ביאור:בבלי בבא בתרא דף קנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הכי קאמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: בשלמא לדידי דאמינא ראיה בקיום השטר [1] - היינו דמשכחת לה דנחתי לקוחות לנכסים [2]; אלא לדידך - דאמרת 'ראיה בעדים' [3] - היכי משכחת לה דנחתי לקוחות בנכסים [4]?

אמר ליה: מודינא לך בערער דבני משפחה דלאו ערער הוא [5]: מאי קאמרי? "קטן היה"? חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה גדול [6].

[7].

איתמר: קטן [8]: מאימתי מוכר בנכסי אביו [9]?

רבא אמר רב נחמן: בן שמנה עשרה שנה [10];

ורב הונא בר חיננא אמר רב נחמן: מבן עשרים שנה.

<והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר>

מתיב רבי זירא: 'מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר "קטן היה בשעת מיתה", ובאו ושאלו את רבי עקיבא: מהו לבודקו? אמר להם: אי אתם רשאין לנוולו; ועוד: סימנין עשויין להשתנות לאחר מיתה.' בשלמא למאן דאמר בן שמנה עשרה שנה -


עמוד ב

|- היינו דקאתו ואמרו ליה "מהו לבודקו" [11]; אלא אי אמרת 'מבן עשרים' - כי בדקו ליה מאי הוי? והא תנן [נדה פ"ה מ"ט] 'בן עשרים שלא הביא שתי שערות - יביאו ראיה שהוא בן עשרים [12] והוא הסריס [13]: לא חולץ ולא מיבם [14]'?

לאו איתמר עלה 'אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס [15]' [16]?

אמר רבא: דיקא נמי, דקתני 'והוא הסריס' - שמע מינה.

וכי לא נולדו לו סימני סריס [17] - עד כמה [18]?

תני רבי חייא: עד רוב שנותיו [19].

כי אתא [20] לקמיה דרבי חייא, אי כחיש - אמר להו: "ליברי"; ואי אברי - אמר להו: "ליכחוש [21]": דהני סימני, זמנין דאתו מחמת כחישותא [22] זמנין דאתו מחמת בריותא [23].

איבעיא להו: תוך זמן [24] כלפני זמן [25] או כלאחר זמן?

<אמר> רבא אמר רב נחמן: תוך זמן כלפני זמן; רבא בר רב שילא אמר רב נחמן: תוך זמן כלאחר זמן.

והא דרבא - לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר: דההוא תוך זמן דאזיל זבין נכסי [26], ואתא לקמיה דרבא, אמר להו: לא עשה ולא כלום; מאן דחזא סבר משום דתוך זמן כלפני זמן, ולא היא [27]: התם שטותא יתירתא חזא ביה דהוה קא משחרר להו לעבדיה [28].

שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא: ילמדנו רבינו: תינוקת בת ארבע עשרה שנה ויום אחד יודעת בטיב משא ומתן – מהו?

שלח ליה: אם יודעת בטיב משא ומתן - מקחה מקח וממכרה ממכר. ולישלח ליה 'תינוק'?

מעשה שהיה כך היה.

ולישלח ליה 'תינוקת בת שתים עשרה שנה ויום אחד'?

מעשה שהיה כך היה.

[29]

<והא דרבא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר ד [30]>ההוא פחות מבן עשרים דאזל זבין נכסי [אבוהו כגידל בר מנשיא]; אתא לקמיה דרבא [31], אמרו ליה קרוביה [32]: "זיל אכול תמרי ושדי ביה קשייתא בי רבא [33]"; עבד הכי; אמר להו: זביניה לאו זביני.

כי קא כתבו ליה שטרא [34], אמרו ליה לקוחות [35]: "זיל אימא ליה לרבא: 'מגלת אסתר בזוזא, שטרא דמר בזוזא' [36]"?!

אזל אמר ליה;

אמר להו: זביניה זביני!

אמרו ליה קרוביה [37]: "לקוחות אגמרוהו [38]"!

אמר להו: מסברי ליה סבר; כיון דמסברי ליה [39] וסבר - מידע ידע [40]; והאי דעבד הכי [41] - חוצפא יתירא הוא דהוה ביה [42].

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ולעדות - עדותו עדות [43].

אמר מר זוטרא: לא אמרן אלא למטלטלי [44] [עיין תוספות], אבל למקרקעי – לא.

אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מאי שנא מטלטלי [45]?

[46] דזביניה זביני [47]? אלא מעתה הא דתנן [גיטין פ"ה מ"ז] 'הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין' [48] - הכי נמי דעדותן עדות?

אמר ליה: התם בעינא (דברים יט יז) ועמדו שני האנשים [אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם] [49] - וליכא.

אמר אמימר: ומתנתו [50] מתנה [51].

אמר ליה רב אשי לאמימר: השתא: ומה זביני דמקבל זוזי [52] אמרת דלא [53], דלמא מוזיל ומזבין - כל שכן מתנה דלא מטי ליה ולא מידי [54]!?

אמר ליה:

הערות[עריכה]

  1. ^ ואפכינא נמי מתניתין: דלרבנן אין צריך לקיימו כיון דמודה שכתבו
  2. ^ היינו דמשכחת להו נכסי בידא דלקוחות ואתו יורשין וקמערערי, כדאמר לעיל 'הכי נמי מסתברא מדקתני דאמר להו "אי אתם רשאין לנוולו" כו'; הלכך שמא קיימו שטר או אפילו לא קיימו - כיון דמודו בני משפחה בשטר שכתבו נותן - אין צריך לקיימו, והוחזקו לקוחות בנכסים
  3. ^ ולדידך לא מתהפכא מתניתין, וכיון דאמרי רבנן 'המוציא מחבירו עליו הראיה', דהיינו מקבל מתנה
  4. ^ נכסי בידא דלקוחות היכי משכחת לה? הא לית להו עדים שגדול היה
  5. ^ ומן הדין הוחזקו לקוחות בנכסים
  6. ^ נותן ומקבל ועדים - כולם גדולים וכשרים
  7. ^ ומסקנא דשמעתא: מודה בשטר שכתבו - אין צריך לקיימו, כדשמואל וכרבי יוחנן: לא שנא היכא דאיהו מרע ליה לשטרא למימר "שטר פסים הוא", "שטר אמנה הוא", לא שנא היכא דעדים מרעי ליה לומר "אנוסין היינו": דהא אפכינא נמי הכא לההיא דכתובות לעיל, דאין נאמנין לפסלו כו'
  8. ^ היורש נכסי אביו שמת
  9. ^ בקרקעותיו ותהוי מכירתו מכירה דאילו גבי מטלטלי תנן (גיטין דף נט.) 'הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין' ומפרשינן התם 'כבר שית כבר שב', כל חד לפום חורפיה, ומשום 'כדי חייו' תקינו ליה רבנן במטלטלין דתהוי מכירה למזונותיו, אבל במקרקעי - לא
  10. ^ ויום אחד, דפסקינן לקמן 'תוך זמן כלפני זמן'; ואף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן יפה, כדמוכח לקמן: בת י"ד שיודעת בטיב משא ומתן – מוכרת, וכגון שהביאה שתי שערות, כדמוכח לקמן
  11. ^ שאם לא ימצאו בו שערות - יחזיקוהו כקטן עד עשרים, כדמפרש ואזיל; ודוקא לענין למכור בנכסי אביו תרתי בעינן: שמנה עשרה שנים ושערות, אבל לענין עונשים ומצות - מבן י"ג חשיב גדול אם הביא שערות
  12. ^ יביאו ראיה קרובי האלמנה כדי לפטרה מזה היבם, להתירה לשוק בלא חליצה ויבום
  13. ^ והרי הוא סריס
  14. ^ כדאמר ביבמות: דלא קרינא ביה 'להקים לאחיו שם' וכל שאינו עולה ליבום - אינו עולה לחליצה; אלמא מבן עשרים ואילך, אע"ג דלא אייתי שערות - כגדול מחזיקין ליה, ומפני שהוא סריס לא אייתי שערות
  15. ^ סימנין המפורשין ביבמות (דף פ:)
  16. ^ דכיון דאיכא תרתי - חשבינן ליה כגדול; אבל בן עשרים שלא הביא שערות ואין בו סימני סריס - חשבינן ליה כקטן עד רוב שנותיו, כדמפרש ואזיל; ואי נולדו בו סימני סריס מקמי דליהוי בן עשרים, ושערות נמי לא אייתי - אכתי לא סמכינן למיחשביה סריס עד דליהוי בן עשרים ויהא בו סימני סריס, דאיכא תרתי
  17. ^ ושערות נמי לא הביא
  18. ^ נחזיקהו כקטן
  19. ^ ל"ו שנים, שהן רוב שבעים, כדכתיב 'ימי שנותיו בהם שבעים שנה' (תהלים צ)
  20. ^ המתעכב יותר מדאי להביא שערות
  21. ^ אכחשוהו, דלמא מחמת בריאותא נתרו להו
  22. ^ כשהנער כחוש בבשרו
  23. ^ פירוש הוי, ואדלקמיה קאי: כי אתו לקמיה דר' חייא כו'
  24. ^ שנת שמנה עשרה גופיה למר ושנת עשרים גופיה למר, והביא שערות
  25. ^ שאין מכירתו מכירה בנכסי אביו
  26. ^ שמכר בנכסי אביו
  27. ^ מהכא לא פשטינן ליה
  28. ^ וזהו איבוד ממון בחנם שאין לו בה הנאה
  29. ^ אית דגרסי 'מקחה מקח וממכרה ממכר במטלטלין' ולא מבעיא בת ארבע עשרה, אלא אפילו כבת שב וכבת שית, כדתנן [גיטין פ"ה מ"ז] 'הפעוטות כו [מקחה מקח וממכרה ממכר במטלטלין]’ ומוקים להו בגיטין [נט,א] כבר שית וכבר שבע! אלא מעשה שהיה כך היה; ולא נהירא: דמאי אתא לאשמועינן? מתניתין היא: 'הפעוטות מקחן מקח כו', ואפילו אין יודעין יפה בטיב משא ומתן, דהא כבר שית כבר שבע מוקמית לה!? ונראה בעיני דבמקרקעי מיירי [כאן] ולא גרסינן 'במטלטלין', והכי מפרש לה: שלח ליה רב גידל בר מנשיא לרב: ילמדנו רבינו: תינוקת בת י"ד שיודעת בטיב משא ומתן מהו למכור בנכסי אביה אע"ג דלא הויא בת עשרים? מהכא שמעינן דעד השתא איירינן בשאין יודע כל כך בטיב משא ומתן, ואפילו הכי מבן עשרים ואילך מוכר בנכסי אביו, הואיל ואינו שוטה ממש; אבל בפחות מבן עשרים בעינן חכמה יתירה למכור בנכסי אביו.
  30. ^ לא גרסינן הכא כלל וה"ג ההוא פחות מבן עשרים שמכר בנכסי אביו כגידל בר מנשיא בחזקת יודע בטיב משא ומתן
  31. ^ כדי לחזור בו ולומר שאינו יודע בטיב משא ומתן
  32. ^ לאותו יתום
  33. ^ והשלך גרעינים לפני רבא ויהיה סבור שאתה שוטה ויחזיר לך נכסיך
  34. ^ פסק דין שיחזירו לו נכסיו
  35. ^ הורוהו דבר חכמה שיאמר לפני רבא ויחשב חכם בעיניו ויודע בטיב משא ומתן, ולא יפסידו לקוחות מקחם
  36. ^ מגילת אסתר שהוא דבר גדול רגיל סופר לכתוב בזוזא, ובשביל שטר קטן שכותב לי שואל לי זוז? בתמיה
  37. ^ לרבא
  38. ^ לומר כן להאי, אך אינו יודע כלום
  39. ^ דבר חכמה
  40. ^ ויודע להבין חכם הוא וממכרו ממכר
  41. ^ דשדא קשייתא
  42. ^ ולא מתוך שטות
  43. ^ אע"פ שאמרנו בפחות מכ' שאינו יודע בטיב משא ומתן - אינו מוכר בנכסי אביו, אבל לעדות - נאמן הוא להעיד מה שראה ושמע מבן י"ג ואילך שהביא שתי שערות, הואיל ואינו שוטה
  44. ^ בעדות מטלטלי
  45. ^ עדות מטלטלי דנאמן
  46. ^ משום
  47. ^ במטלטלי, אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן, דהיינו פעוטות הכי נמי דעדותו במטלטלי הויא עדות
  48. ^ ומוקמינן לה בגיטין כבר שית כבר שבע
  49. ^ בעדות מוקמינן לה במסכת שבועות (דף ל.), ובעינן אנשים ולא קטנים
  50. ^ של בן י"ג ויום אחד
  51. ^ הויא מתנה אע"פ שאינו יודע בטיב משא ומתן, ואין מכירת קרקעותיו מכירה
  52. ^ דדרך חכמה היא זאת
  53. ^ אפילו הכי תקינו רבנן דלא ליהוי זביני עד שיהא בן עשרים, הואיל ואינו בקי בטיב משא ומתן
  54. ^ מתנה - שהוא דרך שטות - מיבעי דתקון רבנן דלא ליהוי מתנה