ביאור:בבלי בבא בתרא דף יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

דלא סיימוה קמיה [1].

תניא: אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה. פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת, אמרה לו: רבי פרנסני!

אמר לה: העבודה שאין בקופה של צדקה כלום.

אמרה לו: רבי! אם אין אתה מפרנסני - הרי אשה ושבעה בניה מתים.

עמד ופרנסה משלו.

לימים חלה ונטה למות; אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! אתה אמרת [2]: "כל המקיים נפש אחת [מישראל] כאילו קיים עולם מלא" [3], ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו?

מיד קרעו לו גזר דינו.

תנא: הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו.

תנו רבנן: מעשה במונבז המלך [4] שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, וחברו עליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו: אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם!?

אמר: להם אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה, שנאמר (תהלים פה יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף [5]; אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר (תהלים פט טו) צדק ומשפט מכון כסאך [6] [7]; אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות [8], שנאמר (ישעיהו ג י) [אמרו צדיק כי טוב] כי פרי מעלליהם יאכלו; אבותי גנזו [אוצרות] ממון, ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר [9] [פרי צדיק עץ חיים] ולוקח נפשות חכם [10]; אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר (דברים כד יג) [השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך] ולך תהיה צדקה [לפני ה' אלקיך]; אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר (ישעיהו נח ח) [אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח] והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך.

ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר:

מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל, דתניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם קנה בה קרקע כל שהוא - הרי הוא כאנשי העיר.

והא תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם קנה שם קרקע הראויה לבית דירה הרי הוא כאנשי העיר!?

תרי תנאי ואליבא דרבן שמעון בן גמליאל.

משנה:

אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה, ולא את השדה עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה;

רבי יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה ותשעת חציי קבין לזה;

ולא את הגינה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה;

רבי עקיבא אומר: בית רובע;

ולא את הטרקלין ולא את המורן [11] ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד ולא את בית השלחין [12] עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה;

זה הכלל: כל שיחלק ושמו עליו – חולקין, ואם לאו - אין חולקין;

אימתי בזמן שאין שניהם רוצים, אבל בזמן ששניהם רוצים - אפילו פחות מכאן יחלוקו*; וכתבי הקדש [13] - אף על פי ששניהם רוצים - לא יחלוקו [14].

גמרא:

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ארבע אמות שאמרו - חוץ משל פתחים [16].

תניא נמי הכי: אין חולקים את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה.

והא אנן תנן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה?

אלא שמע מינה כדרבי אסי - שמע מינה.

ואיכא דרמי להו מירמא: תנן אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה והתניא שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה?

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ארבע אמות שאמרו - חוץ משל פתחים.

אמר רב הונא: חצר מתחלקת לפי פתחיה [17]; ורב חסדא אמר: נותנין ארבע אמות לכל פתח ופתח [18], והשאר חולקין בשוה.

תניא כוותיה דרב חסדא: פתחים שבחצר - יש להן ארבע אמות; היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים: זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות, וזה שיש לו שני פתחים הנוטל שמונה אמות [19], והשאר חולקין בשוה; היה לזה פתח רחב שמונה אמות - נוטל שמונה אמות כנגד הפתח וארבע אמות בחצר.

'ארבע אמות בחצר' - מאי עבידתייהו?

אמר אביי: הכי קאמר: 'נוטל שמונה אמות באורך החצר וארבע אמות ברוחב החצר'.

אמר אמימר: האי פירא דסופלי [20] - יש לו ארבע אמות [21] לכל רוח ורוח [22];

ולא אמרן אלא דלא מייחד ליה פתחא [23],


עמוד ב

אבל מייחד ליה פיתחא [24] - אין לו [25] אלא ארבע אמות לפני פתחו [26].

אמר רב הונא: אכסדרה [27] אין לה ארבע אמות [28]: טעמא מאי [29] - משום פירוק משאו [30]; הכא [31] - אפשר דעייל לגואי ומפרק.

מתיב רב ששת: אחד שערי בתים ואחד שערי אכסדראות יש להן ארבע אמות!?

כי תניא ההיא - באכסדרה דבי רב [32]. אכסדרה דבי רב? פשיטא, אידרונא [חדר] מעליא הוא!

אלא באכסדרה רומייתא [33].

תנו רבנן: בית שער [34], אכסדרה, ומרפסת [35] - יש להן ארבע אמות; היו חמשה בתים פתוחין למרפסת - אין להן אלא ארבע אמות [36] בלבד.

בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי: לול של תרנגולין [37] יש לו ארבע אמות [38] או אין לו ארבע אמות?

אמר ליה: טעמא מאי - משום פירוק משאו! הכא - מטפס ועולה מטפס ויורד [39].

בעא מיניה רבא מרב נחמן: בית חציו מקורה וחציו אינו מקורה [40]: יש לו ארבע אמות או אין לו ארבע אמות?

אמר ליה: אין לו ארבע אמות, לא מבעיא קירויו מלגיו [41], דאפשר דעייל [42] לגואי ומפרק [43], אלא אפילו קירויו כלפי חוץ [44] - [45] אפשר דעייל [46] לגואי [47] ומפרק.

בעא מיניה רב הונא מרב אמי:

1. אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר [48] - בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו?

אמר ליה: בני מבוי מעכבין עליו [49].

2. אכסניא [50]: לפי בני אדם [51] מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת?

אמר ליה: לפי בני אדם מתחלקת.

תניא נמי הכי: זבל שבחצר - מתחלקת [52] לפי פתחים [53], אכסניא - לפי בני אדם.

אמר רב הונא: אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו [54] - בני מבוי מעכבין עליו, שמרבה עליהן את הדרך [55].

מיתיבי: חמש חצרות פתוחות למבוי [56] - כולן משתמשות [57] עם החיצונה [58], והחיצונה משתמשת לעצמה [59], והשאר משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה [60] ומשתמשת עם החיצונה: נמצאת פנימית משתמשת לעצמה, ומשתמשת עם כל אחת ואחת.

[תוספות ד"ה אחד מבני אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו. פירש הקונטרס להקיף מחיצות סביבות הארבע אמות שיש לו במבוי כנגד פתחו וקשה לרבינו יצחק דלא מצינו שיהא לו ארבע אמות במבוי אלא בחצר ונראה לרבינו יצחק כפי' רבינו חננאל כגון שיושב בסוף המבוי אצל צד הסתום ורוצה לסתום כנגד פתחו כל רוחב המבוי, והשתא קאמר רב הונא שמעכבין עליו בני המבוי אע"פ שהם חיצונים, לפי שמרבה עליהם את הדרך, פירוש: רגל בני אדם שיכולין לומר בני המבוי [אף] כשיש רבים במבוי יכולים ליכנס עד סוף המבוי וע"י הסתימה תרבה עלינו את הדרך ע"י בני אדם הדורכים עלינו במבוי ואף לחצרות יצטרכו ליכנס מרוב דוחק ומצינו לשון מרבה עליהם את הדרך בענין זה דתנן לקמן בחזקת הבתים [61] לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפים ומפרש טעמא בגמרא [62] מפני שמרבה עליהם את הדרך דהיינו רגל בני אדם ובתוספתא דפ"ק דמכילתין תניא יש לו חנות ברשות הרבי' ומבקש לפותחו לחצר השותפים יכולים לעכב על ידו מפני שמרבה עליהם את הדרך.] [ועיין רא"ש סימן מב]

תנאי היא, דתניא: אחד מבני מבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר - בני מבוי מעכבין עליו;

היה סתום [63], ובקש לפותחו [64] - אין בני מבוי מעכבין עליו - דברי רבי;

רבי שמעון בן אלעזר אומר: חמש חצרות הפתוחות למבוי - כולן משתמשות במבוי [65] זו עם זו [66].

'חצרות'? מאן דכר שמייהו [הרי במבוי מדובר!]?

חסורי מחסרא והכי קתני: וכן חמש חצרות הפתוחות למבוי - כולן משתמשות עם החיצונה, והחיצונה משתמשת לעצמה וכו' - דברי רבי; רבי שמעון בן אלעזר אומר: חמש חצרות הפתוחות למבוי - כולן משתמשות במבוי.

אמר מר: 'היה סתום ובקש לפותחו - אין בני מבוי מעכבין עליו'.

אמר רבא: לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו [67], אבל פרץ את פצימיו - בני מבוי מעכבין עליו.

אמר ליה אביי לרבא: תניא דמסייע לך:

הערות[עריכה]

  1. ^ דרבי אמי דלעניי עובדי כוכבים חלקן רבא; והנך דאמרן (לעיל דף ח.) דשדרה נמי איפרא הורמיז 'למצוה רבה' - משום שלום מלכות נמי קבלונהו, ולא אפשר ליה לחלקן לעניי עובדי כוכבים, דאסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים; אבל במעות המתחלקות לעניים - אין גניבת דעת, דאינהו נמי ידעי שישראל רגילים לפרנס עניי עובדי כוכבים, כדאמרינן במסכת גיטין (דף סא.): 'מפרנסין עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום'
  2. ^ מתורתך למדנו: לפיכך נברא אדם יחידי, לומר לך
  3. ^ וכתיב (בראשית ד) 'קול דמי אחיך': דמו ודם זרעיותיו, אף כשאתה מקיים דמי אחיך עמך - מעלה עליך חייו וחיי זרעיותיו, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות
  4. ^ בנה של הילני המלכה, מזרע החשמונאים
  5. ^ אף משמים נשקף הצדק לשלם גמול; 'נשקף' = מביט, כמו: נשקפה ותייבב (שופטים ה); כלומר: זכות הצדקה מביט ומסתכל למטה
  6. ^ גניזתן תחת מכון הכסא
  7. ^ חסד ואמת יקדמו פניך
  8. ^ והקרן קיים לעולם הבא והפירות אוכל בחייו
  9. ^ משלי יא,
  10. ^ בהאי קרא
  11. ^ 'טרקלין' ו'מורן' = מיני פלטין
  12. ^ מתוך שיש לו מעיין ובידו להשקותו תדיר, אם אין בו תשעה קבין - זורעין בו שאר זרעים; לפיכך אפילו בפחות מכאן יש בו דין חלוקה
  13. ^ כ"ד ספרים
  14. ^ היו רגילים לכותבן בגליון כס"ת שלנו, לפיכך גנאי הדבר לחתכן
  15. ^ משום דבעי למיתני 'ובכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו' - תני רישא.
  16. ^ חצר של שניהם: שני בתים פתוחין לתוכה, ולפני הפתח ארבע אמות - צורך הבית הן: לפרק משאו מעל חמורו; וחוץ מאותן - ארבע אמות: צריך שיהא ארבע אמות לשאר תשמישין
  17. ^ היתה לו חצר ובה שני בתים, ואחד מהן פתוחין לו שני פתחים לחצר, ולבית השני אין פתוח לחצר אלא פתח אחד, וחולק נכסיו על פיו, ונותן האחד לראובן בנו והשני לשמעון, וחצר לא חילק: אם באו לחלוק את החצר - זה שיש לו שני פתחים נוטל שני חלקים בחצר, ואחיו נוטל חלק אחד
  18. ^ ברוחב החצר להלן מן הפתח כנגד הרוחב, כפי רוחב הפתח
  19. ^ דהיינו כנגד רוחב הפתח, וארבע אמות ברוחב החצר להלן מן הפתח
  20. ^ מי שיש לו חפירה בחצר, שנותנין בה גרעיני תמרים למאכל בהמה
  21. ^ בחצר
  22. ^ לכל סביבותיה
  23. ^ שלא היה לו פתח אצל חפירה, אלא דרך פתח ביתו שהוא יוצא ונכנס בו היה לו דרך לצאת לחצר ולילך אחר החפירה שלפני סוף ביתו ומשתמש
  24. ^ שהיה לו פתח לסוף ביתו אצל החפירה, ודרך אותו פתח היה רגיל להשליך הגרעינין וליטלן
  25. ^ בחצר בשביל החפירה
  26. ^ שלפני אותו פתח
  27. ^ שיש לו מן הפתח לחצר
  28. ^ בחלוקת החצר
  29. ^ אמור רבנן שיש לפתח בית ארבע אמות בחצר
  30. ^ שיפרק שם משאו מעל חמורו לפי שסתם בית אינו פנוי מכלים ואי אפשר להכניס חמור עם משאו בבית לפרק לשם
  31. ^ באכסדרה, כיון דאין לה דפנות
  32. ^ דפנות סביב לה, אלא שמוקפות חלונות
  33. ^ מוקפות דפנות נמוכות שאין מגיעות לתקרה
  34. ^ בית קטן שלפני פתח טרקלין, וקורין לו פורק"א בלע"ז
  35. ^ אלויי"ר, והרבה פתחי עלייה פתוחין לו, וכולן עולין דרך סולם אחד שקורין דגרי"ד
  36. ^ בין כולן, אצל רגלי הסולם
  37. ^ בית קטן שמגדלין בו תרנגולין, ויש לו פתח לחצר
  38. ^ בחצר
  39. ^ התרנגול מטפס וטורח ועולה דרך ראש הכותל לתוך הלול
  40. ^ ופתוח לחצר
  41. ^ והחצי שאינו מקורה לצד החצר דאין לו ארבע אמות בחצר
  42. ^ חמור במשאו
  43. ^ שם, שאין דרך לתת כלים בחצר שאינו מקורה
  44. ^ וגילוייו לצד פנים
  45. ^ נמי אין לו ארבע אמות, דהא
  46. ^ חמור
  47. ^ עד הגילוי
  48. ^ כגון בית שבין שני מבואות
  49. ^ אבני מבוי אחר שאינו רגיל אצלם
  50. ^ חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להן אכסניא בבתיהם
  51. ^ הדרים בבית
  52. ^ לזבל שדות
  53. ^ לפי שדרך הפתחים השליכו שם עד שנעשית אשפה
  54. ^ להקיף מחיצה סביבות ארבע אמות שיש לו במבוי כנגד פתחו
  55. ^ שההולך מראשו עד צד סופו צריך להקיף סביב המחיצה
  56. ^ זו אצל זו לארכו; וסתם מבואות - סתומין הן בסופן, ואחד מקצותיו פתוח לרשות הרבים
  57. ^ במבוי
  58. ^ כנגדה, שהרי לכולם יש דרך במבוי לצאת דרך ראשו לרשות הרבים, וכל שיש לו דרך - יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי
  59. ^ כנגדה ברוחב המבוי, אבל לא כנגד חברותיה שאין לה עליהן דרך
  60. ^ לבדה; וקשיא לרב הונא, דאמר 'כולן מעכבין' - ואפילו החצונים מעכבין על הפנימיים!
  61. ^ דף נט:
  62. ^ דף ס.
  63. ^ שהיה לו מקודם פתח פתוח לו וסתמו
  64. ^ ולאחר זמן נמלך לפותחו
  65. ^ בכל המבוי
  66. ^ ואפילו חיצון על הפנימי
  67. ^ כשנסתם פתחו - לא סלק מזוזתו ומשקוף ומפתן, דגלי דעתיה דלא סילק נפשיה, וסופו לפותחו לאחר זמן