ביאור:בבלי בבא בתרא דף יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ואם בא לחתוך – חותך.

מאי קאמר ^[1]?

הכי קאמר: '^[2] שאם בא לחתוך – חותך ^[3]; ורמינהי: תחלת ספר וסופו - כדי לגול ^[4] ; 'כדי לגול' מאי? אי כדי לגול עמוד - קשיא הקף?! אי כדי לגול הקף - קשיא עמוד!?

אמר רב נחמן בר יצחק: לצדדין קתני.

רב אשי אמר: כי תניא ההיא - בספר תורה, כדתניא: כל הספרים נגללים מתחלתן לסופן, וספר תורה נגלל לאמצעיתו, ועושה לו עמוד אילך ואילך.

אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם ^[5] .

תנו רבנן: אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו ^[6].

שאלו את רבי: שיעור ספר תורה ^[7] – בכמה?

אמר להן: בגויל – ששה ^[8] .

בקלף בכמה?

איני יודע.

רב הונא כתב שבעין ספרי דאורייתא, ולא איתרמי ליה ^[9] אלא חד.

רב אחא בר יעקב כתב חד אמשכיה דעיגלי ואיתרמי ליה ^[10]! יהבו ביה רבנן עינייהו ונח נפשיה.

אמרו ליה רבנן לרב המנונא: כתב רבי אמי ארבע מאה ספרי תורה. אמר להו: דילמא (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה [מורשה קהלת יעקב] כתב ^[11]?

אמר ליה רבא לרבי זירא: נטע רבי ינאי ארבע מאה כרמי.

אמר ליה: דילמא שתים כנגד שתים ^[12] ואחת יוצא זנב ^[13]?

מיתיבי: ארון שעשה משה (שמות כה י) ’[ועשו ארון עצי שטים ] אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו' - באמה בת ששה טפחים ^[14] , והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות כנגד ארכו של ארון ^[15]; כמה לוחות אוכלות בארון ^[16] ? - שנים עשר טפחים; נשתיירו שם שלשה טפחים; צא מהן טפח ^[17], חציו לכותל זה וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים, שבהן ספר תורה ^[18] מונח ^[19] , שנאמר (מלכים א ח ט) אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה [וגו': בחרב אשר כרת ה' עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים]

מאי אין בארון – רק? - מיעוט אחר מיעוט ^[20], ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות.

ספר תורה שמונח בארון ^[21] - פירנסת ארון לארכו ^[22] ; צא ופרנס ארון לרחבו - כמה לוחות אוכלות בארון? - ששה טפחים ^[23] ; נשתיירו שם שלשה טפחים; צא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה - נשתיירו שם שני טפחים, שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק ^[24] - דברי רבי מאיר;

רבי יהודה אומר: באמה בת חמשה טפחים ^[25]; והלוחות - ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה מונחות באורכו של ארון ^[26]; כמה לוחות אוכלות בארון? - שנים עשר טפחים; נשתייר שם חצי טפח: אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה ^[27]; פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו: כמה לוחות אוגדות בארון? - ששה טפחים; נשתייר שם טפח ומחצה; צא מהן חצי טפח: אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה; נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין ^[28], שנאמר (שיר השירים ג ט-י) 'אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון ^[29] עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וגו' [תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם] וארגז ששיגרו בו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח מצדו ^[30] שנאמר (שמואל א ו ח) ’[ולקחתם את ארון ה' ונתתם אתו אל העגלה] ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך ' ועליו ספר תורה מונח ^[31], שנאמר (דברים לא כו) לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' [אלקיכם; והיה שם בך לעד] : מצד הוא מונח, ולא בתוכו!

ומה אני מקיים 'אין בארון רק'? - לרבות

עמוד ב

שברי לוחות שמונחים ^[32] בארון; ואי סלקא דעתא ספר תורה הקיפו ששה טפחים, מכדי כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח ^[33] , וכיון דלאמצעיתו נגלל - נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני ^[34] - בתרי פושכי היכי יתיב ^[35]?

אמר רב אחא בר יעקב: ספר עֲזָרָה ^[36] - לתחלתו הוא נגלל ^[37].

ואכתי תרי בתרי היכי יתיב?

אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא ^[38] וכרכיה לעיל ^[39].

ורבי יהודה - מקמי דליתי ארגז ספר תורה, היכי הוה יתיב ^[40]?

דפא הוה נפיק מיניה, ויתיב עילוה ספר תורה.

ורבי מאיר - האי מצד ארון מאי עביד ליה?

ההוא מיבעי ליה דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי, ולעולם בגויה מן הצד.

ורבי מאיר - עמודים היכא הוו קיימי?

מבראי.

ורבי מאיר - שברי לוחות דמונחין בארון מנא לן?

נפקא ליה מדרב הונא, דאמר רב הונא: מאי דכתיב (שמואל ב ו ב) [ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלקים] אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו - מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון ^[41].

ואידך?

ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מלמד שהשם וכל כינויו מונחין בארון.

ואידך נמי מיבעי ליה להכי!?

אין הכי נמי; אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה? - נפקא ליה מדתני רב יוסף, דתני רב יוסף (דברים י ב) [ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים] אשר שברת ושמתם [בארון] - מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון ^[42].

ואידך?

ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: אשר שברת: אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת ^[43].

תנו רבנן: סדרן של נביאים: יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר.

מכדי הושע קדים, דכתיב (הושע א) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו!? ואמר רבי יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ^[44], ואלו הן: הושע וישעיה עמוס ומיכה ^[45].

וליקדמיה להושע ברישא?

כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי, וחגי זכריה ומלאכי - סוף נביאים הוו ^[46], חשיב ליה בהדייהו.

וליכתביה לחודיה וליקדמיה?

איידי דזוטר – מירכס.

מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ^[47], ליקדמיה לישעיה ברישא!?

כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא וישעיה כוליה נחמתא - סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא.

סידרן של כתובים: רות ^[48] וספר תהלים ואיוב ^[49] ומשלי קהלת ^[50] שיר השירים ^[51], וקינות ^[52] דניאל ^[53] ומגילת אסתר ^[54], עזרא ^[55], ודברי הימים;

ולמאן דאמר 'איוב בימי משה היה' ^[56] - ליקדמיה לאיוב ברישא?

אתחולי בפורענותא לא מתחלינן.

רות נמי פורענות היא ^[57]!?

פורענות דאית ליה אחרית ^[58], דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה 'רות'? שיצא ממנה דוד, שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות.

ומי כתבן?

משה כתב ספרו, ופרשת בלעם ^[59], ואיוב; יהושע כתב ספרו, ושמונה פסוקים שבתורה ^[60]; שמואל כתב ספרו ושופטים ^[61] ורות ; דוד כתב ספר תהלים - על ידי עשרה זקנים ^[62]: על ידי אדם הראשון ^[63], על ידי מלכי צדק ^[64] ועל ידי אברהם ^[65] ועל ידי משה ^[66], ועל ידי הימן ^[67], ועל ידי ידותון ^[68] ועל ידי אסף

הערות

^ מאי למימרא? הכל מודים דאם כל אחד ואחד בפני עצמו טפי עדיף
^ ומתחיל מלמעלה, ולא יניח חלק,
^ שהרי אם בא לחתוך – חותך, ונמצא זה ראש הכרך, וגנאי הוא לו להיות דף זה משונה מחבירו על חנם
^ קסלקא דעתא חד שיעורא יהיב ליה לתחילתו וסופו
^ לספרי תורה
^ צריך לצמצם הכתב לפי עובי הקלפים; לכשיגמור יהא חוט המקיף את עוביו כמדת ארכו
^ ארכו מיבעיא להו
^ בגויל, שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה טפחים: זו היא מדה להיות נגמר בששה טפחים היקף בכתב בינוני
^ ארכו כהקיפו
^ ארכו כהקיפו
^ ארבע מאות פעמים, אבל ארבע מאה ספרים - אין פנאי לאדם אחד לכתוב
^ שתי גפנים כנגד שתים
^ בכך קרוי 'כרם': לגבי לחזור עליו מעורכי המלחמה [במסכת סוטה (דף מג)]
^ רבי מאיר לטעמיה דאמר (סוכה ה) 'כל האמות היו בינוניות'
^ זו אצל זו
^ אוכלות =תופסות; כך לשון המשנה (מדות פ"ג מ"א) 'אוכל בדרום אמה אחת' גבי יסוד המזבח; ואף בלשון מקרא 'כי יוכלו אתיקים מהנה' בספר יחזקאל (מב)
^ לעובי הכתלים, שהרי מבחוץ נמדד אמתים וחצי ארכו
^ שכתב משה
^ כמו שנאמר ויכתוב משה את (התורה) וגו' (דברים לא)
^ 'אך' ו'רק' - שני מיעוטין הן
^ ארכו לרחבו של ארון
^ כלומר: מלאת כל חללו לארכו, ופירשת צרכי מדתו
^ במדת רחבו
^ כלומר לא היה צריך להיות רחבו כל כך אלא בשביל ס"ת המונח אורכו לרוחב הארון שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק
^ מדת הארון באמה של חמשה טפחים היתה; רבי יהודה לטעמיה, דקאמר: אמת כלים - באמה בת חמשה
^ מוטלות על רוחבן ולא על חודן
^ שהטפח = ארבע אצבעות; ולמאן דגריס 'אצבע ומחצה' - באצבע קטנה קאמר, שהטפח = ארבע בגודל וחמש באצבע ושש בקטנה
^ שני עמודי כסף, כמין עמודי ספר תורה, שוכבים לארכו, והלוחות ביניהן, שנאמר 'עמודיו עשה כסף'
^ פסוק י
^ של ארון
^ ולקמיה פריך מעיקרא היכי הוה מונח
^ תחת הלוחות
^ וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים
^ אויר שבין עמוד לעמוד
^ דקתני נשתיירו שם שני טפחים ששם ספר תורה מונח
^ ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל, וכהן גדול ביום הכפורים
^ אין לו אלא עמוד אחד, ונגלל מתחלתו לסופו
^ שאינו גוללו כולו, ומניח בו מקצת, וכורכו לעצמו
^ ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה, וכורכו למעלה על ההיקף
^ היכא הוי קיימי? כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון, שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס בדוחק העמודים, היכא מנחי? הלא ימעטו את החלל
^ 'שם' 'שם' תרי זימני כתיבי: ללוחות ולשברי לוחות
^ 'אשר שברת' קרא יתירה הוא, למסמכיה ל'ושמתם', לדרשה
^ ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו עליו השלום מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום
^ בימי אותם המלכים: עוזיה יותם אחז יחזקיה
^ בארבעה נביאים הללו כתיב כן, חוץ ממיכה, שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה
^ שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון
^ שהרי ישעיה בימי עוזיה, וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים, ויחזקאל בגולה בימי צדקיה
^ רות קדמה 'בימי שפוט השופטים'
^ תהלים - דוד אמרן, והוא קדם לאיוב כמאן דאמר בימי מלכת שבא היה; ואחר כך שלשה ספרי שלמה:
^ שניהם ספרי חכמה
^ נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו
^ ירמיה אמרן, שהיה אחר שלמה
^ אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה
^ אחריו בימי אחשורוש
^ אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש
^ לקמן
^ רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו
^ סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה: שיצא דוד משם
^ נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו
^ מן 'וימת משה' עד סוף הספר
^ וספר שופטים, שכולם קדמו לו, ועמד וכתב ספרן, ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים
^ כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו, ויש שהיו בימיו, כגון: אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים
^ כגון ((תהלים קלט טז-יז) ) 'גלמי ראו עיניך [ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו; ולא אחד בהם] [פסוק יז] ולי מה יקרו רעיך' [אל, מה עצמו ראשיהם] - אדם הראשון אמרן
^ נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי)
^ כדאמרינן לקמן: איתן האזרחי זה אברהם
^ תפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן
^ משכיל להימן
^ למנצח לידותון

[1] מאי למימרא? הכל מודים דאם כל אחד ואחד בפני עצמו טפי עדיף

[2] ומתחיל מלמעלה, ולא יניח חלק,

[3] שהרי אם בא לחתוך – חותך, ונמצא זה ראש הכרך, וגנאי הוא לו להיות דף זה משונה מחבירו על חנם

[4] קסלקא דעתא חד שיעורא יהיב ליה לתחילתו וסופו

[5] לספרי תורה

[6] צריך לצמצם הכתב לפי עובי הקלפים; לכשיגמור יהא חוט המקיף את עוביו כמדת ארכו

[7] ארכו מיבעיא להו

[8] בגויל, שהוא עב והקיפו גדול צריך ששה טפחים: זו היא מדה להיות נגמר בששה טפחים היקף בכתב בינוני

[9] ארכו כהקיפו

[10] ארכו כהקיפו

[11] ארבע מאות פעמים, אבל ארבע מאה ספרים - אין פנאי לאדם אחד לכתוב

[12] שתי גפנים כנגד שתים

[13] בכך קרוי 'כרם': לגבי לחזור עליו מעורכי המלחמה [במסכת סוטה (דף מג)]

[14] רבי מאיר לטעמיה דאמר (סוכה ה) 'כל האמות היו בינוניות'

[15] זו אצל זו

[16] אוכלות =תופסות; כך לשון המשנה (מדות פ"ג מ"א) 'אוכל בדרום אמה אחת' גבי יסוד המזבח; ואף בלשון מקרא 'כי יוכלו אתיקים מהנה' בספר יחזקאל (מב)

[17] לעובי הכתלים, שהרי מבחוץ נמדד אמתים וחצי ארכו

[18] שכתב משה

[19] כמו שנאמר ויכתוב משה את (התורה) וגו' (דברים לא)

[20] 'אך' ו'רק' - שני מיעוטין הן

[21] ארכו לרחבו של ארון

[22] כלומר: מלאת כל חללו לארכו, ופירשת צרכי מדתו

[23] במדת רחבו

[24] כלומר לא היה צריך להיות רחבו כל כך אלא בשביל ס"ת המונח אורכו לרוחב הארון שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק

[25] מדת הארון באמה של חמשה טפחים היתה; רבי יהודה לטעמיה, דקאמר: אמת כלים - באמה בת חמשה

[26] מוטלות על רוחבן ולא על חודן

[27] שהטפח = ארבע אצבעות; ולמאן דגריס 'אצבע ומחצה' - באצבע קטנה קאמר, שהטפח = ארבע בגודל וחמש באצבע ושש בקטנה

[28] שני עמודי כסף, כמין עמודי ספר תורה, שוכבים לארכו, והלוחות ביניהן, שנאמר 'עמודיו עשה כסף'

[29] פסוק י

[30] של ארון

[31] ולקמיה פריך מעיקרא היכי הוה מונח

[32] תחת הלוחות

[33] וזה שהקיפו ששה נמצא עובי רוחבו שני טפחים

[34] אויר שבין עמוד לעמוד

[35] דקתני נשתיירו שם שני טפחים ששם ספר תורה מונח

[36] ספר שכתב משה ובו קורין בעזרה פרשת המלך בהקהל, וכהן גדול ביום הכפורים

[37] אין לו אלא עמוד אחד, ונגלל מתחלתו לסופו

[38] שאינו גוללו כולו, ומניח בו מקצת, וכורכו לעצמו

[39] ומניח אותו הכרך על הספר מלמעלה, וכורכו למעלה על ההיקף

[40] היכא הוי קיימי? כיון דמצריך טפח מכאן וטפח מכאן ברוחב הארון, שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס בדוחק העמודים, היכא מנחי? הלא ימעטו את החלל

[41] 'שם' 'שם' תרי זימני כתיבי: ללוחות ולשברי לוחות

[42] 'אשר שברת' קרא יתירה הוא, למסמכיה ל'ושמתם', לדרשה

[43] ללמדך שהוא מן הדברים שעשה משה רבינו עליו השלום מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום

[44] בימי אותם המלכים: עוזיה יותם אחז יחזקיה

[45] בארבעה נביאים הללו כתיב כן, חוץ ממיכה, שלא היה בימי עוזיהו אבל היה בימי יותם אחז יחזקיה

[46] שהן היו בבית שני בשנת שתים לדריוש האחרון

[47] שהרי ישעיה בימי עוזיה, וירמיה בימי יאשיה ובניו נתנבא בירושלים, ויחזקאל בגולה בימי צדקיה

[48] רות קדמה 'בימי שפוט השופטים'

[49] תהלים - דוד אמרן, והוא קדם לאיוב כמאן דאמר בימי מלכת שבא היה; ואחר כך שלשה ספרי שלמה:

[50] שניהם ספרי חכמה

[51] נראה בעיני שאמרו לעת זקנתו

[52] ירמיה אמרן, שהיה אחר שלמה

[53] אחר ירמיה בימי נבוכד נצר בגולה

[54] אחריו בימי אחשורוש

[55] אחריו בימי דריוש השני שעמד אחר אחשורוש

[56] לקמן

[57] רעב וגלות ומיתת אלימלך ובניו

[58] סוף הפורענות נהפך לאחרית ותקוה: שיצא דוד משם

[59] נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו

[60] מן 'וימת משה' עד סוף הספר

[61] וספר שופטים, שכולם קדמו לו, ועמד וכתב ספרן, ומה שעלתה לישראל בימיהם וכן רות שהיתה בימי השופטים

[62] כתב בו דברים שאמרו זקנים הללו שהיו לפניו, ויש שהיו בימיו, כגון: אסף והימן וידותון מן הלוים המשוררים

[63] כגון ((תהלים קלט טז-יז) ) 'גלמי ראו עיניך [ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו; ולא אחד בהם] [פסוק יז] ולי מה יקרו רעיך' [אל, מה עצמו ראשיהם] - אדם הראשון אמרן

[64] נאם ה' לאדוני [שב לימיני] וכל המזמור (שם קי)

[65] כדאמרינן לקמן: איתן האזרחי זה אברהם

[66] תפלה למשה (שם צ) וכל אחד עשר מזמורים כסדרן

[67] משכיל להימן

[68] למנצח לידותון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]