ביאור:בבלי בבא בתרא דף עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ובשטר [1].

'אותיות'? מאן דכר שמייהו?

חסורי מחסרא והכי קתני: 'ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה [2]; רבי נתן אומר: ספינה ואותיות נקנות במשיכה ובשטר'; - שטר לספינה למה לי? מטלטלי היא [3]!? אלא לאו הכי קתני [4]: 'ספינה נקנית במשיכה, ואותיות במסירה; רבי נתן אומר: ספינה במשיכה ואותיות בשטר' [5] [עיין תוספות ד"ה רבי נתן, שחולק ואמר לא בעי למימר 'ואותיות במשיכה ובשטר'...]. 'ספינה במשיכה' [6]? היינו תנא קמא!? אלא דרב ושמואל איכא בינייהו [7]!

לא, דכולי עלמא אי כרב אי כשמואל, ובספינה כולי עלמא לא פליגי; כי פליגי באותיות [8], והכי קאמר ליה רבי נתן לתנא קמא: בספינה ודאי מודינא לך [9]; באותיות, אי איכא שטר – אִין, אי לא – לא;

ובפלוגתא דהני תנאי [10], דתניא (קידושין מז ב; סנהדרין לא,א): אותיות נקנות [11] במסירה [12] - דברי רבי; וחכמים אומרים: בין כתב [13] ולא מסר [14], בין מסר ולא כתב - לא קנה עד שיכתוב וימסור [15]; במאי אוקימתא [16]? כרבי? ספינה נמי תיקני במסירה [17], דתניא: ספינה נקנית במסירה -דברי רבי; וחכמים אומרים: לא קנה


עמוד ב

עד שימשכנה [18] או עד שישכור את מקומה [19]!

לא קשיא: כאן [20] - [21] ברשות הרבים [22], כאן [23][24] בסימטא [25].

במאי אוקימתא להא בתרייתא - ברשות הרבים? אימא סיפא: וחכמים אומרים: לא קנה עד שימשכנה; ואי ברשות הרבים - ממאן אוגיר? ותו: משיכה ברשות הרבים מי קניא [26]? והא אביי ורבא [27], דאמרי תרוייהו [28]: 'מסירה [29] - קונה ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם [30]; משיכה [31] קונה בסימטא ובחצר שהיא של שניהם [32]; והגבהה [33] קונה בכל מקום [34]'!

[35] מאי 'עד שימשכנה' נמי דקאמר [36]? ומאי 'עד שישכור את מקומה' דקאמר [37]?

הכי קאמר: עד שימשכנה מרשות הרבים לסימטא [38], ואם רשות בעלים היא - לא קנה עד שישכור את מקומה [39].

לימא אביי ורבא דאמרי כרבי [40]?

אמר רב אשי: אי דאמר ליה "לך חזק וקני" [41] - הכי נמי [42]; הכא במאי עסקינן? דאמר ליה "לך משוך וקני": מר סבר: קפידא [43], ומר סבר: מראה מקום הוא לו [44].

אמר רב פפא: האי מאן דמזבין ליה שטרא לחבריה - צריך למיכתב ליה "קני הוא וכל שעבודא דביה" [45] [##וכן פירש רבנו גרשום, אך מדוע אין די לכתוב זאת בגוף השטר הנמכר?] [46].

אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמרית ליה [47]: טעמא דכתב ליה הכי, הא לא כתב ליה הכי [48] - לא קני [49]?! [50] וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך [51]?

אמר לי: אִין! לצור ולצור [52].

הערות[עריכה]

  1. ^ אם כתב לו שטר מכירה על שטרות הללו, כדאמר לקמן: 'קני לך הוא וכל שעבודיה', אבל במסירה בלא שטר - לא קני אלא לצור על פי צלוחיתו [כלומר: מעשה קנין סתמי של הגבהת הניר קונה נייר ולכן לא קנה אלא את הנייר ולא את השיעבוד; וכל זה רק לפי חכמים במשנה בדף עז,א שאומרים 'אין דמים ראיה', כי אם דמים ראיה – אי אפשר לומר 'לצור על פי צלחתו’], וכדלקמן, ומשום הכי בעי שטר אחר עלויה; ולקמיה פריך 'שטר בספינה למה'
  2. ^ אבל משיכה אינה אלא בדבר שגופו ממון: דמכי משך ליה - זכה ביה; והכי נמי לגבי 'לצור על פי צלוחיתו' תיהני ליה משיכה, כשאר מטלטלין; אבל כדי לגבות החוב - צריך שימסרנו מַלוה ליד הלוקח
  3. ^ ומכי משכה - קנייה כדין מטלטלין
  4. ^ מילתיה דרבי נתן
  5. ^ כלומר: אף בשטר, דתרוייהו בעי: מסירה ושטר, כרבנן, דאמרי לקמן: 'לא קנה עד שיכתוב וימסור'; דאי בשטר לחוד קאמר דאותיות נקנות - אם כן רבי נתן דאמר כמאן? לא כרבי ולא כרבנן! ואם כן איכא שלש מחלוקות בדבר
  6. ^ למה ליה לרבי נתן למימר
  7. ^ אלא לאו בדרב ושמואל קמיפלגי: דקאמר תנא קמא 'ספינה נקנית במשיכה כולה' – כשמואל, ואתא רבי נתן - דהוא תנא בתרא, לטפויי: דאפילו במשיכה כל שהוא נקנית - כרב
  8. ^ נקנות במסירה לחוד קמיפלגי, ולא בספינה
  9. ^ דבמשיכה, כדקאמרת; לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה
  10. ^ קמיפלגי רבי נתן ורבנן: דרבנן דהכא – רבי, ורבי נתן - היינו רבנן דלקמן: רבי ורבי נתן - סוף משנה, וחברים היו; וגם אמוראי אליבייהו נינהו: בהך ברייתא סתם כרבי, ובאידך כרבי נתן
  11. ^ לגבות הלוקח את החוב מן הלוה
  12. ^ שמסר לו המלוה את השטר, ולא מצי טעין לוה: "לצור על פי צלוחיתך מסרו לך"
  13. ^ לו מוכר ללוקח שטר מכירה על שטר זה ומסר לו אותו שטר מכירה
  14. ^ אבל לא מסר לו עדיין שטר המִלוה
  15. ^ דמצי למימר ליה "נייר בעלמא זביני לך"; ובשטר מכירה לחוד לא קני: דאין נקנין בשטר אלא קרקע ועבדים
  16. ^ לתנא קמא דרבי נתן
  17. ^ מסירה דספינה היינו שאחז בחבל שקשורה בו ולא הזיזה ממקומה; ואמאי בעי משיכה?
  18. ^ לרשות המיוחד לו
  19. ^ דרשותו של אדם קונה לו, כדנפקא לן מ'ואם המצא תמצא בידו הגנבה'
  20. ^ הא דאמר רבי 'ספינה במסירה'
  21. ^ היינו
  22. ^ כגון רקק מים שברשות הרבים, דאי אפשר במשיכה: דאין משיכה אלא כשמושך לרשותו, כגון בחצר של שניהן או בסימטא, כדלקמן; וכיון דאי אפשר במשיכה - קנה ליה במסירה
  23. ^ והאי דקאמר תנא קמא דרבי נתן, דהיינו רבי, 'ספינה במשיכה'
  24. ^ היינו
  25. ^ כגון מבואות קטנים הפתוחין לרשות הרבים, ויש בהן מים, וספינה עומדת שם; דכיון דאינו רשות הרבים ממש, אלא דזימנין דדחקי בני רשות הרבים ועיילי להתם, ויש רשות לאדם לשבת שם - הרי הוא ברשות כל מי שעומד שם לקנות במשיכה כאילו הוא רשותו; וכיון דאפשר במשיכה - לאו אורחא דסימטא במסירה, ולא מקניא במסירה; ומשום הכי קאמר 'ספינה במשיכה ואותיות במסירה': דמשמע אבל בספינה לא מקניא במסירה, דהאי כי אורחיה והאי כי אורחיה: רשות הרבים במסירה וסימטא במשיכה; כן נראה בעיני
  26. ^ וכן עיקר: דתרי פירכי קפריך ברישא, ולבסוף מתרץ להו תרוייהו; והכי קפריך: אי ברשות הרבים מיירי הך ברייתא - היכי קאמרי רבנן 'עד שישכור את מקומה'? מי יוכל להשכירה? ותו: דקאמרי רבנן 'עד שימשכנה' - משיכה ברשות הרבים מי קניא
  27. ^ - הכי גרסינן בפר"ח
  28. ^ סברות נינהו
  29. ^ כגון בספינה ובבהמה גסה
  30. ^ דהא לא אפשר במשיכה
  31. ^ בין בספינה בין בבהמה גסה, וכל שכן בבהמה דקה
  32. ^ שהוא מקום מיוחד לעומדים שם באותה שעה, וכחצר של שניהן דמי; וכיון דאפשר במשיכה - לא מהניא ביה מסירה כלום: דעיקר מסירה - אורחה ברשות הרבים, ומשיכה - אורחה ברשות שיש לו חלק בו
  33. ^ אבל הגבהה
  34. ^ אפילו ברשות המיוחד למוכר לבדו
  35. ^ ומשני:
  36. ^ לא ברשות הרבים מיירי?!
  37. ^ לאו ברשות הרבים קאי!
  38. ^ דקניא ביה משיכה
  39. ^ והיכא דברשות מוכר היא לית ליה תקנה לא במסירה ולא במשיכה עד שישכור את מקומה
  40. ^ דאמר 'ספינה נקנית במסירה ברשות הרבים'; ולא כרבנן: דאילו רבנן - לית להו מסירה קונה ברשות הרבים, דמשום הכי אמרי 'לא קנה עד שימשכנה מרשות הרבים לסימטא', והיכי שבקי רבנן ואמרי כרבי
  41. ^ כל היכא דאמר ליה בעל הספינה ללוקח "לך חזק וקני", והוא לקחה ואחז בה - דהיינו מסירה
  42. ^ כולי עלמא לא פליגי דקני, דודאי נקנית במסירה ברשות הרבים
  43. ^ רבנן סברי קפידא: לא גמר להקנותו אלא במשיכה, ולא במסירה: שאם ירצה מוכר - יוכל לחזור בו כל זמן שלא משכה זה לרשותו
  44. ^ אי בעית אפילו למשכה מיד לרשותך - לך משוך, דהא במסירה אקניתיה לך
  45. ^ שטר אחר
  46. ^ ולפרושי אתא דהלכתא כרבנן, דפליגי עליה דרבי, ואמרי עד שיכתוב וימסור; וגם בא לפרש היאך יכתוב ליה ההוא שטרא
  47. ^ נתווכחתי בשמועה זו ורב אשי כרבי סבירא ליה דאותיות נקנות במסירה בלא שטר אחר
  48. ^ אלא מסר, בלא שטר אחר
  49. ^ כרבנן
  50. ^ ואמאי -
  51. ^ וכי לצור על פי צלוחיתו קנאו זה? הא סברא היא דמשום גביית חוב הכתוב בו קזבין ליה, והלכך במסירה לחוד מיקני, כרבי
  52. ^ ואי משום אונאה יתר משתות - ליהוי ביטול מקח, ומחזיר לו דמיו, וזה יחזיר לו שטר חובו