ביאור:בבלי בבא בתרא דף ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר ליה: "איסתריה אנא ואבנייה [1]"!

אמר [2]: "לית לי דוכתא למידר בה".

אמר ליה: "אנא אוגר לך דוכתא"!

אמר ליה: לא טרחנא לא קא מתדר לי [3]!

"שוף אכריסך [4] ועול, ושוף אכריסך ופוק"!

אמר רב חמא: בדינא קא מעכב; והני מילי - דלא מטו כשורי [5] למטה מעשרה, אבל מטו כשורי למטה מעשרה - מצי אמר ליה: "למטה מעשרה - רשותא דידי הוא, ולא משעבד לך"! והני מילי - דלא אתנו גבי הדדי, אבל אתנו גבי הדדי [6] - סתרי ובנו.

וכי אתנו בהדי הדדי - עד כמה [7]?

אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן, דאמר משמיה דרב נחמן: כאותה ששנינו [8]: רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו [9].

אמר להו רבה: לאו אמינא לכו 'לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן'? הכי אמר רב נחמן: כי דדיירי אינשי.

וכמה?

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כי היכי דעיילי איסוריתא [10] דמחוזא והדר [11].

ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה; אמר ליה "קא מאפלת עלי"

אמר ליה: "סכרנא לך הכא [12] ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי".

אמר ליה: "[13] קא מרעת ליה לאשיתאי [14]".

אמר ליה: "סתרנא לך [15] לאשיתך עד דוכתא דכווי [16], ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי"!

אמר ליה: "אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא [17]".

אמר ליה: סתרנא לה עד לארעא, ובנינא לה, ועבידנא לך כווי בגוה"!

אמר ליה: "חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא".

אמר ליה: "סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא"!

אמר ליה: "לית לי דוכתא למידר בה".

אמר ליה: "אגירנא לך דוכתא"!

אמר ליה: "לא טרחנא".

אמר רב חמא: בדין קא מעכב.

היינו הך! והא תו למה לי?

הא קא משמע לן: דאף על גב דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא [18].

אספלידא. :

הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי. חד מטייה אספלידא [19] וחד מטייה תרביצא [20]. אזל ההוא דמטייה תרביצא, וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא.

אמר ליה: "קא מאפלת עלי"!

אמר ליה: "בדידי קא בנינא [21]".

אמר רב חמא: בדין קאמר ליה.

אמר ליה רבינא לרב אשי: מאי שנא מהא, דתניא: שני אחין שחלקו: אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן, יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן [22], שעל מנת כן חלקו.

אמר ליה: התם - דעלו להדדי [23].

אבל הכא מאי? דלא עלו להדדי? וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי [24]?

אמר ליה: נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי, דמי אוירא לא עלו להדדי.

ולימא ליה "מעיקרא אספלידא פלגת לי, השתא משוית לי אידרונא [25]"!?

אמר רב שימי בר אשי: שמא בעלמא פלג ליה [26]; מי לא תניא: האומר "בית כור [27] עפר אני מוכר לך", אף על פי שאינו אלא לתך - הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי 'בית כור'; "פרדס אני מוכר לך" - אע"פ שאין בו רמונים הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דמיתקרי 'פרדס'; "כרם אני מוכר לך" - אף על פי שאין בו גפנים – הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא, והוא דמיתקרי 'כרמא'!?

מי דמי? התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח "שמא זביני לך"; הכא מצי אמר ליה "אדעתא דהכי פלגי: דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן".

אמרו ליה


עמוד ב

מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: נהרדעי [28] לטעמייהו [29], דאמר רב נחמן אמר שמואל [30]: האחין שחלקו [31] - אין להן לא דרך זה על זה [32], ולא חלונות זה על זה [33], ולא סולמות זה על זה [34], ולא אמת המים זה על זה [35]; והזהרו בהן שהלכות קבועות הן; ורבא אמר: יש להן.

ההוא שטרא דיתמי דנפיק עליה תברא [36]: אמר רב חמא: אגבויי לא מגבינן ליה, ומיקרע לא קרעינן ליה: אגבויי לא מגבינן ליה - דנפק תברא עליה; מיקרע לא קרעינן ליה - דכי גדלי יתמי דילמא מייתו ראיה ומרעי ליה [37].

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרבינא: הלכתא מאי?

אמר ליה: בכולהו הלכתא כרב חמא, לבר מתברא: דסהדי בשקרי לא מחזקינן.

מר זוטרא בריה דרב מרי אמר: בהא נמי הלכתא כרב חמא: דאם איתא דתברא מעליא הוא - איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון, ומדלא אפקיה - שמע מינה זיופי זייפיה.

משנה:

כופין אותו [38] לבנות בית שער [39] ודלת לחצר [40];

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל החצרות ראויות לבית שער [41].

כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה.

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר [42]?

י"ב חדש.

קנה בה בית דירה - הרי הוא כאנשי העיר מיד:

גמרא:

למימרא דבית שער - מעליותא היא? והא ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה עבד בית שער, ותו לא משתעי בהדיה [43]?

לא קשיא: הא מגואי, הא מבראי [44].

ואי בעית אימא: הא והא מבראי, ולא קשיא: הא דאית ליה דלת הא דלית ליה דלת.

אי בעית אימא: הא והא דאית ליה דלת, ולא קשיא: הא דאית ליה פותחת הא דלית ליה פותחת.

אי בעית אימא: הא והא דאית ליה פותחת, ולא קשיא: הא דפותחת דידיה מגואי הא דפותחת דידיה מבראי [45] [46].

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר:

תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל חצרות ראויות לבית שער, אלא: חצר הסמוכה לרשות הרבים ראויה לבית שער, ושאינה סמוכה לרשות הרבים [47] אינה ראויה לבית שער.

ורבנן?

זימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילו ואתו.

כופין אותו לבנות לעיר כו' [כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה.]:

תנו רבנן: כופין אותו לעשות לעיר דלתים ובריח, ורבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל העיירות ראויות לחומה, אלא: עיר הסמוכה לספר ראויה לחומה, ושאינה סמוכה לספר - אינה ראויה לחומה.

ורבנן?

זימנין דמקרו ואתי גייסא.

בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן: כשהן גובין [48]: לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין?

אמר ליה: לפי ממון גובין, ואלעזר בני קבע בה מסמרות [49].

איכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן: כשהן גובין: לפי קירוב בתים הן גובין [50] או דילמא לפי ממון גובין?

אמר ליה: לפי קירוב בתים הן גובין, ואלעזר בני קבע בה מסמרות.

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן [51]; אמר ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא, דכתיב (תהלים קלט יח) אספרם מחול ירבון [הקיצתי ועודי עמך]; 'אספרם' – למאן? אילימא לצדיקים, דנפישי מחלא - השתא כולהו ישראל כתיב בהו (בראשית כב יז) [כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים ו] כחול אשר על שפת הים [וירש זרעך את שער איביו] - צדיקים עצמם מחול ירבון? אלא הכי קאמר: אספרם למעשיהם של צדיקים, מחול ירבון; וקל וחומר: ומה חול, שמועט [52], מגין על הים [53] - מעשיהם של צדיקים, שהם מרובים - לא כל שכן שמגינים עליהם.

כי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: מאי טעמא לא תימא ליה מהא: (שיר השירים ח י) אני חומה ושדי כמגדלות [אז הייתי בעיניו, כמוצאת שלום]: אני חומה - זו תורה; ושדי כמגדלות -

הערות[עריכה]

  1. ^ אנא משלי
  2. ^ עליון
  3. ^ איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך
  4. ^ (שחה קומתך עד כריסך)
  5. ^ קורות העלייה
  6. ^ כשחלקו: 'אם תשפל עלייה - יסתרוהו הבית ויבנוהו'
  7. ^ תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות
  8. ^ ב'המוכר פירות': המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית
  9. ^ עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו, כבנין ההיכל: שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים
  10. ^ חבילות קנים ארוכין
  11. ^ מחזיר עצמו לכל צדדין
  12. ^ אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך
  13. ^ כשתפתח בה חלונות
  14. ^ תנוע החומה מחמת המכה
  15. ^ הכותל
  16. ^ מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך
  17. ^ שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר
  18. ^ ואין הוא עצמו דר בתוכו - מצי אמר ליה: "לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן"
  19. ^ טרקלין יפה
  20. ^ גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו
  21. ^ בשלי אני בונה, ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים, דהשתא הוא דפלגינוהו
  22. ^ לעבודת הכרם שהיו חורשין אותה בשוורים
  23. ^ שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם; הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו
  24. ^ וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים
  25. ^ חדר אפל, ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים
  26. ^ אספלידא שמא, ואף על פי שאינו כשאר אספלידא - לא בטיל שמו
  27. ^ לפי חשבון סאתים כחצר המשכן
  28. ^ רב חמא - דמן נהרדעא הוא
  29. ^ דלא סבירא ליה הא ד"אידור בה כדדרו אבהתי, ולשם כך חילקנו" - אזיל לטעמייהו דנהרדעי
  30. ^ דהוא מנהרדעא
  31. ^ ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום, והיה אביו רגיל להיות לו ליכנס דרך זו לתוך זו
  32. ^ אין יכול לומר "דרך לי עליך"
  33. ^ לערער על סתימת אורו
  34. ^ אם נטל זה בית וחצר וזה נטל עלייה - אין לו לקבוע סולם בחצירו של זה לעלות לעלייתו
  35. ^ להביאה מן הנהר דרך שדהו של זה לתוך שלו
  36. ^ שובר שהוא פרוע לאביהם
  37. ^ לשובר שהן עדי שקר
  38. ^ את בן החצר שאינו רוצה לסייע את בני החצר
  39. ^ להיות שומר הפתח יושב שם בצל ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר
  40. ^ לשער החצר לנועלו
  41. ^ בגמרא מפרש איזו היא הראויה
  42. ^ לשאת עמהם בעול
  43. ^ לפי שמפסיק בעניים הצועקין ואין קולם נשמע
  44. ^ מגואי לחצר גריעותא הוא, לפי שדלת החצר נעול, והעני צועק, ובית שער שבפנים מפסיק הקול; מבראי אינו מפסיק בפניו, שהרי נכנס לתוכו; וכשאין לו דלת עסקינן
  45. ^ העני פותחה ונכנס
  46. ^ פותחת שירוד"ר בלע"ז והוא של עץ ותמיד המפתח לתוכו
  47. ^ שמשוכה להלן מרשות הרבים
  48. ^ לחומת העיר
  49. ^ הזהר לדון כן, ולא תזוז ממנה
  50. ^ בית הקרוב לחומה צריך לחומת העיר יותר מן הרחוק
  51. ^ הטיל יציאת חומת העיר על החכמים כמו על שאר בני אדם
  52. ^ שהוא מועט ממעשיהם של צדיקים
  53. ^ והוא לו לחומה, כדכתיב: אשר שמתי חול גבול לים (ירמיהו ח)