן 'אין בו משום בל תלין האמור בתורת כהנים' ובברייתא קתני 'כולן עוברים בכל השמות הללו'
  61. ^ דקתני מתניתין: יש בהם משום 'ביומו תתן שכרו' ומשום 'לא תלין', ורבי יוסי ברבי יהודה סבר: אין בהן אלא משום לא תעשוק דמשנה תורה; ואפילו משום 'ביומו וגו' דסמיך ליה - לא
  62. ^ וכל שכן משום (דברים כד יד) לא תעשוק שכיר [עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך] - דבגויהּ כתיב 'בשעריך'
  63. ^ דתורת כהנים; וכן משום 'לא תעשוק ולא תגזול' דתורת כהנים; והאי דנקט הני - משום דמפרשי בהו 'שכיר יום' ו'שכיר לילה', והכי קאמר: יש בו משום 'ביומו תתן שכרו' דמשתעי גבי שכיר לילה, ואין בו משום שכיר יום
  64. ^ כתיב הכא (דברים כד יד) 'לא תעשוק שכיר' [עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך] וכתיב בשכיר יום (ויקרא יט יג) [לא תעשק את רעך ולא תגזל] 'לא תלין פעולת שכיר' [אתך עד בקר]: מה כאן גר תושב בהמה וכלים איתרבאי - אף בתורת כהנים נמי: גר תושב בהמה וכלים
  65. ^ הלכך דתורת כהנים ליתנהו, לא בבהמה וכלים ולא בגר תושב
  66. ^ ליחייב דהך סמיך ליה דבקרא דלעיל (דברים כד יד) כתיב 'מארצך' [לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך]
  67. ^ נשכרו שני פועלין אחד עני ואחד עשיר ואין בידו ליתן אלא לאחד מהן - העני קודם
  68. ^ 'אביון' מעונה מ'עני'; ולשון 'אביון': האובה ואינו משיג מה שנפשו מתאוה לכל טוב; ואשמעינן קרא דעני קודם לאביון, משום דעני כסיף למיתבעיה אף על גב דצריך
  69. ^ הורגל לבושת ולא כסיף למיתבעיה
  70. ^ דלקדמיה 'עני'
  71. ^ העשיר לשכר כמו העני
  72. ^ טפי מעני
  73. ^ דליקדמיה לעני
  74. ^ קא משמע לן דעני קודם, דצריך ליה וכסיף למיתבעיה
  75. ^ וכן דבי רבי ישמעאל דאמרו תרוייהו 'בהמה וכלים' אכולהו, וגר תושב לית להו דתורת כהנים
  76. ^ אי גמיר גזירה שוה
  77. ^ נמי ליחייביה משום שכיר יום
  78. ^ 'אתך' קרא יתירא הוא
  79. ^ ואפילו בהמה וכלים
  80. ^ בהנך דתורת כהנים (ויקרא יט יג) כתיב 'לא תעשק את רעך'
  81. ^ 'אתך' קרא יתירא הוא
  82. ^ ואפילו בהמה וכלים
  83. ^ שכר שכיר
  84. ^ גזלו ממש
  85. ^ דמרבי מיניה תנא דידן בהמה וכלים אף על גב דגזרה שוה לא גמיר
  86. ^ כלומר: שכיר שעות
  87. ^ כל ששיעבד עצמו עליו