ביאור:בבלי בבא בתרא דף קסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואימא פריטי?

פריטי דדהבא לא עבדי אינשי [1].

[אמר מר:] 'זהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף זהב' - ואימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא קאמר [2]?

אמר אביי: יד בעל השטר על התחתונה.

<רישא דקתני 'כסף בדינרין אין פחות משני דינרין זהב כסף'- אמאי? אימא כספא נסכא בתרי דינרי כספא קאמר [רש"ל מוחק, ובמקומו:] אי הכי - רישא נמי [3]?

אמר רב אשי: רישא דכתב 'דינרי' [4], סיפא דכתב 'דינרין' [5].

ומנא תימרא דשאני בין 'דינרי' ל'דינרין' [6]?

דתנן [7]: 'האשה שהיו עליה ספק חמש לידות [8] ספק חמש זיבות [9] - מביאה קרבן אחד [10] ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה [11]; היו עליה חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות - מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה [12]; מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב; אמר רבן שמעון בן גמליאל [הנהרג]: המעון הזה [13] אם אלין הלילה עד שיהו בדינרין [14]! נכנס לבית דין ולימד [רבנו גרשום: נשבע ותיקן כך שלא יתאחרו שם היולדות ושלא יתבטלו מפריה ורביה]: האשה שהיו עליה חמש לידות ודאות חמש זיבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה [15];


עמוד ב

ועמדו קינין [16] בו ביום ברבעתים' [17].

כתוב מלמעלה וכו' [’מנה' ומלמטה 'מאתים', מלמעלה 'מאתים' ומלמטה 'מנה' - הכל הולך אחר התחתון. אם כן למה כותבין את העליון? שאם תמחק אות אחת מן התחתון - ילמד מן העליון]:

תנו רבנן: ילמד התחתון מן העליון באות אחת [18] אבל לא בשתי אותיות, כגון 'חנן' מ'חנני' ו'ענן' מ'ענני' [19];

מאי שנא שתי אותיות דלא?

דלמא מיתרמי שם בן ארבע אותיות, והוה ליה פלגיה דשמא.

אי הכי - אות אחת נמי: דלמא מיתרמי שם בן שתי אותיות והוה ליה פלגיה דשמא?

אלא: שתי אותיות היינו טעמא: דלמא מיתרמי שם בן שלש אותיות והוה ליה רובא דשמא [20].

אמר רב פפא: פשיטא לי 'ספל' מלמעלה [21] ו'קפל' מלמטה [22] - הכל הולך אחר התחתון; בעי רב פפא: 'קפל' מלמעלה ו'ספל' מלמטה – מאי? מי חיישינן לזבוב [23] או לא?

תיקו. [24]

ההוא דהוה כתב ביה 'שית מאה וזוזא'; שלחה רב שרביא קמיה דאביי: שית מאה איסתירי וזוזא? או דלמא שית מאה פריטי וזוזא?

אמר ליה: דל פריטי, דלא כתבי בשטרא, דאסוכי מסכן להו [25],

הערות[עריכה]

  1. ^ בשום אתרא
  2. ^ כלומר: זהב בדינרין; תרוייהו בזהב מיירי, אלא שזה מטבע ואידך הוי דהבא פריכא, והכי קאמר: 'דהבא פריכא בשוה שני דינרין זהב לוה פלוני מפלוני'
  3. ^ בין דאידך ברייתא קמייתא דקתני 'כסף בדינרין אין פחות מבשני דינרין, דדהב כסף נימא יד בעל השטר כו' והוה לנו לפרש גרוטאות כסף בשני דינר כסף, ובין דהך מתניתא דקתני 'דהב דינרין ודינרין דהב אין פחות משני דינרין זהב' - נימא אין פחות משוה שני דינרין כסף זהב
  4. ^ דמשמע דינרי זהב
  5. ^ אבל 'דינרין' סתם משמע של כסף
  6. ^ שזה דינרין של כסף, וזה של זהב
  7. ^ בשילהי פרק קמא דכריתות [פ"א מ"ז]
  8. ^ חמש פעמים הפילה ספק רוח ספק ולד
  9. ^ כגון מקולקלת למניינה, וראתה חמשה חדשים שלשה ימים רצופים בכל חדש, ספק בימי נדה ספק בתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה, שהם ימי זיבה וחייבת בקרבן
  10. ^ ליטהר מטומאתה: תור לעולה ותור לחטאת, ואינו נאכל, דחטאת העוף בא על הספק, ואינו נאכל, כדנפקא לן ממתניתין דרבי יוסי ברבי חנינא במסכת נזיר (דף כט.)
  11. ^ שבקושי התירו להביא חטאת העוף על הספק כדי לטהרה מספק טומאתה, משום דההיא חטאת אזלא לקבורה; וכיון דמיטהרא בקרבן אחד, כדאמרינן במסכת כריתות: דומיא דאשה טמאה דמיחייבא חמש טבילות, ובטבילה אחת מטהרת - תו לא מייתי חטאת מספק להביאו לבית הפסול
  12. ^ וכגון שילדה לאחר 'מלאת' [מלשון: עד מלאת ימי טהרה], אבל על הלידה שבתוך 'מלאת' - נפטרת בקרבן אחד על שניהם, ומ'זאת תורת היולדת' נפקא לן בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ט:)
  13. ^ בבית המקדש נשבע
  14. ^ בדינרין של כסף כלומר שיהא בזול
  15. ^ טעמא דרבי שמעון ורבי עקיבא, דאמרי התם: תאמר על אחת ותיפטר - מפרש התם בפרק קמא
  16. ^ שני תורים או שני בני יונה קרויין 'קן'
  17. ^ ברביעית דינר: שני תורין ברובע דינר, דהיינו מ"ח פרוטות; דקצ"ב פרוטות יש בדינר - בפרק קמא דקדושין (דף יב.); והכי מפרש ב'ארבעה מחוסרי כפרה' (כריתות י:), ודכוותה אשכחן במסכת מעשר שני (פ"ב מ"ט ע"ש): בית שמאי אומרים: בריבעא כסף ובריבעא מעות, דהיינו ריבעא דינר
  18. ^ שחסר מן התחתון
  19. ^ אבל לא בשתים, כגון 'חן' מ'חנני', 'ען' מ'ענני'
  20. ^ דכולי האי ודאי לא ילפינן מעליון: ששתי אותיות לא חיסר הסופר, וינתן הממון למי ששמו כך כמו שכתוב בתחתון
  21. ^ ספל אדירים (שופטים ה) הפקיד פלוני לפלוני
  22. ^ טליתות שראויין לקפל; ויש פותרין גימטריא הוא: ספל וקפל, והבל הוא; והוא הדין לכל הכלים דעלמא, אלא הכי נקט משום דבעי עלה במסקנא: קפל מלמעלה וספל מלמטה כו'
  23. ^ שחיסר רגלה של קו"ף ונעשית סמ"ך, ובהא נמי ילמד מעליון
  24. ^ והמוציא מחבירו עליו הראיה: דכיון דמסתפק דינא לבי דינא - היאך יוציאו מיד המחזיק? ולא דמי לממון המוטל בספק, דקיימא לן חולקין, דהתם עיקר המעשה אין ידוע לנו היאך היה, כגון: שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה (לעיל דף צג.), וכגון נפל הבית עליו ועל אמו (שם דף קנח:), הלכך פוסקין להן בית דין את הדין שיחלוקו; אבל כל מקום שעלתה ההלכה בתיקו - הואיל ואין הדיינין יודעין לפסוק את הדין - היו שותקין, והמחזיק יחזיק במה שבידו.
  25. ^ גירסת רשב"ם:דאסוכי קא מסכי להו: סומכין אותן בדינרין: במקום קצ"ב פרוטות כותבין דינר