ביאור:בבלי בבא בתרא דף סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בימות החמה [1] ובימות הגשמים, ולא בית כינוס העצים [2]; ואם אמר לו "בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך" - כולן מכורין [3].

ההוא דאמר ליה לחבריה: "בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך"; הויא הנהו חנואתא [4] אבראי, דהוו שטחו בהו שומשמי [5]; אתא לקמיה דרב יוסף, אמר להו: תנינא: 'אם אמר "בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך" - הרי כולן מכורין [6]' [7]!

אמר ליה אביי: והא תני רבי חייא: אין כולן מכורין [8]!?

אלא אמר רב אשי: חזינן: אי אמר ליה "בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנהא" – קני, ואי לא - לא קני [9].

משנה:

המוכר את העיר - מכר בתים [10], בורות שיחין ומערות מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין [11], אבל לא את המטלטלין [12];

ובזמן שאמר לו "היא וכל מה שבתוכה" - אפילו היו בה בהמה ועבדים - הרי כולן מכורין [13].

רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר את הסנטר [14].

גמרא:

אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: שמעת מינה [15] עבדא כמטלטלא דמי [16], [17] דאי כמקרקע דמי - ניזדבן אגב מתא [18]! ואלא מאי, עבדא כמטלטלא דמי? מאי 'אפילו' [19]? אלא מאי אית לך למימר [20]: שאני בין מטלטלא דנייד ממטלטלא דלא נייד [21]? - אפילו תימא [22] עבדא [23] כמקרקע דמי [24]? - [25]שאני בין מקרקע דנייד למקרקע דלא נייד [26].

רבן שמעון בן גמליאל אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר:

מאי 'סנטר'?

הכא תרגימו בר מחווניתא [27].

שמעון בן אבטולמוס אומר: באגי [28] [29].

מאן דאמר 'בר מחווניתא' - כל שכן באגי [30]; מאן דאמר 'באגי' - אבל בר מחווניתא לא מיזדבן [31].

תנן: 'בית הבדים ובית השלחין'; סברוה: מאי 'שלחין'? – באגי, דכתיב (איוב ה י) [הנתן מטר על פני ארץ] ושולח מים על פני חוצות [32]; בשלמא למאן דאמר בר מחווניתא - אמר תנא קמא 'באגי מיזדבני, בר מחווניתא לא מיזדבן', ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו בר מחווניתא נמי מיזדבן; אלא למאן דאמר: באגי [33] - תנא קמא נמי הכי קאמר [34]!?

מי סברת מאי 'שלחין' = באגי? – לא! מאי 'שלחין'? – גינונייתא [35], שנאמר (שיר השירים ד יג) שלחיך [36] פרדס רמונים [כפרים עם נרדים], אבל באגי לא מיזדבני, ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו באגי נמי מזדבני.

איכא דאמרי: סברוה מאי 'שלחין'? – גינוניאתא; בשלמא למאן דאמר '[37] באגי' - אמר [38] תנא קמא 'גנונייתא [39] מיזדבן, [40] באגי לא מיזדבני; ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר: אפילו באגי מיזדבני;


עמוד ב

אלא למאן דאמר [41] 'בר מחווניתא' - אמר תנא קמא 'גינונייתא' ומהדר ליה רבן שמעון בן גמליאל 'בר מחווניתא [42]?

מי סברת 'מאי 'שלחין'? - גינונייתא'? – לא, 'מאי שלחין – בגי', דכתיב (איוב ה י) [הנתן מטר על פני ארץ] ושולח מים על פני חוצות, אבל 'בר מחווניתא' - לא מזדבן, ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר דאפילו בר מחווניתא נמי מזדבן!

תא שמע: רבי יהודה אומר: סנטר אינו מכור; אנקולמוס [43] מכור [44]; מאי לאו מדאנקולמוס – גברא, סנטר נמי גברא!

מידי איריא [45]? הא כדאיתא והא כדאיתא [46]!

ומי מצית אמרת הכי [47]? והא קתני סיפא [48]: 'אבל לא שייריה [49], ולא בנותיה [50], ולא חורשין [51] המוקצין [52] לה [53], ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים' [54], ואמרינן: מאי 'שייריה'? – ביזלי; מאי 'ביזלי'? אמר רבי אבא: פיסקי בגי [55]; פיסקי בגי הוא דלא מזדבני [56], הא בגי עצמן [57] מזדבני [58]!

[59] איפוך: רבי יהודה אומר: סנטר – מכור, אנקולמוס - אינו מכור' [60]

ומי מצית אמרת רבי יהודה - כרבן שמעון בן גמליאל סבירא ליה? והא רבי יהודה - כרבנן סבירא ליה, דקתני סיפא [61]: '[62] אבל [63] לא [64] שיריה ולא [65] בנותיה', ואילו רבן שמעון בן גמליאל - האמר 'מכר את העיר מכר בנותיה'! דתניא: המוכר את העיר לא מכר את בנותיה; רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר בנותיה!?

רבי יהודה סבר ליה כוותיה בחדא [66], ופליג עליה בחדא [67].

[68]

[69] ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים [70]: ורמינהי [71]: 'היו לה בנות - אין נמכרות עמה; היה לה חלק אחד בים וחלק אחד ביבשה, ביברים [72] של חיה ושל עופות ושל דגים - הרי אלו נמכרים עמה' [73]!?

לא קשיא: הא דנגיח קאיהי לגו [74], והא [75] דנגיח קאיהי לבר.

והא קא תני [76] 'ולא את חורשין המוקצין לה' [77]?!

אימא 'המוקצין הימנה [78]'.

משנה:

המוכר את השדה - מכר את האבנים שהם לצרכה [79], ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו [80], ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע, ואת חיצת הקנים [81] שהיא פחותה מבית רובע [82], ואת השומירה [83] שאינה עשויה [84] בטיט, ואת החרוב שאינו מורכב [85], ואת בתולת השקמה [86]; אבל לא מכר: לא את האבנים שאינן לצרכה, ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו, ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע;

בזמן שאמר לו "היא וכל מה שבתוכה" - הרי כולן מכורין;

בין כך ובין כך - לא מכר: לא את חיצת הקנים שהיא בית רובע, ולא את השומירה שהיא עשויה בטיט, ולא את החרוב המורכב, ולא את סדן השקמה [87].

הערות[עריכה]

  1. ^ שהן מועטין, וסלקא דעתא אמינא ליבטלו גבי המרחץ
  2. ^ 'ולא בית כניסת העצים' גרסינן בתוספתא: לא מכר לא את הבית ולא את העצים, דכי היכי דעצים לאו תשמישין נינהו - גם הבית, שעשוי לצרכו - לא מיקרי 'תשמיש מרחץ' כל כך
  3. ^ 'וכל תשמישיו' לטפויי אתא: בריכות ואוצרות של עצים, דהוו תשמיש למרחץ פורתא, וכדמפרש לקמן: שכתב לו מצרים החיצונים, והנם בתוך המצר
  4. ^ חנויות למכור בו פת ויין
  5. ^ ליבשן כדי לעשות מהן שמן בבית הבד זה, כדתנן (שבת דף כד:) 'בשמן שומשמין'; אבל עיקר תשמישן למכור פת ויין הוא
  6. ^ ואפילו אוצרות של עצים
  7. ^ והוא הדין לחנות זה
  8. ^ שהרי אין מיוחדין לבית הבד
  9. ^ הכי כתוב בפירושי רבינו חננאל וכן עיקר: אמר רב אשי חזינן אי אמר ליה: "בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנוהי", והני בכלל הנהו מצרני - קנה להו, ואי לא - לא קנה וסוגיא דשמעתא דאמר הכי סלקא וקיימא לן כרב אשי, דהוא בתרא; ושמעינן מינה: בזמן שאמר ליה "בית המרחץ וכל מה שבתוכו אני מוכר", אף על פי שמצר לו מצרים החיצונים - לא קנה בריכות של מים ולא בית כינוס עצים, דקיימא לן 'מצרים הרחיב'; אבל אם אמר ליה "מרחץ וכל תשמישיו", ומצר לו מצריו והנם בתוך המצר - הרי הן מכורין, הואיל וחזו פורתא לתשמיש בית הבד; ואף על גב דאמרן לעיל בריש פירקין 'מצרים הרחיב לו' - הכא לא אמרינן הכי: דכיון דחזי להך בית קצת לתשמיש בית הבד, והוא בתוך המצר - ודאי מכרו לו, דלכך תיחם את המיצר חוצה לו. לשון אחר כתוב בספרים: אי אמר ליה "בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנהא" לא קני דהשתא לא קאי ו'אלין מצרנהא' אתשמישין, אלא אבית הבד קאי! הלכך: לגבי תשמישין נאמר 'מצרים הרחיב לו', 'אבל אי אמר "אלין מצרני בית הבד וכל תשמישיו" – קני': דהשתא אתרוייהו קאי, וכמאן דאמר "אלו מצרני בית הבד ואלו מצרני כל תשמישיו" דמי; - ולא נהירא: דלא שנא הכי ולא שנא הכי, אתרוייהו קאי; וראשון עיקר
  10. ^ דבתים בכלל 'עיר'; 'ומכר את החצרות' לא איצטריך למיתני, דהיינו עיקר 'עיר', ד'עיר' משמע אויר העיר
  11. ^ שחוץ לעיר וסמוכין לעיר; ובגמרא מפרש מאי 'שלחין'
  12. ^ מאני תשמישתיה, כגון תנור וכירים, וכל הנך מטלטלין דלעיל דאמרן בהו 'לא מכר', וכל שכן חיטי ושערי
  13. ^ בגמרא מפרש מאי 'אפילו': ממה חמורין יותר משאר מטלטלין לימכר בכלל העיר: בהמה ועבדים אין נקראין 'מאני תשמישתיה', ומאחר שהן מכורין - כל שכן חיטי ושערי וכסף וזהב, דהוו מטלטלי דלא ניידי כדמוכח בגמרא
  14. ^ בגמרא מפרש
  15. ^ ממתניתין: דקתני ברישא 'לא מכר את המטלטלין' וקאמר בסיפא 'אבל אם אמר לו "כל מה שבתוכה" אז העבדים מכורין
  16. ^ מכלל דמעיקרא לא הוו מזדבני אגב מתא, משום דמטלטלי נינהו – בתמיה: ואנן מיבעיא לן בפרק 'מי שמת' אי כמטלטלי אי כמקרקעי דמי!? כלומר: הא מיבעיא ליה אם לפי לשון בני אדם קרוי מטלטלי או מקרקעי, דמדאורייתא ודאי כמקרקעי דמי: לקנות בכסף בשטר ובחזקה, כדתנן בקידושין (דף כב:), משום דאיתקוש לקרקעות, דכתיב 'והתנחלתם אותם'; אבל לגבי לשון בני אדם: לגבי מאן דאמר "מטלטלי לפלניא" מיבעיא לן התם: אי דעתו של אדם ליתן עבדו בלשון זה או לא, ולא איפשוט התם
  17. ^ ואמאי? הא איכא למפשטה ממתניתין דהכא דלפי דעת בני אדם חשוב מטלטלי:
  18. ^ שהרי המוכר את העיר סתמא דעתו אמקרקעי, ואפילו הכי לא מכר את העבדים!
  19. ^ דמשמע אפילו עבדים שאין להם דין מטלטלי
  20. ^ אמאי קתני 'אפילו'
  21. ^ משום דשאני מטלטלי דנייד: שיש בו רוח חיים ויכול להוליכו לעיר אחרת, ממטלטלי דלא ניידי? סלקא דעתא אמינא אפילו כי אמר "כל מה שבתוכה", ונמכרו מטלטלי דלא ניידי, אלו: העבדים והבהמות - אינן מכורין, דלא מבטלו אגב מתא, קא משמע לן דמכורין הן
  22. ^ נמי
  23. ^ לגבי שאר דיני
  24. ^ ואמאי לא קני להו הכא גבי מקרקעי
  25. ^ משום ד
  26. ^ דאין דעתו של מוכר עיר אלא לדברים הקבועים בעיר, ונקראין על שם העיר, אבל זה שיכול לצאת מן העיר אינו בכלל 'עיר'
  27. ^ עבד הממונה להגיד ולאחוויי תחומי השדות: של מי זה ושל מי זה, והוא עבד לשר העיר, ואי אפשר לעיר בלא אותו. ורבינו חננאל פירש 'סנטר' הוא שומר העיר, לשון 'נוטרה את הכרמים' (שיר השירים א)
  28. ^ שדות שסביב המדינה
  29. ^ כפירוש רבנו חננאל
  30. ^ דלא ניידי
  31. ^ משום דנייד
  32. ^ כלומר: להכי נקראין 'שלחין': שצריכין לגשמים. הכא לא גרסינן 'אבל בר מחווניתא לא', אלא הכי גרסינן: 'ושולח מים וגו'
  33. ^ אלא למאן דאמר 'סנטר' דרבי שמעון היינו באגי
  34. ^ מה בא להוסיף על תנא קמא היינו 'שלחין' דקאמר תנא קמא
  35. ^ גנות הסמוכין לעיר; ושבתוך העיר דשייכי לעיר טפי מבאגי, שהרי גן - ראוי לטייל בו כמו בבית
  36. ^ גנות המשלחין פירות בכל שנה
  37. ^ דסנטר היינו
  38. ^ היינו דקאמר
  39. ^ דהיינו שלחין
  40. ^ אבל
  41. ^ סנטר היינו
  42. ^ מה ענין תוספת זו על דברי תנא קמא? דתנא קמא אמר 'גינונייתא מזדבני, אבל באגי לא מזדבני' וקמהדר רבן שמעון בן גמליאל 'בר מחוונייתא נמי מזדבן'? – בתמיה: הכי הוה ליה למיתני: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר את הבאגי ואת הסנטר'! אבל מדנקט 'סנטר' לחוד - מכלל דשמעינהו לרבנן דבסנטר לחוד אמרי 'אינו מכור', ואתא איהו למימר דמזדבן! ובעל כרחנו: כיון דשלחין = גינונייתא, בבאגי הוא דאמור רבנן 'לא מזדבני', ואתא איהו למימר דמזדבני
  43. ^ הוא סופר המלך: לכתוב מספר השדות והבתים והאנשים, לתת מס של כל אחד לשר העיר
  44. ^ דהא לקמן מפכינן לה ואמרי 'סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור', וכך היא שנויה בתוספתא (פרק ג), כדמפכינן לה בסמוך; ואית דגרסי הכא בתרוייהו 'אינו מכור', ולקמן לא גרסינן איפוך, אלא הכי גרסינן: 'אימא רבי יהודה אומר: סנטר מכור אנקולמוס אינו מכור'
  45. ^ בתמיה
  46. ^ אלא לעולם סנטר היינו באגי
  47. ^ ד'סנטר' דרבי יהודה היינו באגי
  48. ^ דהך ברייתא
  49. ^ ואית גרס שיריה ולקמן מפרש
  50. ^ כפרים הסמוכים לה
  51. ^ יערים כדכתיב חרש מצל ביחזקאל (לא) ביער מתרגמינן בחורשא
  52. ^ מזומנין
  53. ^ הסמוכין לעיר ופתוחין לה; ולקמן מוקמינן לה בשאין פתוחין לעיר, ומתרצין: המוקצין ממנה
  54. ^ הכי גרסינן בתוספתא: ולא ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים; ולקמיה מוקמינן לה בדנגיח קאייהו לבר
  55. ^ חתיכות בקעה הגדולה הסמוכה לעיר, אלא שמופלגת ממנה קצת: שיש הפסק צונמא בינתיים, ו'שיריה' - לשון שיריים הוא
  56. ^ שהרי רחוקין ומופלגים מן העיר
  57. ^ הסמוכין לעיר
  58. ^ ד'פיסקי באגי לא מזדבני', דמשמע: הא באגי מזדבני! והיכי קתני רישא 'סנטר אינו מכור', כלומר: באגי לא מזדבני! אם כן קשיא רישא לסיפא
  59. ^ הכי גרסינן:
  60. ^ ולעולם 'סנטר' = באגי; והיינו דקאמר 'סנטר מכור' - דהיינו באגי, אבל 'שיריה', דהיינו פיסקי באגי - לא מזדבני; והשתא סבירא ליה לרבי יהודה ב'סנטר' כרבן שמעון בן גמליאל, והיינו דקפריך:
  61. ^ דמילתיה דרבי יהודה
  62. ^ 'ואם אמר לו "כל מה שבתוכה" - הרי כולן מכורין,
  63. ^ בין כך ובין כך לא מכר
  64. ^ את
  65. ^ את
  66. ^ רבי יהודה ב'סנטר' סבר לה כרבן שמעון בן גמליאל
  67. ^ וב'בנותיה' פליג עליה
  68. ^ 'הכי נמי מסתברא' לא גרסינן בכולה סוגיא
  69. ^ הכי גרסינן:
  70. ^ כעין 'אמר מר'
  71. ^ בהך ברייתא גרסינן 'הרי אלו נמכרין עמה'
  72. ^ הכי גרסינן: וביברין
  73. ^ 'וחלק אחד בים' - נמי אעיר קאי; דכיון דקתני רישא 'היו לה בנות - אין נמכרות עמה' משמע: בנות הוא דלא מזדבנן, דמופלגין מן העיר, ואינם מאותה העיר ממש: שהרי שם אחר יש להם; אבל אם יש לעיר חלק אחד בים ונקרא בשם העיר - נמכר עמה, דהא עיר אחת היא בין הכל! אי נמי: 'חלק אחד ביבשה' כמו שאר העיר, אלא שמופלג מן העיר, ומיהו על שם העיר נקרא
  74. ^ פתיחתן לצד העיר - נמכרין עמה
  75. ^ אבל הך קמייתא -
  76. ^ בהך קמייתא
  77. ^ דמשמע דנגיח קייהו לגאו, ואפילו הכי לא מכר
  78. ^ ופתוחין לחוץ
  79. ^ בגמרא מפרש; ואף על גב דתשמישין המטלטלין הן, כיון דקביעי להאי תשמיש, ואין מזיזין אותה מהאי שדה לעולם - כמחובר חשיב להו
  80. ^ בגמרא מפרש; וממילא שמעינן דהמוכר את השדה - מכר את הכרם: שכל אילנות בכלל שדה, אחד גפנים ואחד כל האילן, חוץ מחרוב המורכב וסדן השקמה, כדמוכח במתניתין ובגמרא, דאמרינן בגמרא: 'אי אית ליה גופני לבר מגופני': כלומר: אדם שאומר לחבירו "שדה אני מוכר לך חוץ מן האילנות", ויש בו גפנים "חוץ מן הגפנים" אמר לו - מכלל דאילו שתק היו מכורין בכלל שדה
  81. ^ טרו"ק בלע"ז: קנים הרבה גדילים בקלח אחד
  82. ^ בטילה לגבי שדה
  83. ^ סוכת נוצרים
  84. ^ טוחה
  85. ^ דהיינו בבחרותו; אבל כשמזקין ומתגבר - מרכיבין אותו, ויש לו שם בפני עצמו, ולא בטיל לגבי שדה; אבל כל שאר אילנות בכלל שדה
  86. ^ בבחרותה קודם שנחתכו ענפיה; אבל כשמזקין וגדל הרבה - קוצצין הענפים, ובאים אחרים במקומן, ונקרא 'סדן השקמה': טרונ"ה בלע"ז
  87. ^ שכל אלו חשובין שדה בפני עצמן, והרי הוא כמו שמוכר לחבירו שתי שדות, ויש לו שדה אחרת בתוך השתים; ואם אמר לו "שתי השדות וכל מה שבתוכן אני מוכר לך", דאין שדה השלישית שביניהן מכור - אף כאן שדה אחת מכר לו ולא שתי שדות; וחיצת קנים וחרוב המורכב וסדן השקמה חשובין שדה בפני עצמן