ביאור:בבלי בבא בתרא דף קי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אלא [1] אי אבוה דאמיה מיוסף [2] - אמה דאמיה מיתרו [3], אי אבוה דאמיה מיתרו [4] - אמה דאמיה מיוסף; דיקא נמי דכתיב 'מבנות פוטיאל' – תרתי שמע מינה [5].

אמר רבא: הנושא אשה - צריך שיבדוק באחיה [6], שנאמר (שמות ו כג) ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון [לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר] ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא? מה תלמוד לומר אחות נחשון? - מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה [7].

תנא: רוב בנים דומין לאחי האם.

[8] (שופטים יח ג) [המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי] ויסורו שם ויאמרו לו [9] מי הביאך הלום? ומה אתה עושה בזה? ומה לך פה? אמרו לו: לאו ממשה קא אתית, דכתיב ביה (שמות ג ה) [ויאמר] אל תקרב הלום [של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא]? לאו ממשה קא אתית, דכתיב ביה (שמות ד ב) [ויאמר אליו] מה זה בידך [ויאמר מטה]? לאו ממשה קא אתית, דכתיב ביה (דברים ה כז) ואתה פה עמוד עמדי [ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה]? תעשה <כהן> {כומר} לעבודה זרה!

אמר להן: כך מקובלני מבית אבי אבא: 'לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה זרה [10], ואל יצטרך לבריות'!

והוא סבר לעבודה זרה ממש, ולא היא, אלא עבודה 'זרה': עבודה שזרה לו [11], כדאמר ליה רב לרב כהנא: נטוש [12] נבילתא בשוקא ושקול אגרא [13], ולא תימא "גברא רבא אנא" וזילא בי מילתא [14].

כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר - מינהו על האוצרות שנאמר (דברי הימים א כו כד) ושבואל בן גרשם בן מנשה נגיד על האוצרות; וכי שבואל שמו? והלא יהונתן שמו [15]!? אמר רבי יוחנן: ששב לאל בכל לבו [16].

והבנים את האב:

מנלן [17] דכתיב (במדבר כז ח) [ואל בני ישראל תדבר לאמר] איש כי ימות [18] וגו' [והעברתם את נחלתו לבתו] [19] טעמא דאין לו בן [20]; הא יש לו בן [21] - [22]בן קודם.

אמר ליה רב פפא לאביי: אימא [23] אי איכא בן [24] - לירות בן; איכא בת [25] - תירות בת; איכא [26] בן ובת - לא האי לירות ולא האי לירות [27]!?

ואלא


עמוד ב

מאן כו' [28] לירות? אטו בר קשא דמתא [29] לירות?

הכי קא אמינא: איכא בן ובת - לא האי לירות כוליה ולא האי לירות כוליה, אלא כי הדדי לירתו.

אמר ליה אביי [לרב פפא]: ואצטריך קרא לאשמועינן היכא דלית ליה אלא חד ברא - לירתינהו לכולהו נכסי [30]?

[31] ודלמא הא קא משמע לן: דבת נמי - בת ירושה היא [32]

[33] ההוא - מ'וכל בת יורשת נחלה [ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו]’ (במדבר לו ח) נפקא [34].

רב אחא בר יעקב אמר: מהכא [35]: (במדבר כז ד) למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו [36] כי אין לו בן [37] [תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו]; טעמא דאין לו בן, הא יש לו בן - בן קודם.

ודלמא בנות צלפחד - הוא דקאמרן הכי [38]; ניתנה תורה ונתחדשה הלכה [39]!?

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא [40].

רבינא אמר מהכא [41]: (במדבר כז ח) [ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו] הקרוב אליו [ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את משה] - הקרוב קרוב קודם [42].

[43] ומאי קורבה דבן [44] מבת? [45] שבן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה [46]: [47] יעדה - [48]בת לאו בת יעדה היא [49]; [50] שדה אחוזה - נמי [51] מהאי פירכא גופה הוא, דהא קיימא ליה לתנא כלום יש יבום אלא במקום שאין בן [52]? [53] - אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא [54].

ואי בעית אימא - מהכא (ויקרא כה מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם [לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך] [55]- בניכם ולא בנותיכם [56]!

אלא מעתה (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם [על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ] - הכא נמי בניכם ולא בנותיכם?

ברכה שאני [57].

והאחין מן האב נוחלין ומנחילין וכו':

מנלן?

אמר רבה: אתיא אחוה אחוה מבני יעקב [58]: מה להלן מן האב ולא מן האם - אף כאן מן האב ולא מן האם.

ולמה לי [59] (במדבר כז יא) [ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו] ממשפחתו וירש אותה [והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את משה] כתיב: משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה [60]!?

אין הכי נמי, וכי איתמר דרבה - לענין יבום איתמר [61].

והאיש את אמו וכו' [והאיש את אשתו ובני אחיות - נוחלין ולא מנחילין]:

מנא הני מילי [62]?

דתנו רבנן:

הערות[עריכה]

  1. ^ אלא לעולם לאו מבת יתרו ממש נולד פנחס, שהרי גם מיוסף היה, כדדרשינן לקמן: 'פוטיאל' - שני פיטפוטין משמע: מיוסף שפיטפט ביצרו, ומיתרו שפיטם עגלים; והלכך אי אפשר שתהא אמו בת יתרו ממש, דמה ענין בת יתרו אצל שבט יוסף! אלא הכי קאמר 'ואלעזר לקח לו אשה מבנות פוטיאל': כלומר: שאשתו נולדה מיתרו ומיוסף; ומהשתא מצינן למימר שדור רביעי או דור חמישי היה פנחס לבת יתרו, ולא היה קרוב ליתרו כיהונתן בן גרשם, ולהכי אהני מה שדבק אהרן בטובים; ואותו זקינו של פנחס מצד האם שדבק ביתרו, ואף על פי כן יצא ממנו פנחס - ליכא לאקשויי מיניה: למאי דבעינן למילף ממשה: שיצא ממנו יהונתן? שהרי פנחס היה רחוק מיתרו יותר מיהונתן
  2. ^ ואאמה של אם פנחס קאי, והכי קאמר: אי אבי אמה של אשת אלעזר מיוסף, דהשתא הוה ליה לפנחס דור אחד רחוק מיתרו יותר מיהונתן
  3. ^ ואמיה דאמיה נפקא מיתרו, כגון: מבניו של יתרו או מבני בניו, וליכא למימר אמה דאמיה מיתרו - בת יתרו ממש, דאם כן קרוב הוא ליתרו כיהונתן, ולא ילפינן ממשה ומאהרן מידי
  4. ^ מבנות יתרו
  5. ^ מדלא כתב 'פוטאל' בלא יו"ד - הלכך שני 'פיטויים' דרשינן: שפיטפט ושפיטם; אי נמי מדכתיב 'מבנות' - דמשמע משתי בנות: של פיטפוט ופיטום, מדלא כתיב 'בת פוטיאל'; כן נראה בעיני
  6. ^ שהבנים דומין לאחי האם כדלקמן
  7. ^ לפי שהיתה אחות נחשון: שהיה נשיא למטה יהודה - מתוך חשיבותו, לכך לקחה
  8. ^ ביהונתן בן גרשם מיירי בפרשת מיכה:
  9. ^ שבט הדני שבאו שם
  10. ^ אלא שלא יהא לבו לעבודה זרה
  11. ^ שהיא זרה לו הוא חשוב, והמלאכה נמבזה ומכוערה, אלא שאין בה איסור
  12. ^ הפשט
  13. ^ כלומר: הפשיטנה בשכר בשוק לעין כל, ואין כאן חילול השם כלל, ולא קרינא ביה 'ומשניאי אהבו מות', דדרשינן ליה במסכת שבת (דף קיד.) בתלמידי חכמים שיש רבב על בגדו, אבל לעשות מלאכה להתפרנס - אין כאן גנאי
  14. ^ ואית דגרסינן נמי 'ולא תימא כהנא אנא': כהן אני, וחשוב, וגנאי לי הדבר
  15. ^ שלא היה לו לגרשם בנים כי אם זה בלבד, כדכתיב בדברי הימים: 'ובני גרשם שבואל הראש'
  16. ^ עכשיו שהיה לו ממון הרבה. ואי משום דכתיב 'ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ', ואמרינן בסדר עולם: עד יום שגלה מטה דן ופסלו של מיכה עמו; כך מפורש בפרק בתרא [ה"ב, דף סד,ב-סה,א] דברכות ירושלמי : מתיבין ליה? והכתיב 'עד יום גלות הארץ'; אמרי: כיון שמת דוד - עמד שלמה והחליף כל הסנקליטין והחליפו עמהן חזר לקלקולו הראשון הה"ד ונביא אחד זקן יושב בבית אל אמרין הוא הוה; וקבעי התם: כהן לע"ז והאריך ימים? אמרי: ע"י שהיתה עינו צרה בע"ז שלו; כיצד? הוה בר נש מייתי ליה תור או אימר או גדי לע"ז והוה א"ל פייסיה עלוי והוא אמר מה מועילה לך לא אכלה ולא שותה לא מטיבה ולא מריעה א"ל ומה נעביד א"ל זיל אייתי לי חדא פינך דסלת ועשר ביעין עלוי ואנא אפייס לה עלך וכיון דאזל ליה אכיל לון אתא חד בר פחין ואמר ליה כן אמר ליה אם אינה מועילה כלום מה את עביד הכא אמר ליה בגין חיי וכיון שעמד דוד כו'
  17. ^ דהבנים קודמים לבנות? מדלא קתני 'הבנים והבנות את האב'; ומיהו בנות נוטלות עישור נכסים כתקנת חכמים במסכת כתובות (דף סח.)
  18. ^ ובן אין לו
  19. ^ והוה ליה למכתב 'איש כי ימות ובן ובת אין לו'; אי נמי 'איש כי ימות והעברתם את נחלתו לבתו ולבנו'
  20. ^ עם הבת
  21. ^ ובת
  22. ^ ה
  23. ^ דהכי אשמועינן קרא
  24. ^ בלא בת
  25. ^ בלא בן
  26. ^ תרוייהו:
  27. ^ כדמפרש לקמיה: לא האי לירות כולו ולא האי לירות כולו, אלא כחדא ירתון, דהכי קאמר קרא: 'איש כי ימות ובן אין לו עם הבת שיירשו שניהן כאחת, אלא בת יחידית בלא בן יש לו - והעברתם את הנכסים לבתו, הא איתנהו תרוייהו יירתון כחדא
  28. ^ אם לא קרוביו הקרובים לו יותר
  29. ^ מושל העיר
  30. ^ אי איתא דאמר רחמנא דכחדא יירתון, נמצא שאין הבן ראוי לירושה יותר מן הבת, ובן ובת - כשני בנים דמו, וכי איצטריך קרא – לאשמועינן דמאן דלית ליה אלא חד ברא - לירתינהו לכולהו נכסי דאב - בתמיה? ואמאי כתב 'ואם אין לו בן והעברתם את נחלתו לבתו'? פשיטא! לישתוק קרא מיניה, והכי איבעי ליה למכתב: 'איש כי ימות וזרע אין לו ונתתם את נחלתו וגו', וממילא ידענא דאם אין לו בן - הבת תירש את הכל, מאחר ששניהן שוין בנחלה! אלא ודאי לאשמועינן אתא דבן קודם לבת; ואיצטריך לאשמועינן דאף על גב דאין הבת יורשת במקום שיש בן, וסלקא דעתא אמינא היכא דלית בן 'ונתתם את נחלתו לאחיו', אבל לא לבתו, דכי היכי דאין אמו יורשתו - דמשפחת אם אינה קרויה 'משפחה', הכי נמי אין בתו יורשתו, דאין משפחת נשים קרויה 'משפחה', לא למעלה דידיה כגון אמו, ולא למטה דידיה כגון בתו - קא משמע לן 'והעברתם את נחלתו לבתו'
  31. ^ אמר ליה רב פפא לאביי:
  32. ^ אימא להכי כתב רחמנא כי האי גוונא 'ובן אין לו והעברתם' ולא כתב 'ונתתם את נחלתו לבנו ולבתו', דהא קא משמע לן: דבת נמי בלא בן - בת יורשת הויא; דסלקא דעתא אמינא בן ובת יירתון כחדא, אבל היא לבדה - איכא למימר דלא תירות מידי!? קא משמע לן 'והעברתם את נחלתו לבתו', וכל שכן שתירש עם הבן?! כל רבותי מפרשין כן, ולא נהירא: דכיון דאמר ליה אביי 'איצטריך קרא לאשמועינן דמאן דלית ליה אלא חד ברא כו?' אלמא פשיטא ליה הך סברא דכיון דכחדא יירתון היא שקולה כבן, ופשיטא דתירות כל הנכסים כי ליכא בן בהדה, ואין זו שיטת גמרא - שיכחיש המקשה סברת המתרץ בלא טענה אחרת - אלא אם כן מקשה לו מצד אחר!? ונראה בעיני דהכי פירושו: ודלמא הא קא משמע לן האי 'ועברתם': דבת נמי כמו בן: בת - ירושה [אולי צ"ל 'יורשה', כמו 'יורשת’] הויא: שישנה בכלל ירושת אב: דסלקא דעתא אמינא לא תירש בת כלל, לא עם הבן ולא בלא בן, דבזכרים קפיד רחמנא, כדכתב 'ונתתם את נחלתו לאחי אביו' וכתב נמי 'ממשפחתו': משפחת אב קרויה משפחה - קא משמע לן דיורשת הויא, והלכך: כי איכא בן נמי תפלוג בהדיה, דמהיכא ממעטינן לה? דלמא הכי קאמר קרא: 'איש כי ימות ובן אין לו שיירש עם הבת - והעברתם את כל הנחלה לבתו': כלומר: אז עוברת כל הנחלה משבט לשבט על ידי בתו, כדרבי, אבל היכא דאיכא בן בהדה - אין כל הנחלה נעקרת משבט זה; ומשום דאתא קרא לאשמועינן כדרבי - לא הוה מצי למכתב 'לבנו ולבתו'!
  33. ^ ומשני:
  34. ^ דמינה שמעינן דבת יורשת כל נכסי אביה כי ליכא בן בהדה דבבת בלא בן מיירי קרא וללשון האחרון שפירשתי שמעינן מיהת דבת ישנה בכלל ירושה וה"מ למכתב איש כי ימות וזרע אין לו ונתתם את נחלתו לאחיו ולא איצטריך ובן אין לו אלא להקדים בן לבת
  35. ^ נפקא דבן קודם לבת: דקאמרי בנות צלפחד למשה
  36. ^ שלא ליטול כלום בנחלה
  37. ^ בשביל שאין לו בן, ולא תעשה לנו תקנה ליטול במקום בן מאחר דליכא בן? שאילו היה לאבינו בן - היינו שותקות, ולא היינו תובעות נחלה, שהרי לא היה נגרע שם אבינו, אבל עתה - כי אין לו בן -
  38. ^ שהיו סבורות שיהיה הדין כן
  39. ^ לאחר דברי בנות צלפחד: שלאחר דבריהן נאמרה פרשת נחלות ונתחדשה הלכה דברא וברתא יירתון כחדא, ולא כשהיו סבורות
  40. ^ מ'איש כי ימות ובן אין לו'
  41. ^ [נפקא] בן קודם לבת
  42. ^ יש מפרשין דהקרוב דריש כדאמר רבא (פסחים דף נח:) ד'העולה' - עולה ראשונה, ואמרינן נמי (חולין דף צא.) 'הירך' - המיומנת שבירך, הכא נמי ’’הקרוב' - קרוב קודם': מי שקרוב יותר קודם לחבירו, ובן קרוב מבת, כדמפרש ואזיל
  43. ^ ופרכינן:
  44. ^ לאב טפי
  45. ^ אם תאמר
  46. ^ מה שאין כן בבת - הא לאו מילתא היא:
  47. ^ דאי משום
  48. ^ אינו קרוב יותר אלא מפני ש
  49. ^ שאי אפשר לאשה להנשא לאשה אחרת
  50. ^ וגבי
  51. ^ נמי איכא למימר דקמה תחת אביה
  52. ^ דמהך פירכא ד'כלום יש יבום אלא במקום שאין בן' קיימא ליה לתנא דהבן קם תחת אביו לשדה אחוזה, ולא האח, והכי נמי איכא למימר גבי בת: כלום יש יבום אלא במקום שאין בת!
  53. ^ ואף על גב דבמסכת ערכין פרק 'אין מקדישין' (דף כה:) ממעט לה לבת משדה אחוזה מדכתב 'אם מכר את השדה לאיש אֲחֵר', ו'תנא דבי רבי ישמעאל: כל שהוא אחר במקום בן, ובת נמי במקום בן כי אחר דמיא' - הני מילי דחשבינן לה כי אחר לגבי בן משום דדרשינן 'איש כי ימות ובן אין לו וגו' שהבן קודם לבת, אבל אי לא הך דרשה ד'איש כי ימות וגו' הוה אמינא בין לגבי ירושה בין לגבי שדה אחוזה כי הדדי נינהו.
  54. ^ ומהשתא איכא למידרש מיניה גבי שדה אחוזה דבת במקום בן כ'אֲחֵר' דמיא כדאשכחן גבי ירושה
  55. ^ הוה מצי למכתב 'לזרעכם'
  56. ^ במקום שיש בן
  57. ^ דלכל ישראל מברך, ולא איצטריך למכתב 'זרעכם': דסברא היא דבין אבנים בין אבנות קאי, דאין ברכה לחצאין; אבל גבי ירושה - אם איתא דבנות יורשות במקום בן - הוה ליה למכתב 'זרעכם'
  58. ^ כתיב הכא 'ונתתם את נחלתו לאחיו' וכתיב התם (בראשית מב) 'שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד וגו': 'בני איש' מיותר הוא, לדרוש דסתם אחין אינן אלא מן האב
  59. ^ גזרה שוה גבי ירושה? הא נפקא לן מדכתיב
  60. ^ ואחין מן האם אינן 'ממשפחתו'
  61. ^ 'כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו וגו' (דברים כה): דאחיו מאביו מייבם את אשתו ולא אחיו מאמו
  62. ^ דהאיש יורש את אמו ולא הבת את אמה: דבן קודם לבת בנכסי האם, דכי כתיב בן קודם לבת - בנכסי האב הוא דכתיב: 'איש כי ימות ובן אין לו והעברתם וגו' אבל אשה כי תמות מנלן דירית לה בן? וגם מנלן שיקדום לבת