ביאור:בבלי בבא בתרא דף ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

רוניא - אקפיה רבינא מארבע רוחותיו [1]; אמר ליה: "הב לי כמה דגדרי [2]"!

לא יהיב ליה.

"הב לי לפי קנים בזול"!

לא יהיב ליה.

"הב לי אגר נטירותא"!

לא יהיב ליה.

יומא חד הוה קא גדר דיקלי [3]; אמר ליה [רבינא] לאריסיה: "זיל שקול מניה קיבורא דאהיני [4]", [5].

אזל לאתויי; רמא ביה קלא [6].

אמר ליה [7]: "גלית דעתך דמינח ניחא לך [8]: לא יהא אלא עיזא בעלמא - מי לא בעי נטירותא [9]"!

אמר ליה: "עיזא בעלמא - לאו לאכלויי בעיא".

אמר ליה: "ולא גברא בעית דמיכלי לה [10]" [11].

אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: זיל פייסיה במאי דאיפייס [12], ואי לא - דאיננא לך דינא כרב הונא אליבא דרבי יוסי [13].

רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא. סבר רבינא לסלוקי משום דינא דבר מצרא; אמר ליה רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא: אמרי אינשי 'ארבעה לצלא ארבעה לצללא' [14].

משנה:

כותל חצר שנפל - מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות [15];

[16] בחזקת שנתן, עד שיביא [17] ראיה שלא נתן [18];

מארבע אמות ולמעלן - אין מחייבין אותו.

[19] סמך לו [20] כותל אחר [21], אף על פי שלא נתן עליו [22] את התקרה [23] - מגלגלין עליו את הכל [24] בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן [25].

גמרא:

אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו [26], ואמר לו "פרעתיך בתוך זמני" - אינו נאמן: ולואי שיפרע בזמנו!

אביי ורבא דאמרי תרוייהו: עביד איניש דפרע בגו זימניה: זימנין דמתרמו ליה זוזי, אמר "איזיל איפרעיה


עמוד ב

כי היכי דלא ליטרדן.

תנן 'בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן' - היכי דמי? אילימא דאמר ליה "פרעתיך בזמני [27]" - פשיטא 'בחזקת שנתן' [28]! אלא - לאו דאמר ליה "פרעתיך בתוך זמני [29]"! - אלמא עביד איניש דפרעיה בתוך זמניה!

שאני הכא, דכל שפא [שכבת לבנים או אבנים בכותל] ושפא - זימניה הוא.

תא שמע: 'בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן' - היכי דמי? אילימא דאמר ליה "פרעתיך בזמני [30]" אמאי לא? אלא - לאו דאמר ליה "פרעתיך בתוך זמני", אלמא לא עביד איניש דפרע בגו זימניה?

שאני הכא, דאמר "מי יימר דמחייבו לי רבנן"? [31]

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי כאביי ורבא, מר בר רב אשי עבד כריש לקיש;

והלכתא כריש לקיש, ואפילו מיתמי [32], ואף על גב דאמר מר 'הבא ליפרע מנכסי יתומים - לא יפרע אלא בשבועה' - חזקה: לא עביד איניש דפרע בגו זימניה.

איבעיא להו: תבעו לאחר זמן, ואמר לו "פרעתיך בתוך זמני" - מהו? מי אמרינן במקום חזקה אמרינן 'מה לי לשקר' [33]

הערות[עריכה]

  1. ^ ארבע שדות היו לרבינא סביבות ארבעה מצריו של רוניא, וגדרן
  2. ^ כרב הונא אליבא דרבי יוסי, דאמר 'הכל לפי מה שגדר', דהכי קיימא לן, כדמוכח לקמן
  3. ^ רוניא היה גודר תמרים מדקל שבשדהו
  4. ^ אשכול של תמרים משל רוניא
  5. ^ ובפניו
  6. ^ גער בו רוניא באריסיה דרבינא
  7. ^ רבינא
  8. ^ גלית אדעתיך שחביבין הדקלין עליך וניחא לך בשמירתן
  9. ^ כלומר: אפילו אינך ירא מן הגנבים - צריך אתה לשמרן מן העזים
  10. ^ להזעיק ולגעור בהן
  11. ^ ו'ירעם' מתרגמינן 'אכלי', (תהלים יח) [וכן בשמואל ב כב] וכן כל לשון הכרזה בתרגום יהונתן
  12. ^ טוב לך להתפייס באגר נטירא, הואיל ונתרצה לכך
  13. ^ מכלל דהכי הלכתא, וכן פסק ר"ח. תמ"ש
  14. ^ אני שמעתי: 'צלא' = רצען עני, ו'צללא' - רצען עשיר, וכך אמר לו: ארבע ככרות צריכין לרצען עני למאכלות ביתו ליום, כמו שצריכין לעשיר; וזה עני הוא, וצריך לו השדה לפרנסה, וכשם שאתה אומר לו "הסתלק מעלי" בדינא דבר מצרא משום 'ועשית הישר והטוב', כך אני אומר לך עשה ישר וטוב לעני זה ואל תסלקהו. ויש לגמגם: דהעור קרוי 'צלא', ולא הרצען, כדאמרינן בעלמא: (נדרים דף נו:) מאי 'דרגש'? - ערסא דצלא; ואומר אני: רוניא - רצען היה, ונותן עורות לעבדנין לעשות מהן מנעלין למוכרן בשוק, וכך אמר לו רב ספרא לרבינא: העני זה - שכרו מועט, שהוא צריך ליתן שכר הרבה לעבדנין, דאמרי אינשי: ארבעה זוזי לצורך מקח העור, וארבעה זוזי לשכר העבדנין, והיינו 'צללא'; לפיכך עשה ישר וטוב ותהי לו שדה זו לפרנסת ביתו. ול"נ 'ארבעה לצלא': ארבעה ככרות צריך לעבדן עני, ו'ארבעה לצללא': כמו כן ארבעה לצורך עבדן עשיר, ומשל הוא כנגד רוניא: שהיה לו שדה אחת בתוך שדות של רבינא, כדאמר לעיל: דרבינא אקפיה מארבע רוחותיו, ועכשיו קנה לו שדה אצל מצר רבינא ומפסיק שדה רבינא בין שדותיו, ואמר ליה רב ספרא לרבינא שיעשה הישר והטוב להניח לרוניא אותה, דעכשיו יהיה לו שנים: שכמו שצריך שמירה לשני שדות - [צריך] גם כן לאחד, ומכמה דברים יציאת האחד מרובה כיציאת שנים, ונמצא רוניא משתכר
  15. ^ דבהכי סגי להיזק ראיה
  16. ^ אם אמר האחד לאחר שבנאו "אני עשיתיו משלי, שלא רצה זה לסייעני", ותובעו חצי היציאה, וזה אומר "נתתי חלקי" – נאמן:
  17. ^ התובע
  18. ^ עדים שתבעו ולא נתן לו: דכיון דחובה עליו לסייעו, ומשפט זה לכל גלוי - לא היה בונה משלו, אלא היה צועק עליו בבית דין
  19. ^ לאחר שבנאו האחד למעלה מארבע אמות הרבה, ולא רצה האחר לסייעו בהגבהתו
  20. ^ השני
  21. ^ כנגד כותל זה, כדי לסכך ולתת עליו תקרה מכותל לכותל
  22. ^ עדיין
  23. ^ אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כותלו לכותל ראשון, ואומר לו "תן לי חלקך במה שהגבהתי", וזה אומר "נתתי חלקי"
  24. ^ דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהה דהיאך
  25. ^ אינו נאמן אלא בעדים: שאין משפט זה גלוי לכל, ועד שיחייבוהו בית דין - אינו עשוי ליתן
  26. ^ במלוה שהלוהו
  27. ^ כשהשלמת את גובה ארבע אמות
  28. ^ דנאמן, שהרי זו טענת "מנה לי בידך" והלה אומר "אין לך בידי כלום"
  29. ^ קודם שהשלמת לארבע אמות
  30. ^ כבאת כותלי וידעתי כמה נתחייבתי לסייע בהגבהתך
  31. ^ הילכך אפילו אמר "פרעתיך בזמני" - לא מהימן.
  32. ^ אם מת הלוה בתוך זמנו - גובה חובו מן היתומים בלא שבועה, ולא חיישינן דילמא פרעיה
  33. ^ אי בעי אמר ליה "פרעתיך בזמני"; הילכך כי אמר ליה נמי "פרעתיך בתוך זמני" - נאמן בשבועה