ביאור:בבלי בבא בתרא דף קסב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר רב עמרם: לפי שאין למדין משיטה אחרונה [1].

[עיין תוספות קסא,ב ד"ה וצריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה; וד"ה לפי שאין למדין, ובתוך התוספות 'ויש לתמוה'.]

אמר ליה רב נחמן לרב עמרם: מנא לך הא?

אמר ליה: דתניא: הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב – פסול [2]; שיטה אחת – כשר; מאי שנא שני שיטין - דלמא מזייף וכתב? שיטה אחת נמי מזייף וכתב? אלא לאו שמע מינה 'אין למדין משיטה אחרונה' [3]?

שמע מינה.

[עיין חו"מ מאן דאמר ובש"ך]


עמוד ב

איבעיא להו: שיטה ומחצה מאי?

תא שמע: 'הרחיק את העדים שני שיטין [מן הכתב] – פסול', הא שיטה ומחצה כשר!

אימא סיפא: 'שיטה אחת - כשר' שיטה אחת הוא דכשר, הא שיטה ומחצה פסול!? אלא מהא ליכא למשמע מינה [4].

מאי הוי עלה?

תא שמע דתניא [דומה לתוספתא גיטין פ"ז מ"ט-י]: 'הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב – פסול; פחות מכאן [5] - כשר; היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר ונמצא אחד מהן קרוב או פסול - תתקיים עדות בשאר' מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה: 'מלאהו בקרובים כשר' [6]; ואל תתמה [7], שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה [8].

[9]

[עיין תוספות ד"ה דאמר חזקיה, וד"ה ואל תתמה, וד"ה שהרי אויר פוסל בשלשה]

איבעיא להו: שני שיטין שאמרו -

הערות[עריכה]

  1. ^ מפני שאין העדים יכולין לקרב חתימתן כל כך בסמוך בסוף השטר, ומניחין ריוח בין השטר לחתימתן, ויכול אדם לזייף ולהוסיף בינתים שיטה אחת; והלכך תקון רבנן לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה לבלתי שיכתב בה דבר הצריך, שהרי אם זייפו והוסיפו לאחר זמן - אין אנו מפסידין כלום אם לא נלמד הימנה, שהרי כבר כתוב כל זה למעלה, וגם אם זייפו ויוסיפו בשיטת החלק שאחר ענינו של שטר שבשיטה אחרונה בין השטר לעדים - לא מעלה ולא מוריד, שהרי אין למדין משיטה אחרונה; ובשאין כתוב בשטר 'שריר וקיים' מיירי; כן נראה בעיני טעם הדבר ופירושו ועיקר
  2. ^ אם אין כתוב בו 'שריר וקיים' - אפילו יש עדים שלא נוסף בו דבר זיוף - מכל מקום האי שטרא חספא בעלמא הוא, שלא נעשה כתקון חכמים, וכמלוה על פה דמיא
  3. ^ הלכך: הרחיק שני שיטין – פסול, שיכול לזייף שני שטין ונלמוד מן הראשונה
  4. ^ חדא דוקא או סיפא או רישא, ותנא הא אטו הא
  5. ^ דהיינו שיטה ומחצה
  6. ^ הכי גרסינן בפירוש רבינו חננאל: 'היו ארבעה או חמשה עדים חתומים על השטר ונמצא שנים הראשונים קרובים או פסולים - תתקיים עדות בשאר; מסייע ליה לחזקיה דאמר מילאהו בקרובים כשר. פירוש: אם היה בין הכתב לעדים חָלָק כשיעור שני שיטין, ומילא מקום החָלָק בקרובים - השטר ההוא כשר, ומקיימין אותו משאר העדים שבו; ולא נמצאו דברי חזקיה בפירוש בגמרא. ויש לומר בגט קרח מדבר חזקיה, ונראין דברי חזקיה כדברי רבי עקיבא, דתנן במסכת גיטין (דף פא:) 'גט קרח - הכל משלימין עליו כדברי בן ננס; רבי עקיבא אומר: אין משלימין אלא קרובים הראויים להעיד במקום אחר'; כך פירש רבינו חננאל; ולי נראה לשון הראשון: שסוף הברייתא דקתני 'היו עליו ארבעה או חמשה כו' - ודאי מעין תחלתה מיירי: במילוי שני שיטין הפוסלים את השטר, כדקתני רישא, ובא לומר שמילוי קרובים מכשירו, והיינו דקאמר 'מסייע ליה לחזקיה' - דאיירי נמי במילוי שני שיטין של חלק; דאי ברייתא בעלמא מיירי בלא מילוי שני שיטין ולאורויי דין עדים פסולים שיתקיים העדות בשאר - ליתנייה במסכת מכות (דף ו.) גבי ההיא פלוגתא דרבי ורבי יוסי (הגלילי) דפליגי התם בדיני ממונות אם תתקיים העדות בשאר אם לאו; וחזקיה נמי: אם בגט קרח מיירי - מה צריך סיוע מן הברייתא? ממתניתין דגיטין דבן ננס ור"ע יכול לסייעו? ותו: חזקיה - מתניתין דגיטין אתא לאשמועינן - בתמיה
  7. ^ מזה החלוק: כי בהיותו חָלָק - השטר פסול, ואם מילאו בפסולין לעדות - כשר
  8. ^ שהרי סוכה בהיות בה אויר שלשה טפחים – פסולה, ואם מילאו בסכך פסול, כגון בדבר המקבל טומאה - הוכשרה הסוכה, שאין סכך פסול פוסל אלא בארבעה טפחים
  9. ^ ורב יהודאי גאון נמי מוקי לה להא דחזקיה בהלכות עדות שלו: כגון דהוה קרוב חתים ברישא כי היכי דלא תקשי אדרב נחמן, דאמר במסכת מכות 'אפילו בדיני ממונות נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה', דהיכא דחתים קרוב ברישא - מוכחא מילתא דלכבוד עביד ולא לעדות חתמיה; ובהא כולי עלמא מודו; והכי תניא בתוספתא (פ"ז דגיטין, מ"י) 'שטר שחתמו עליו חמשה ונמצאו שלשה הראשונים קרובים או פסולים - תתקיים העדות בשאר'.