ביאור:בבלי בבא בתרא דף ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

השותפין ^[1] שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע ^[2].

מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין ^[3] - בונין הכל כמנהג המדינה ^[4].

גויל - זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים ^[5];

בגזית - זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה;

בכפיסין - זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים;

בלבינין - זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה;

לפיכך ^[6]: אם נפל הכותל ^[7] - ^[8] המקום והאבנים של שניהם.

וכן בגינה ^[9]: מקום שנהגו לגדור - מחייבין אותו;

אבל בבקעה ^[10] - מקום שנהגו שלא לגדור - אין מחייבין אותו, אלא: אם רצה - כונס לתוך שלו ובונה ^[11], ועושה חזית מבחוץ ^[12]; לפיכך אם נפל הכותל - המקום והאבנים שלו;

אם עשו מדעת שניהם - בונין את הכותל באמצע, ועושין חזית מכאן ומכאן ^[13]; לפיכך אם נפל הכותל - המקום והאבנים של שניהם.

גמרא:

סברוה: מאי 'מחיצה'? - גודא ^[14], כדתניא ^[15]: 'מחיצת הכרם ^[16] שנפרצה - אומר לו ^[17] "גדור ^[18] " ^[19] .

חזרה ונפרצה אומר לו "גדור";

עמוד ב

נתיאש הימנה ולא גדרה - הרי זה קידש ^[20] וחייב באחריותה; טעמא – דרצו ^[21], הא ^[22] לא רצו ^[23] - אין מחייבין אותו ^[24]; אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק!

ואימא 'מחיצה' = פלוגתא ^[25], כדכתיב (במדבר לא מג) ותהי מחצת העדה [מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות]; ^[26] וכיון דרצו ^[27] - בונין את הכותל ^[28] בעל כרחו ^[29]; אלמא היזק ראיה שמיה היזק!

אי הכי - האי 'שרצו לעשות מחיצה' – 'שרצו לחצות' מבעי ליה!?

אלא מאי – גודא;

'בונין את הכותל'? 'בונין אותו' מבעי ליה?

אי תנא 'אותו' הוה אמינא במסיפס בעלמא ^[30], קא משמע לן 'כותל' ^[31].

בונין את הכותל באמצע:

פשיטא!?

לא, צריכא דקדים חד ורצייה לחבריה ^[32]: מהו דתימא מצי אמר ליה "כי איתרצאי לך ^[33] – באוירא ^[34], ^[35] בתשמישתא ^[36] לא איתרצאי ^[37] לך"? - קא משמע לן.

והיזק ראיה לאו שמיה היזק?

<סימן גינה כותל כופין וחולקין חלונות דרב נחמן>

תא שמע: 'וכן בגינה' [ובגינה מן הסתם אין נזק פרט להיזק ראיה]?

גינה שאני, כדרבי אבא, דאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה ^[38] [וזה דוקא כאשר יש קמה, פירות שבמצב שעדיין יכולים להנזק מעין הרע, אבל אין ראיה להיזק ראיה];

והא 'וכן' קתני ^[39]!?

א'גויל' ו'גזית' [שיש גם בגינה לבנות מחיצה הדינים שהוזכרו במשנה].

תא שמע: כותל חצר שנפל - מחייבין אותו לבנות עד ארבע אמות ^[40]!

נפל שאני ^[41].

ודקארי לה מאי קארי לה ^[42]?

סיפא איצטריכא ליה ^[43]: מארבע אמות ולמעלה ^[44] - אין מחייבין אותו.

תא שמע: כּופין אותו ^[45] לבנות בית שער ^[46] ודלת לחצר, שמע מינה: היזק ראיה שמיה היזק!

הזיקא דרבים שאני ^[47].

ודיחיד לא? - תא שמע: אין חולקין את החצר ^[48] עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה; הא יש בה כדי לזה וכדי לזה – חולקין; מאי לאו בכותל!?

לא, במסיפס בעלמא.

תא שמע: החלונות ^[49], בין מלמעלה ^[50] בין מלמטה ^[51] ובין מכנגדן ^[52] ארבע אמות, ותני עלה: מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה, מלמטן כדי שלא יעמוד ויראה, מכנגדן כדי שלא יאפיל!?

הזיקא דבית שאני ^[53].

תא שמע דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו עושין לו מעקה גבוה ארבע אמות ^[54].

שאני התם, דאמר ליה בעל החצר לבעל הגג "לדידי קביעה לי תשמישי, לדידך לא קביעה לך תשמישתך, ולא ידענא בהי עידנא סליקא ואתית ^[55]

הערות

^ שיש להן חצר בשותפות, ובתי שניהן פתוחין לתוכו; וכל חצירות ששנו חכמים - לפני הבתים הן, ורוב תשמישן בחצר
^ זה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה
^ הכל מפרש בגמרא
^ אם מנהג לבנות בגויל - אין חבירו יכול לומר "איני חפץ אלא גזית"
^ שעובי כותל גויל ששה טפחים ושל גזית חמשה ושל כפיסים ארבעה ושל לבינים שלשה
^ הואיל ובתחלת הבנין חייבום חכמים לבנות בין שניהם
^ לאחר שנים רבים
^ אין האחד יכול לומר "כל הכותל נבנה בחלקי, ומשלי היו האבנים", אף על פי שהוחזק יותר מחבירו, וכגון שנפל הכותל בחלקו, כדמפרש בגמרא, [אלא]
^ מחייבין את שניהן לבנות במקום שנהגו לגדור באמצע
^ שדה הלבן
^ בגמרא מפרש מאי קאמר
^ מפרש בגמרא
^ להודיע ששניהם עשאוהו
^ כותל
^ דקרי תנא לגודא 'מחיצה'
^ שסמוך לשדה הלבן של חבירו
^ לבעל הכרם
^ גדור אתה שלא יאסרו גפניך את תבואת השדה משום כלאים
^ לפי שסמך בעל השדה את זרעיו סמוך לגדר, כדתנן בפרק שני (דף כו.): 'היה גדר בינתים - זה סומך לגדר מכאן את אילנותיו, וזה סומך לגדר את זרעיו מכאן'; וכשאין שם גדר - תנן בפרק שני: 'לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות: כדי עבודת הכרם, דבהכי הוי כלאים
^ התבואה אם הוסיף מאתים; לישנא דקרא נקט: 'פן תוקדש' (דברים כב)
^ לבנות כותל: דמדעת שניהן הוא, דחייביה חכמים שיבנו בין שניהן; ולקמן פריך: כשרצו - מאי הוי ליהדרי בהו?
^ אבל
^ שניהן: שהיה אחד אומר "דייה לחלקה במסיפס של יתדות עצים תקועים בארץ נמוכים"
^ - לא כייפינן ליה, ואין זה יכול לומר לו "איני חפץ שתראה עסקי"
^ חלוקת חצר: שהושוו דעתם לחולקה, וכגון שלא היה בה שמונה אמות כדי לזה וכדי לזה, שאין האחד יכול לכוף את חבירו לחולקה
^ ולהכי תני 'שרצו':
^ שכיון שרצו לחולקה
^ כותל אבנים
^ ואם בא האחד לומר "אי איפשי ביציאה זו אלא מסיפס בעלמא" - אין שומעין לו משום היזק הראיה
^ מיירי מתניתין, דאיהו נמי מחיצה איקרו, ו'רצו' דקתני - אחלוקה קאי, וכשאין בה דין חלוקה
^ ו'רצו' דקתני - משום כותל, דאי לא רצו - פלגי לה במסיפס
^ ביקש ממנו לחולקה במחיצה
^ כשנתרציתי לך במחיצה - מחיצה דקה נתרציתי
^ ולמעוטי באוירא, כגון של נסרים: שהיא דקה, והיזק ראיה אין בה, או תמשוך עובי הכותל בחלקך חוץ מדבר מועט
^ אבל
^ לבנות כותל אבנים עב, למעוטי נמי תשמישתי
^ לא נתרציתי
^ שלא יזיקנו בעין רעה
^ דמשמע תרוייהו - חד טעמא הוא: גינה וחצר
^ והכא לא קתני 'רצו', אלא על כרחו
^ שכבר נתרצו הראשונים בכותל
^ וכי לא ידע דנפל שאני
^ כלומר: הוא הדין נמי מעיקרא, והאי דקתני 'נפל' - משום סיפא לאשמועינן: - אין מחייבין
^ דיותר מארבע אמות, ואף על פי שהראשון היה גבוה יותר
^ כל אחד מבני החצר לתת חלקו בבנין
^ שבונים כותל נגד השער עגול סביב, ועושין באותו היקף פתח קטן מן הצד משום היזק ראיות בני רשות הרבים: שלא יראו תוך החצר
^ שכל בני רשות הרבים מסתכלין שם
^ אין האחד כופה את חבירו לחלוק
^ אחד מבני השותפים הבונה כותל בחצר כנגד חלונותיו של חבירו
^ אם הכותל גבוה יותר מן החלונות צריך להגביה למעלה מהן, כדמפרש ואזיל: כדי שלא יסמוך על כותלו וישחה ויראה בחלונותיו של חבירו
^ אם הכותל נמוך מן החלונות - צריך להשפילו מהן ארבע אמות כדי שלא יעמוד על עובי כותלו ויראה
^ צריך להרחיק את הכותל מן החלונות ארבע אמות כדי שלא יאפיל
^ שאדם עושה בביתו דברי הצנע
^ כדי שלא יראה בחצר חבירו כשהוא משתמש בגגו
^ להשתמש בגגך

[1] שיש להן חצר בשותפות, ובתי שניהן פתוחין לתוכו; וכל חצירות ששנו חכמים - לפני הבתים הן, ורוב תשמישן בחצר

[2] זה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה

[3] הכל מפרש בגמרא

[4] אם מנהג לבנות בגויל - אין חבירו יכול לומר "איני חפץ אלא גזית"

[5] שעובי כותל גויל ששה טפחים ושל גזית חמשה ושל כפיסים ארבעה ושל לבינים שלשה

[6] הואיל ובתחלת הבנין חייבום חכמים לבנות בין שניהם

[7] לאחר שנים רבים

[8] אין האחד יכול לומר "כל הכותל נבנה בחלקי, ומשלי היו האבנים", אף על פי שהוחזק יותר מחבירו, וכגון שנפל הכותל בחלקו, כדמפרש בגמרא, [אלא]

[9] מחייבין את שניהן לבנות במקום שנהגו לגדור באמצע

[10] שדה הלבן

[11] בגמרא מפרש מאי קאמר

[12] מפרש בגמרא

[13] להודיע ששניהם עשאוהו

[14] כותל

[15] דקרי תנא לגודא 'מחיצה'

[16] שסמוך לשדה הלבן של חבירו

[17] לבעל הכרם

[18] גדור אתה שלא יאסרו גפניך את תבואת השדה משום כלאים

[19] לפי שסמך בעל השדה את זרעיו סמוך לגדר, כדתנן בפרק שני (דף כו.): 'היה גדר בינתים - זה סומך לגדר מכאן את אילנותיו, וזה סומך לגדר את זרעיו מכאן'; וכשאין שם גדר - תנן בפרק שני: 'לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות: כדי עבודת הכרם, דבהכי הוי כלאים

[20] התבואה אם הוסיף מאתים; לישנא דקרא נקט: 'פן תוקדש' (דברים כב)

[21] לבנות כותל: דמדעת שניהן הוא, דחייביה חכמים שיבנו בין שניהן; ולקמן פריך: כשרצו - מאי הוי ליהדרי בהו?

[22] אבל

[23] שניהן: שהיה אחד אומר "דייה לחלקה במסיפס של יתדות עצים תקועים בארץ נמוכים"

[24] - לא כייפינן ליה, ואין זה יכול לומר לו "איני חפץ שתראה עסקי"

[25] חלוקת חצר: שהושוו דעתם לחולקה, וכגון שלא היה בה שמונה אמות כדי לזה וכדי לזה, שאין האחד יכול לכוף את חבירו לחולקה

[26] ולהכי תני 'שרצו':

[27] שכיון שרצו לחולקה

[28] כותל אבנים

[29] ואם בא האחד לומר "אי איפשי ביציאה זו אלא מסיפס בעלמא" - אין שומעין לו משום היזק הראיה

[30] מיירי מתניתין, דאיהו נמי מחיצה איקרו, ו'רצו' דקתני - אחלוקה קאי, וכשאין בה דין חלוקה

[31] ו'רצו' דקתני - משום כותל, דאי לא רצו - פלגי לה במסיפס

[32] ביקש ממנו לחולקה במחיצה

[33] כשנתרציתי לך במחיצה - מחיצה דקה נתרציתי

[34] ולמעוטי באוירא, כגון של נסרים: שהיא דקה, והיזק ראיה אין בה, או תמשוך עובי הכותל בחלקך חוץ מדבר מועט

[35] אבל

[36] לבנות כותל אבנים עב, למעוטי נמי תשמישתי

[37] לא נתרציתי

[38] שלא יזיקנו בעין רעה

[39] דמשמע תרוייהו - חד טעמא הוא: גינה וחצר

[40] והכא לא קתני 'רצו', אלא על כרחו

[41] שכבר נתרצו הראשונים בכותל

[42] וכי לא ידע דנפל שאני

[43] כלומר: הוא הדין נמי מעיקרא, והאי דקתני 'נפל' - משום סיפא לאשמועינן: - אין מחייבין

[44] דיותר מארבע אמות, ואף על פי שהראשון היה גבוה יותר

[45] כל אחד מבני החצר לתת חלקו בבנין

[46] שבונים כותל נגד השער עגול סביב, ועושין באותו היקף פתח קטן מן הצד משום היזק ראיות בני רשות הרבים: שלא יראו תוך החצר

[47] שכל בני רשות הרבים מסתכלין שם

[48] אין האחד כופה את חבירו לחלוק

[49] אחד מבני השותפים הבונה כותל בחצר כנגד חלונותיו של חבירו

[50] אם הכותל גבוה יותר מן החלונות צריך להגביה למעלה מהן, כדמפרש ואזיל: כדי שלא יסמוך על כותלו וישחה ויראה בחלונותיו של חבירו

[51] אם הכותל נמוך מן החלונות - צריך להשפילו מהן ארבע אמות כדי שלא יעמוד על עובי כותלו ויראה

[52] צריך להרחיק את הכותל מן החלונות ארבע אמות כדי שלא יאפיל

[53] שאדם עושה בביתו דברי הצנע

[54] כדי שלא יראה בחצר חבירו כשהוא משתמש בגגו

[55] להשתמש בגגך

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]