ביאור:בבלי בבא בתרא דף נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

תנן: 'המזחילה - יש לה חזקה' [1]; בשלמא למאן דאמר הנך תרתי [2] - שפיר [3], אלא למאן דאמר [4] 'שאם רצה לבנות תחתיו בונה' - מאי נפקא ליה מינה [5]?

הכא במזחילה של בנין [6] עסקינן, דאמר ליה "לא ניחא לי [7], דתיתרע אשיתאי [8]" [9].

אמר רב יהודה אמר שמואל: צינור [10] המקלח מים לחצר חברו, ובא בעל הגג לסותמו - בעל החצר מעכב עליו, דאמר ליה "כי היכי דאת קנית לך חצר דידי למשדא ביה מיא - לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך [11]".

איתמר: רבי אושעיא אמר: מעכב [12]; רבי חמא אמר: אינו מעכב [13].

אזל שייליה לרבי ביסא [14]. אמר להו: מעכב

קרי עליה רמי בר חמא (קהלת ד יב) [ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו] והחוט המשולש לא במהרה ינתק [15] - זה רבי אושעיא [16], בנו של רבי חמא, בנו של רבי ביסא.

סולם המצרי אין לו חזקה:

היכי דמי 'סולם המצרי'?

אמרי דבי רבי ינאי: כל שאין לו ארבעה חווקין [17].

חלון המצרית אין לה חזקה כו' [ולצורית יש לה חזקה. איזו היא 'חלון המצרית'? כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה. רבי יהודה אומר: אם יש לה מלבן, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה - הרי זו חזקה.]:

[18] מאי שנא גבי סולם, דלא מפרש [19], ומאי שנא גבי חלון, דמפרש?

משום דקא בעי איפלוגי רבי יהודה בסיפא [20].

אמר רבי זירא: למטה מארבע אמות - יש לו חזקה, ויכול למחות [21]; למעלה מארבע אמות [22] - אין לו חזקה, ואינו יכול למחות [23];

ורבי אילעא אמר: אפילו למעלה מארבע אמות אין לו חזקה ויכול למחות [24].

לימא ב'כופין על מדת סדום [25]' קא מיפלגי: דמר [26] סבר כופין [27], ומר [28] סבר אין כופין [29]?

לא! דכולי עלמא כופין, ושאני הכא [30]: דאמר ליה "זימנין דמותבת שרשיפא [31] תותך וקיימת, וקא חזית"!

ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי [32]; שדריה לקמיה דרבי אבא בר ממל. אמר ליה: עביד ליה כרבי אילעא [33].

אמר שמואל: ולאורה [34] - [35] אפילו כל שהוא יש לו חזקה [36].

משנה:

הזיז [37] עד טפח [38] - יש לו חזקה [39],


עמוד ב

[המשך המשנה]

ויכול למחות [40]; פחות מטפח - אין לו חזקה [41], ואין יכול למחות [42].

גמרא:

אמר רבי אסי אמר רבי מני, ואמרי לה אמר רבי יעקב אמר רבי מני: החזיק בטפח - החזיק בארבע.

מאי קאמר [43]?

אמר אביי: הכי קאמר: 'החזיק [44] רוחב טפח במשך [45] ארבע [46] - החזיק [47] ברוחב ארבע [48]; פחות מטפח - אין לו חזקה, ואינו יכול למחות.

אמר רב הונא: לא שנו [49] אלא בעל הגג [50] בבעל החצר [51], אבל בעל החצר בבעל הגג - יכול למחות [52];

ורב יהודה אמר: אפילו בעל חצר בבעל הגג - אינו יכול למחות [53].

לימא בהיזק ראיה קמיפלגי: דמר סבר שמיה היזק , ומר [54] סבר לאו שמיה היזק [55]?

לא, דכולי עלמא שמיה היזק, ושאני הכא: דאמר ליה [56] "לתשמישתא לא חזי [57], למאי חזי? למתלא ביה מידי [58]! [59] מהדרנא אפאי [60] ותלינא ביה [61]" [62]!

ואידך [63]?

אמר ליה: זימנין דבעיתת [64]" [65].

משנה:

לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין [66].

לקח בית בחצר אחרת [67] - לא יפתחנה בחצר השותפין [68].

בנה עלייה על גבי ביתו - לא יפתחנה לחצר השותפין [69]; אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו, ופותחה לתוך ביתו [70].

גמרא:

מאי איריא 'לחצר השותפין [71]' [72]? אפילו לחצר חבירו [73] - נמי לא [74]?

'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא לחצר חברו דלא, אבל לחצר השותפין [75], דאמר ליה: "סוף סוף הא קא בעית אצטנועי מינאי בחצר" [76]- קא משמע לן [77] דאמר ליה [78] "עד האידנא בחצר [79] הוה בעינא אצטנועי מינך [80]; [81] השתא - אפילו בבית נמי בעינא אצטנועי מינך [82]" [83]!

תנו רבנן: מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין [84], ובא לפני רבי ישמעאל בר רבי יוסי; אמר לו: "החזקת בני, החזקת" [85]!

ובא לפני רבי חייא, אמר: "יגעת ופתחת - [86] יגע וסתום" [87]!

אמר רב נחמן:

הערות[עריכה]

  1. ^ ובמאי דקתני 'המרזב אין לו חזקה' קאמר 'אבל המזחילה יש לה חזקה'
  2. ^ דלשמואל, דאמר 'אין לו חזקה מרוח אחת'
  3. ^ שפיר איצטריך למימר 'אבל המזחילה יש לה חזקה', דדבר קביעות הוא, ואין רגילין לעקרה ממקום למקום; וכן דרבי חנינא: שאם היה ארוך – מקצרו; אבל המזחילה יש לה חזקה ואין מקצרין אותה
  4. ^ גבי מרזב, דלהכי אין לו חזקה:
  5. ^ מאי שנא מזחילה דקאמר 'יש לו חזקה' - שאין בונין תחתיה? מאי נפקא ליה מינה לבעל מזחילה אי בני בעל חצר תותה? הא לא מפסיד מידי, ובעל חצר לא שעבד לו חצירו למזחילתו לדבר שאינו מזיק לו
  6. ^ אבנים
  7. ^ שתבנה תחתיה
  8. ^ כלומר: מזחילה שלי תפול לקול מקבות והגרזן וכל כלי ברזל בהבנות בנינך
  9. ^ אבל גבי מרזב לא חשיב כל כך: אפילו הוי של בנין - בונה תחתיו; אי נמי: האי דקא מפליג בין מרזב למזחילה - היינו משום דסתם מרזב של עץ, וסתם מזחילה של אבנים
  10. ^ של שופכין
  11. ^ להשקות בהמותיי, שעל מנת כן נתרציתי לך; ודמי למקח וממכר: שאני שעבדתי לך חצירי בשביל מימך, ואם אתה חוזר בך - אני לא אחזור בי
  12. ^ על בעל הגג
  13. ^ דלא שעבד לו מימיו אלא כל ימי שיהיו יורדין לחצירו
  14. ^ אביו של רבי חמא, וזקנו של רבי אושעיא
  15. ^ כדדרשינן נמי (בבא מציעא דף פה.): מפי זרעך ומפי זרע זרעך וגו': מדור שלישי ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה
  16. ^ שאמר כזקנו
  17. ^ שליבות אשקלויינ"ש
  18. ^ וקבעי גמרא:
  19. ^ מתניתין שיעורא כי היכי דקמפרש גבי חלון
  20. ^ גבי חלון - הוצרך תנא קמא לפרש שיעורו
  21. ^ מקרקע הבית קתני מתניתין דחלון צורי יש לו חזקה: דכיון דאיכא תרתי: שהוא גדול ונמוך ויכולין להסתכל ממנו בחצר - יש לו חזקה: שלא היה זה מניחו לעשות אלא ודאי ברשותו עשה, ואם בא שכנו לבנות - הדין להתרחק כדתנן (לעיל דף כב.) 'החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות', ואם בא עכשיו אחד מהן לפתוח חלון צורי למטה מארבע אמות מקרקע הבית - שכנו יכול למחות בידו ומעכבו שלא יפתח
  22. ^ מקרקע הבית
  23. ^ דאין חבירו מקפיד, וכשבונה שכנו - אינו יכול לעכב עליו ולומר לו "הרחק בנינך מן החלון שלי, שלא תאפיל עלי"; שיכול לומר לו "סתום אותו, שאין לך חזקה"; ואם אין לו חלון שם, וביקש עכשיו לפתוח חלון למעלה מארבע אמות - אין יכול שכנו למחות בידו ולמנעו; ודוקא חלון צורי, אבל חלון המצרי - בין מלמעלה מארבע אמות בין מלמטה - אין לו חזקה וגם אין יכול השכן למחות
  24. ^ אף על גב דלית ליה חזקה יכול למחות לבלתי עשות שכנו שם חלון, כדמפרש טעמא לקמיה: זימנין דמותבת שרשיפא וקא חזית בביתי; ורבי זירא לא חייש להכי, דלא חציפי אינשי כולי האי למיעבד הכי
  25. ^ אין מהנה לחבירו אף על פי שאין חסר בכך כלום
  26. ^ רבי זירא
  27. ^ דלמעלה מארבע אין מניחין אותו למחות, שהרי אינו חסר כלום
  28. ^ רבי אילעא
  29. ^ ויכול למחות
  30. ^ דאיכא חסרון
  31. ^ ספסל
  32. ^ רוצה היה לעשות חלון צורי למעלה מארבע אמות וחבירו היה מוחה בידו
  33. ^ אלמא הכי הלכתא
  34. ^ חלון העשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל
  35. ^ לא בעינן חלון צורי, אלא
  36. ^ דחלון העשוי לאורה מילתא דקביעותא, דכל הימים אדם צריך לאורה; וכיון שעשה חלון זה - לכל הימים עשאו, והיה לו לבעל חצר למחות בתוך שלש, ומדלא מיחה - איכא למימר דברשותו עשה; ומתניתין - לאו בחלון העשוי לאורה מיירי, אלא בחלון העשוי לשמור גנות ופרדסים דרך החלון
  37. ^ זיז הוא כעין נסר או ראש קורה הבולט מן העלייה לחוץ, וראוי לתלות בו חפציו
  38. ^ מי שיש לו כותל סמוך לחצר חבירו, והוציא זיז טפח בולט מכתלו לחצר חבירו
  39. ^ הויא חזקה, ואין בעל החצר יכול לבנות שם בנין לסתור את הזיז: דכולי האי לא הוה שביק ליה בעל החצר להוציא זיז טפח בחצרו בלא רשותו, שהרי יכול למחות, כדקתני ואזיל; ומדלא מיחה בתוך שלש - איכא למימר דברשותו הוציא
  40. ^ כלומר: הבא להוציא זיז טפח בתחלה לחצר חבירו - יכול למחות בו בעל חצר שלא למלאות אויר חצירו; ולא אמרינן 'זה נהנה וזה אינו חסר': דודאי איכא חסרון, כדאמרינן בגמרא גבי זיז פחות מטפח: דמגו דמשתמש בעל הגג בזיז - רואה בחצר, ואיכא היזק ראיה
  41. ^ שאם ירצה בעל החצר לבנות שם – בונה, משום דלא קפיד, דבציר מטפח לא חשיב
  42. ^ בגמרא מפרש מי אינו יכול למחות במי
  43. ^ דמשמע דהכי קאמר: שאם החזיק בהוצאת זיז ארוך טפח - יכול להוציא כמו כן זיז ארבעה; דכיון דהחזיק בזיז טפח החזיק נמי בארבעה, ומילתא בלא טעמא הוא: שאם נתרצה לו בעל החצר בטפח - לא נתרצה לו בארבעה!
  44. ^ בזיז שהוא
  45. ^ באורך
  46. ^ טפחים בולט מן הכותל לחוץ
  47. ^ נמי בזיז
  48. ^ שהוא רחב בארבעה על ארבעה אורך: דכיון דהניח לו אורך של מקום חשוב - נתרצה לו נמי ברחבו, דאין מקום חשוב בפחות מארבעה על ארבעה; והוא הדין שאם החזיק ברחב טפח במשך עשרה - לא החזיק כי אם ברחב ארבעה אבל אם החזיק ברחב טפח במשך שלשה - לא החזיק ברחב שלשה, אלא מה שהחזיק – החזיק, ולא יותר
  49. ^ דאין יכול למחות
  50. ^ שהוא בעל הזיז
  51. ^ דאינו יכול למחות בו ולומר "אל תשתמש בזיז שלי": דמה הפסיד בעל הגג? הלא כשישתמש בעל החצר ויתלה בזיז חפציו - לא יראהו לבעל הגג, שהרי הוא תחתון לו, וליכא היזק ראיה; ואי משום דממלא מקום הזיז שעכשיו אין יכול בעל הגג לתלות בו חפציו - להא לא חיישינן: דכיון דאין לו חזקה, ויכול זה בעל חצר לחתכו לזיז אם יצטרך - כל שכן שישתמש בו בעודנו תלוי באויר שלו! אי נמי הכי קאמרה מתניתין: אין לו חזקה לבעל הגג, וגם אינו יכול למחות בבעל החצר אם בא לקבוע זיזין סמוך לכתלו, דהא ליכא היזק ראיה
  52. ^ בבעל הגג שלא יוציא זיז פחות מטפח בתחלה; אי נמי שלא ישתמש בזיז שהוציא כבר, מפני שהוא עליון, וכשיבא להשתמש - יראה בעלילה זו בחצר, ואיכא היזק ראיה
  53. ^ טעמא מפרש לקמיה
  54. ^ רב יהודה
  55. ^ והלכך אינו יכול למחות בעל החצר בבעל הגג
  56. ^ בעל הגג לבעל החצר
  57. ^ לשום תשמיש לא חזי לי האי זיז כל שהוא, שאלך ואעמוד עליו ואראה בחצירך בעלילה זו
  58. ^ ולא חזי אלא למתלי בי חפצי
  59. ^ וכשארצה לתלות
  60. ^ ואושיט זרועי
  61. ^ ואתלה: דכיון דיכולני לתלות בחזרת פנים, אם אסתכל בחצירך אהא נתפס כגנב
  62. ^ והלכך ליכא היזק ראיה
  63. ^ ורב הונא
  64. ^ זימנין דבעיתת ליפול מן הגג כשתעמוד בשפת הגג, ותשוח לתלות דבר על הזיז, ולא תהדר אפך, ולא תבוש מלהסתכל בחצירי, ולא תהא נתפס כגנב! דאפילו כי לא בעיתת תטעון כך, ותאמר "מחמת ביעתותא לא אהדרנא אפאי
  65. ^ והלכך איכא היזק ראיה
  66. ^ לחצר שיש לו בשותפות, משום היזק ראיה; וכל שכן לחצר חבירו, כדמפרש בגמרא
  67. ^ הסמוך לזה החצר
  68. ^ דאף על גב דיש לו חלק בחצר - אינו יכול לרבות עליהם אכסנאין
  69. ^ שהרי הוסיף דיורין בחצר, ומטריח על בני החצר: שמרבה עליהן דריסת הרגל
  70. ^ דכיון דדרך פתח שלו יוצאין לחצר - אין טורח לבני החצר, שאינו מרבה עליהן דיורין, וכדמפרש בגמרא: שלא הוסיף על ביתו כלום, אלא חולקה לשנים, שהרי כל ביתו יכול למלאות אכסנאין אם ירצה!
  71. ^ הרבים
  72. ^ דלא יפתח, דמשמע מפני שהן רבים חיישינן שלא יעשה להן היזק ראיה
  73. ^ אפילו יחיד
  74. ^ ראיה נמי אסור להזיקו! והלכך אפילו לחצר חבירו נמי לא
  75. ^ איכא למימר דשרי לפתוח
  76. ^ דבלאו הכי בעי איצטנועי מחבירו בחצר שזה יכול לראותו דרך פתח ביתו הפתוח לחצר, ולא מזקי ליה חלונות מידי
  77. ^ מתניתי,ן דקתני 'לא יפתח'
  78. ^ האי לבעל החלונות
  79. ^ כי הוה משתמשנא בחצר
  80. ^ שלא תראני דרך פתח ביתך, ואי הוינא בבית - לא הוה בעינא לאיצטנועי מינך, שהרי לא היו עושין פתח כנגד פתח כדקתני מתניתין
  81. ^ אבל
  82. ^ כדי שלא תראני דרך חלונותיך שהן גבוהות
  83. ^ אי נמי: "עד האידנא כי הוית בחצר בעינא לאיצטנועי מינך, כי הוית בבית לא בעינא לאיצטנועי מינך; השתא אפילו כשאתה בבית בעינא לאיצטנועי מינך"
  84. ^ והיה טוען שעשה ברשות בני חצר
  85. ^ סבר לה: לאלתר הויא חזקה: דכיון דבפנינו החזיק ושתק, אם איתא דשלא ברשות עשה - היה לו למחות; והיינו דאמרן בפירקין (לעיל דף מא.): כמאן? כרבי יהודה וכרבי ישמעאל (וכרבי) יוסי דאמרי 'כל בפניו לאלתר הויא חזקה', ואין הלכה כן
  86. ^ לך
  87. ^ דלא הויא חזקה עד שלש שנים