ביאור:בבלי בבא בתרא דף כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אתו אומני [1] ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא, וסלקי אבי תאלי, ומפסדי תמרי.

אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור [2] מהכא [3].

אמר ליה אביי: והא גרמא הוא!?

אמר ליה: הכי אמר רב טובי בר מתנה: 'זאת אומרת גרמא בניזקין אסור'.

והא אחזיק [להו]?

הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין חזקה לנזקין.

[ולאו איתמר עלה: 'רב מרי אמר: בקוטרא [4]; ורב זביד אמר: בבית הכסא [5]'?

אמר ליה: הני לדידי, דאנינא דעתאי כי קוטרא ובית הכסא דמו לי.

משנה:

מרחיקין את השובך מן העיר [6] חמשים אמה, ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח [7].

רבי יהודה אומר: בית ארבעת כורין: מלא שגר היונה [8];

ואם לקחו [9] - אפילו בית רובע [10] - הרי הוא בחזקתו [11].

גמרא:

חמשים אמה ותו לא? ורמינהי: אין פורסין נשבין ליונים [12] אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס [13]!

אמר אביי: מישט שייטי טובא, וכרסייהו בחמשים אמתא מליא [14].

ומישט שלשים ריס ותו לא? והתניא: ובישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס [15]!?

רב יוסף אמר: בישוב כרמים [16].

רבא אמר: בישוב שובכין [17].

ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו [18]?

איבעית אימא: דידיה, ואיבעית אימא: דכנעני, ואיבעית אימא: דהפקר.

רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין וכו' [מלא שגר היונה]:

אמר רב פפא ואיתימא רב זביד: זאת אומרת טוענין ללוקח וטוענין ליורש [19].

'יורש' – תנינא: 'הבא משום ירושה אינו צריך טענה [20]'!

לוקח איצטריכא ליה.

'לוקח' - נמי תנינא [21]: '[22] חצר ובה זיזין וגזוזטראות [23] - הרי זה בחזקתה [24]'?

צריכא: דאי אשמעינן התם, גבי רשות הרבים, דאימור: כונס לתוך שלו הוא [25]; אי נמי: אחולי אחול בני רשות הרבים גביה; אבל הכא [26] – לא [27]; ואי אשמעינן הכא, דכיון דיחיד הוא, אימא פיוסיה פייסיה, אי נמי אחולי אחיל גביה, אבל רבים - מאן פייס [28] ומאן שביק [29]? אימא לא! – צריכא.

[ואם לקחו - אפילו בית רובע - ] הרי הוא בחזקתו:

והא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין חזקה לנזקין.

רב מרי אמר: בקוטרא;

רב זביד אמר: בבית הכסא.


עמוד ב

משנה:

ניפול [30] הנמצא בתוך חמשים אמה [31] - הרי הוא של בעל השובך; חוץ מחמשים אמה - הרי הוא של מוצאו;

נמצא בין שני שובכות [32]: קרוב לזה – שלו; קרוב לזה – שלו; מחצה על מחצה - שניהם יחלוקו.

גמרא:

אמר רבי חנינא: רוב וקרוב [33] - הולכין אחר הרוב [34] ; ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא [35] - אפילו הכי רובא עדיף.

מתיב רבי זירא (דברים כא ג) והיה העיר הקרובה אל החלל [ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל] - ואף על גב דאיכא אחריתי [36] דנפישא מינה [37]!

בדליכא [38].

וליזיל בתר רובא דעלמא?

ביושבת בין ההרים [39].

תנן: 'ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך' - ואף על גב דאיכא אחרינא [40] דנפיש מיניה [41]!?

בדליכא.

אי הכי - אימא סיפא: 'חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו' ואי דליכא - ודאי מההוא נפל [42]!?

הכא במאי עסקינן? – במדדה, דאמר רב עוקבא בר חמא: כל המדדה אין מדדה יותר מחמישים [43].

בעי רבי ירמיה: רגלו אחת בתוך חמישים אמה, ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה – מהו?

- ועל דא [44] אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא.

תא שמע: נמצא בין שני שובכות: 'קרוב לזה – שלו, וקרוב לזה – שלו', ואף על גב דחד מינייהו נפיש מחבריה!?

הכא במאי עסקינן? - ששניהן שוין.

וליזיל בתר רובא דעלמא [45]?

הכא במאי עסקינן? -

הערות[עריכה]

  1. ^ מקיזי דם
  2. ^ עורבים; שדומים בצעקתן כקורין קורקור
  3. ^ כלומר: אל יקיזו לי עוד כאן, שעל כן העורבים באין
  4. ^ עשן
  5. ^ שעל גבי קרקע, ונראה לעינים; שכך היו בתי כסאות שלהן
  6. ^ שהיונים מפסידין זרעוני גנות
  7. ^ שלא יפסידו היונים בשדה חבירו
  8. ^ מרוצת פריחתה פעם אחת
  9. ^ כמו שהוא עם הקרקע
  10. ^ אפילו אין לו כל סביביו אלא בית רובע הקב
  11. ^ שהרי הוחזק בו הראשון כן
  12. ^ שלא ילכדו בהם יוני היישוב
  13. ^ ארבע מילין
  14. ^ במה שהן מלקטין בתוך חמשים אמה מתמלא כריסן ואין מפסידין בזרעים מכאן ולהלן
  15. ^ נשבין
  16. ^ שפורחין מכרם לכרם ושטים הרבה
  17. ^ שמדלג משובך לשובך
  18. ^ מאי 'מאה מיל' דקאמר, דמשמע דבשביל יוני העיר מתרחק: שבאין כאן דרך שובכין? בלאו יוני העיר נמי לא יפרוס, שהרי לוכד יוני שובכות של אחרים
  19. ^ בית דין פותחים פה וטענה ליורש וללוקח שערער אדם עליהן, ויש לו עדים שהיתה שלו או של אבותיו, וזה אומר "ירשתיו מאבא" או "לקחתיו מפלוני, שהוחזק בו ימים רבים", והביא עדים שהוחזק בו אביו או המוכר לו שלש שנים - אף על פי שלא טען "והן לקחו ממך או מאבותיך" - טוענין לו בית דין, ופותחים לו פה; ואילו למי שלא ירשה ולא לקחה מאחר, כשאמר לו המעורר "מה אתה עושה בתוך שלי" והוא אומר "החזקתי בה שלש שנים ולא אמרו לי דבר" - תנא במתניתין (לקמן דף מא.) דאין לו חזקה; ומתניתין, דקתני 'הרי הוא בחזקתו' - אשמועינן דהיכא דלקחה מאחר, ובאו וערערו עליו - אין צריך להרחיק; אלמא טענינן ליה בשבילו, שאותו שלקחה ממנו (ונימא) - נתפייס עם סביביו במעות עד שנֵאוֹתוּ
  20. ^ אינו צריך לומר "אתה מכרת לאבי", אלא "ראיתי לאבי שהחזיק בה ולא ערער אדם עליו"
  21. ^ במתניתין ב'חזקת הבתים' תנן
  22. ^ 'אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים': אדם הבונה בית - לא יוציא ראשי קורות תקרתו לרשות הרבים, אבל אם רוצה - כונס בנינו לתוך שלו ובונה ומוציא ראשי קורותיו לחוץ
  23. ^ ואם לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאים לרשות הרבים
  24. ^ שבית דין טוענין לו שהראשון כנס לתוך שלו או נתפייס עם הרבים
  25. ^ שאילמלא כן היו הרבים מעכבין עליו ולא היה יכול לעשות בזרוע
  26. ^ כנגד היחיד
  27. ^ אימא בזרוע עשה שהיה חזק ממנו
  28. ^ מי היה רשאי לקבל מעות
  29. ^ מי הוא שבידו למחול ולסלוח
  30. ^ גוזל
  31. ^ של שובך
  32. ^ בתוך חמשים לשניהן
  33. ^ אם בא דבר לפנינו ויש בו להלך אחר הרוב והוא כך ואם תלך בו אחר הקרוב אינו כך
  34. ^ הלך בו אחר הרוב
  35. ^ רובא דאורייתא, דכתיב 'אחרי רבים להטות' (שמות כג), וקורבא דאורייתא, דכתיב 'והיה העיר הקרובה וגו'
  36. ^ שרחוקה ממנו
  37. ^ שגדולה ממנה ברוב עם
  38. ^ רחוקה מזו שגדולה ממנה אלא כולן שוות
  39. ^ שאין דרך רוצחים לבא ממקומות אחרים לכאן
  40. ^ חוץ לחמשים אמה
  41. ^ דנפישי מהאי
  42. ^ הוא הדין דהוה מצי למיפרך נמי: ליזיל בתר רובא דעלמא, אלא דאית ליה פירכא דעדיפא
  43. ^ כולה מתניתין מתרצא במדדה: בגוזל שאינו יכול לעוף אלא בדידוי מעט מעט; הלכך תוך חמשים אמה - של בעל השובך, ואף על גב דאיכא אחריני דנפיש, דכל המדדה - אינו מדדה יותר מחמשים; וחוץ של חמשים - של מוצאו: דכיון דאין מדדה יותר מחמשים, וזה יצא חוץ לחמישים - נפק ליה מתורת 'מדדה', וקם ליה בתורת 'מפריח', ואיכא למיזל ביה בתר רובא דעלמא
  44. ^ שהיה מטריח עליהם
  45. ^ וליהוי של מוצאו, דקא סלקא דעתא ד'נמצא בין שתי שובכות' - אחוץ לחמשים אמה נמי קאי, דנפיק ליה מתורת 'מדדה'