ביאור:בבלי בבא בתרא דף עג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ולימא מחלוקת רבי שמעון ורבנן [1]?

הא קא משמע לן: דרבי מנחם ברבי יוסי - כרבי שמעון סבירא ליה [2].

הדרן עלך המוכר את הבית



פרק חמישי המוכר את הספינה

משנה:

המוכר את הספינה [3] - מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין ואת כל המנהיגין אותה [4], אבל לא מכר לא את העבדים [5] ולא את המרצופין ולא את האנתיקי [6].

ובזמן שאמר לו "היא וכל מה שבתוכה" - הרי כולן מכורין.

גמרא:
'תורן' = איסקריא [7]; וכן הוא אומר (יחזקאל כז ה) [ברושים משניר בנו לך את כל לחתים] ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך [8];

'נס' = אדרא [9]; וכן הוא אומר (יחזקאל כז ז) שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס [תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך] [10];

'עוגין': תני רבי חייא: אלו עוגינין שלה [11], וכן הוא אומר (רות א יג) הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש [אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד ה’] [12];

'מנהיגין': אמר רבי אבא: אלו המשוטין שלה [13], וכן הוא אומר (יחזקאל כז ו) אלונים מבשן עשו משוטיך [קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים] [14]; ואי בעית אימא מהכא: (יחזקאל כז כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט [מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו] [15].

תנו רבנן: המוכר את הספינה מכר את האיסכלה [16], ואת בור המים שבתוכה [17]; רבי נתן אומר: המוכר את הספינה מכר את הביצית; סומכוס אומר: המוכר את הספינה מכר את הדוגית [18].

אמר רבא: 'ביצית' היינו דוגית; רבי נתן - בבלאה [19] - הוה קארי לה 'בוצית' כדאמרי אינשי 'בוציאתא דמיאשן [20]'; סומכוס - דבר ארץ ישראל - קארי לה 'דוגית [21]', כדכתיב (עמוס ד ב) [נשבע ד' ה' בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות] ואחריתכן בסירות דוגה [22].

אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא: האי גלא דמטבע [23] לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא [24], ומחינן ליה באלוותא [25] דחקיק עליה 'אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה' – ונייח [26].

[27]

אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא: בין גלא לגלא תלת מאה פרסי [28], ורומא דגלא תלת מאה פרסי; זימנא חדא הוה אזלינן באורחא, ודלינן גלא [29] עד דחזינן בי מרבעתיה [30] דכוכבא זוטא [31], והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא [32] [פירוש אחר, על פי הערוך, ושינוי גירסא: והיה מבזק של ברק כאילו ירו ארבעים חיצי ברזל]; ואי דלינן טפי - הוה מקלינן מהבליה [33]; ורמי לה גלא קלא לחברתה [34]: "חבירתי - שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה [35] - דניתי אנא ונאבדיה [36]"! אמר ליה [37]: פוק חזי גבורתא דמריך [38]: מלא חוטא חלא [39] ולא עברי [40], שנאמר [41]: (ירמיהו ה כב) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם ולא יעברנהו.

[42]

  • הערה: [בביאור לספורי רבה בר בר חנה יש הערות של הריבא בש"ס וילנא (בחידושי המחברים דף לג,א); ובין השאר אומר: יש במעשיות שבפרק זה ענינים זרים לבני אדם... ויש גם במעשיות אלה ענינים נרמזים שלא היו נראים להם במראות העין אלא במראות החלום, וזה כי כשהחכמים הולכים בים אוקינוס ורואין שם נפלאות השם יתברך וגם שהם שם מתבודדין – מחשבין בענינים נוראים ונפלאות, ובעת השינה יראה להם כענין הרהורים ענינים נפלאים מורים על ענין; והגאונים כתבו כי כל היכא דאמרינן הכא 'לדיד חזי לי' – במראה החלום היה, כשהיה מהלך בים אוקיינוס. ומפרש כמה מהספורים; ומביא עוד מדברי הרשב"א: כבר הגדתי לך ענין לויתן שהוא רמז לשכל והנפש; וענין בהמות שהוא רמז לחומר הגופות ועתה גלו לנו מקום עיקר אצילות הנפש ואיך מתהוה באדם לנפש חיה ועתה מפרש מתי ינהג מנהג הזמן הזה הגופני... ושם מפרש]

אמר רבה [יש גורסין: בר בר חנה]: לדידי חזי לי הורמין [43] בר [בן השֵׁדָה] לילית; כי קא רהיט [רץ] אקופיא דשורא [44] דמחוזא, ורהיט פרשא [פרש על סוס] [45]; כי רכיב חיותא מתתאיה [כאשר דהר על הסוס לרגלי החומה] ולא יכיל ליה [46]; זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי [47] וקיימן


עמוד ב

אתרי גישרי דרוגנג [48], ושואר מהאי להאי ומהאי להאי [49], ונקיט תרי מזגי [50] דחמרא בידיה [51], ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי [52], ולא נטפא ניטופתא לארעא [53]; ואותו היום (תהלים קז כו) יעלו שמים ירדו תהומות [נפשם ברעה תתמוגג] [54] הוה [55], עד דשמעו בי מלכותא [56] וקטלוהו [57].

אמר רבה: לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה [58] דהוה כהר תבור [59]; והר תבור כמה הוי? - ארבע פרסי; ומשאכא דצואריה - תלתא פרסי; ובי מרבעתא דרישיה [60] - פרסא ופלגא; רמא כופתא וסכר ליה לירדנא [61].

ואמר רבה בר בר חנה: לדידי חזיא לי ההיא אקרוקתא [62] דהויא כי אקרא דהגרוניא [63]; - ואקרא דהגרוניא כמה הויא? - שתין בתי [64]. אתא תנינא [65], בלעה. אתא פושקנצא [66] ובלעה לתנינא, וסליק [ועלתה] יתיב [וישבה] באילנא [67]; תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא!

אמר רב פפא בר שמואל: אי לא הואי התם לא הימני [68]!

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא [69] דיתבא ליה אכלה טינא [70] באוסייה [71] ואדחוהו מיא ושדיוהו [72] לגודא [לשפת הים], וחרוב מיניה שתין מחוזי [73], ואכול מיניה שתין מחוזי [74], ומלחו מיניה שתין מחוזי [75], ומלאו מחד גלגלא דעיניה [76] תלת מאה גרבי משחא; וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא [77] חזינן דהוה קא מנסרי מגרמי מטללתא [מקומות מוצלים, סוכות] ויתבי [בסוכת] למבנינהו הנך מחוזי [78].

אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה [79], וקדח אגמא עילויה [80]; סברינן יבשתא היא [81], וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה; וכד חם גביה – אתהפיך! ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא - הוה טבעינן!

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וסגאי ספינתא בין שיצא [82] לשיצא דכוארא [83] תלתא יומי ותלתא לילוותא: איהו בזקיפא [84] ואנן [85] בשיפולא [86]; וכי תימא לא מסגיא ספינתא טובא - כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קומקומא דמיא [87] - מסגיא שתין פרסי ושאדי פרשא גירא [88] וקדמה ליה [89]!

ואמר רב אשי: ההוא גילדנא [90] דימא הואי, דאית ליה תרי שייצי [91]!

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישיה ברקיע, ואמרינן: ליכא מיא [92] ובעינן לחות לאקורי נפשין, ונפק בת קלא ואמר לן "לא תיחותו הכא דנפלת ליה חציצא [93] לבר נגרא [94] הא שב שני [לפני שבע שנים] - ולא קא מטיא אארעא; ולאו משום דנפישי מיא [95] אלא משום דרדפי מיא [96]".

אמר רב אשי: ההוא – 'זיז שדי' הוא, דכתיב (תהלים נ יא) [ידעתי כל עוף הרים] וזיז שָׂדי עמדי [97].

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא, וחזינן הנהו אווזי דשמטי גדפייהו משמנייהו [98], וקא נגדי נחלי דמשחא מתותייהו; אמינא להו: "אית לן בגוייכו חלקא לעלמא דאתי"? חדא דלי גדפא [99], וחדא דלי אטמא. כי אתאי לקמיה דרבי אלעזר, אמר לי: עתידין ישראל ליתן עליהן את הדין [100]!

<סימן כעפרא דתכילתא טרקתיה עקרבא לסלתיה>

ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא, ואיתלוי בהדן ההוא טייעא [101] דהוה שקיל עפרא ומורח ליה, ואמר [102]: "[103] הא אורחא לדוכתא פלן, והא אורחא לדוכתא פלן". אמרינן ליה: "כמה מרחקינן ממיא"? ואמר לן: "הבו לי עפרא". יהיבנן ליה, ואמר לן: "תמני פרסי". תנינן ויהבינן ליה, אמר לן דמרחקינן תלתא פרסי; אפכית ליה [104] ולא יכילית ליה. אמר לי: "תא אחוי לך מתי מדבר"; אזלי, חזיתינהו, ודמו כמאן דמיבסמי [105]

הערות[עריכה]

  1. ^ והוה משמע לן דרבי שמעון - לדבריהם דרבנן קאמר להו, כדאמרן לעיל; דאי ממתניתין - הוה אמינא דבחרוב ושקמה מודי להו, כדקתני בהדיא: 'אלא חרוב המורכב כו' - משמע דבחרוב וסדן מודי להו רבי שמעון לרבנן
  2. ^ הא עדיפא לאשמועינן דההיא דרבי שמעון - ממילא שמעינן ליה דלדבריהם דרבנן קאמר להו, כדדייקינן מברייתא לעיל
  3. ^ סתם
  4. ^ בגמרא מיפרשי
  5. ^ שיש לו לבעל הספינה להנהיגה ולשמור פרקמטיא שלו שבתוכה
  6. ^ מרצופין לתת בתוכן האנתיקי, דהיינו פרקמטיא של ספינה, כדמפרש בגמרא. וכל הני נמי ליתנהו בכלל הקדש: שאם הקדיש את הספינה - לא הקדיש את אלו, מדלא קתני לה בפירקין דלעיל; והיינו טעם דכל הני דחשיבנא בפרקין דלעיל: בית המרחץ, בית הבד, ועיר, ושדה - כולהו מקרקעי נינהו, וכל הני דחשיב 'לא מכר' - בטלים קצת אגבן לגבי הקדש ומתנה וחלוקת אחין, אבל הני דהאי פירקא מטלטלי נינהו - לא שנא מכר ולא שנא מתנה והקדש: כולן שוין בהנהו דלא מכר: שכשם שלא מכר - כמו כן לא הקדיש ולא נתן
  7. ^ מש"ט שפורשין עליו את הוילון בראש הספינה
  8. ^ ראיה לדבר ד'תורן' דמתניתין היינו 'אסקריא': שהאסקריא מארז או מאילן גבוה עושין אותה
  9. ^ הוא הוילון שפורסים על התורן להוליך את הספינה ברוח; וייל"א בלע"ז
  10. ^ דהיינו אדרא שעשוי מפשתים וקנבוס; מין בגד
  11. ^ אנקר"ש של ברזל; ומשליכין במים להעמיד הספינה במקום אחד
  12. ^ ד'עיגון' דמתניתין - לשון עכוב הוא, כדכתיב: הלהן תעגנה - כמו תעשנה: תתעכבו מלהנשא לבעל; אלמא 'עוגין' דמתניתין היינו עיגון
  13. ^ שקורין ריימ"א שמשוטטין בהן את הספינה
  14. ^ בספינה מיירי ביחזקאל, וקחשיב תשמישי הספינה וכליה; ומדקחשיב המשוטות - שמע מינה דעיקר תשמישי הספינה הן, ונמכרין בכלל הספינה; והלכך אמרינן ד'כל המנהיגין' דמתניתין אתא לרבויינהו
  15. ^ אלמא עיקר הספינה על ידי שתופסין משוטות, דסלקא דעתא אמינא חבלים המושכין הספינה ליהוו עיקר מנהיגין, אבל משוטות לא מיזדבני - קא משמע לן
  16. ^ כבש של הספינה שעולין בו; ולשון יון הוא, וכן פירש רבנו חננאל ורב האי
  17. ^ נותנין בו מים המתוקין לפי שמי הים מלוחין
  18. ^ היינו ספינה קטנה שקושרין לספינה גדולה, וכשרוצין לעלות ליבשה - נכנסין באותה קטנה מהגדולה: שהגדולה אינה יכולה להתקרב אל שפת הים מפני עומקה; קוקיי"ט בלע"ז; ויש לועזים 'בוצא', קרוב ללשון העברי
  19. ^ מבבל עלה
  20. ^ 'מישן' = נהר קטן, ואין מהלכין בו אלא בספינות קטנות; ובמסכת שבת אמרינן בפרק 'הזורק' (דף קא.) 'הני ביצייתא דמישן כו'
  21. ^ על שם שצדין בה דגים דקלה היא על פני המים
  22. ^ בספינות קטנות כקדרות, הקרויות 'דוגה', וקלים על פני מים יוליכו אתכם מהרה בגלות
  23. ^ שרוצה לטבוע
  24. ^ גירסת הרשב"ם: אית ליה ברישא צוציתא דנורא חיורתא: שהולך לפניה אש לבנה; ומלאך מזיק הוא
  25. ^ מקלות, כמו 'לא באלה ולא ברומח' במסכת שבת (דף סג.)
  26. ^ מזעפו
  27. ^ אמר רבה אשתעו לי כו'. כל הני עובדי דקא חשיב - משום 'מה רבו מעשיך ה',' ומהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא, או לפרש מקראות האמורים בספר איוב המדברים בעופות גדולים ובהמות ודגים גדולים, שכל שיחת תלמידי חכמים צריכה תלמוד.
  28. ^ ומשום דאמר בסמוך 'ורמא ליה גלא קלא לחבריה' איצטריך לאשמועינן דמשלש מאות פרסי שמעין קולות לחבירו
  29. ^ יותר משיעור גבהו השליכנו: למעלה עד לרקיע; אי נמי: הבלא דרקיע נפיש עד מהלך קרוב לחמש מאות שנה שיש מן הרקיע עד לארץ
  30. ^ שכינו
  31. ^ כוכב קטן שבקטנים
  32. ^ בית זרע ארבעים כור של חרדל, דנפיש משל שאר זרעים
  33. ^ נשרפים מחום כוכב
  34. ^ נתן קולו כלומר צעק כדוגמת תהום אל תהום קורא ושמא מלאכים הממונים עליהם הם
  35. ^ מפני שהגביה כל כך היה סבור שיצא חוץ לשפת הים ושטף את העולם
  36. ^ ונחרביה מפני עון הדור
  37. ^ גלא לחבריה
  38. ^ כלומר אין לי רשות לצאת
  39. ^ מלא רוחב חוט
  40. ^ איני יכול לצאת מן החול
  41. ^ גמרא קאמר ליה
  42. ^ והאי עובדא להודיע צדקותיו של הקב"ה שמרחם על בריותיו ואינו נותן רשות לאלו להזיקן וגם שלא לצאת בדרך יחיד
  43. ^ 'הורמין' בנו"ן גרסינן; כך שמעתי מאבא מרי; ואני שמעתי 'הורמיז' בזיי"ן: שד, כדאמרינן בסנהדרין (דף לט.) 'מפלגא דתתא דהורמיז'
  44. ^ על שיני החומה
  45. ^ לפי תומו
  46. ^ שהיה השד רץ ביותר ומיהו הפרש לא היה מתכוין לכך
  47. ^ שהיה אוכף וסרגא נתונין על הפרדות
  48. ^ שם אותו הנהר והיו [הגשרים] רחוקין זה מזה
  49. ^ והיה מדלג מפרדה זו לפרדה זו
  50. ^ כַּסָא
  51. ^ שניהם מלאים יין
  52. ^ והיה מוריק תרוייהו ביחד זה בתוך זה בהדי דקמשוור
  53. ^ ואינו נשפך אפילו טפה אחת
  54. ^ פסוק הוא גבי יורדי הים בספר תהלים
  55. ^ ואף על פי שהיה אותו יום רוח סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ
  56. ^ בי מלכא דשידי שאין דרכו של שד להראות לבני אדם
  57. ^ והרגוהו מפני שהיה מגלה סודם; ואית דאמר: בי מלכא = קיסר, שהיה ירא שלא יטול המלכות ממנו, שהיה אותו שד מאדם הבא על השידה והיה דר בין האנשים
  58. ^ ראם בן יום אחד: דאותו היום נולד
  59. ^ כן היה גדול
  60. ^ מקום הנחת ראשו כששוכב על הקרקע
  61. ^ הטיל ריעי וסכר הריעי לירדנא לפי שעה עד שמסמסוהו המים מעט מעט
  62. ^ צפרדע
  63. ^ גדול היה כאותו כרך
  64. ^ הגמרא קאמר ליה
  65. ^ רבה קאמר ליה
  66. ^ עורב נקבה
  67. ^ על ענף אחד כדרך העופות
  68. ^ לא האמנתי
  69. ^ דג
  70. ^ שרץ קטן
  71. ^ בנחיריו של דג נכנס השרץ; ונראה לי דהיינו 'כילבית', כדאמרינן בעלמא (שבת עז ב ע"ש): שלשה [בגירסתנו: חמשה] אימות הן חלש על הגבור:... אימת כילבית על לויתן
  72. ^ הדיחוהו המים והשליכוהו כדרך ים שאינו סובל דבר מת
  73. ^ שהשליכו על ששים כרכים ושיברן כולן: שהיה גדול כל כך
  74. ^ בעודנו לח
  75. ^ אחרים שהיו רחוקים משם ומלחו ממנו ונשאוהו למקומן
  76. ^ מגלגל עינו לקחו שמן
  77. ^ לשנה אחרת
  78. ^ לבנות מעצמות הדג אותן מחוזי שהפיל
  79. ^ שהיה חול נקבץ על גבו
  80. ^ עשבים על החול
  81. ^ איי הים היא
  82. ^ סנפיר
  83. ^ סנפירין בגב הדג: אחת לצד הראש ואחת לצד הזנב
  84. ^ שהיה הולך כנגד הרוח
  85. ^ אזלינן
  86. ^ כמו שהרוח הולך: דמים של ים אינן נובעין אלא על ידי רוח הולכין בהן
  87. ^ כשיעור שמחממים קומקומום של מים חמין
  88. ^ כשהיה שום אדם יורה בחץ ובקשת על שפת הים לארץ
  89. ^ הוה חזינן דקדמה לה ספינתא לגירא
  90. ^ שם דג קטן הוא
  91. ^ כלומר: דג זה הוי מדגים קטנים שבים; אבל שאר דגים שבים אין להם אלא סנפיר אחת באמצע הגב
  92. ^ היינו סבורין שאינן עמוקים, הואיל ולא קאי במיא אלא עד קרצוליה
  93. ^ גרזן או מעצד
  94. ^ חרש עצים
  95. ^ מהלך שבע שנים לא הגיע החציצא לקרקע
  96. ^ מתוך חריפות הנהר לא היה נצלל עדיין ולא מחמת העומק בלבד
  97. ^ [עם ה':] ראשו מגיע לרקיע
  98. ^ נופלות נוצה שלהן מרוב שומן
  99. ^ הגביהה לי הכנף, רמז "זה חלקך לעתיד לבא"
  100. ^ שבחטאתם מתעכב משיח, ויש להם צער בעלי חיים לאותן אווזים מחמת שומנן
  101. ^ סוחר ישמעאל
  102. ^ ההוא טייעא
  103. ^ תא ואחוי לך
  104. ^ האי עפרא בהאי עפרא לנסותו אם היה בקי כל כך
  105. ^ שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין