ביאור:בבלי בבא בתרא דף קסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת בבא בתרא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ קנא קנב קנג קנד קנה קנו קנז קנח קנט קס קסא קסב קסג קסד קסה קסו קסז קסח קסט קע קעא קעב קעג קעד קעה קעו | הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ואם תאמר מוחק וחוזר ומוחק [1] - [2] אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים [3].

וליחוש דלמא שדי [4] דיותא [5] אמקום עדים מעיקרא [6], ומחיק ליה [7], דכי הדר מחיק ליה להאי [8] - הוה ליה אידי ואידי נמחק שתי פעמים [9]?

אמר אביי: קסבר רב: אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם [10].

מיתיבי: 'הוא על הנייר ועדיו על המחק – כשר [11]' - וניחוש דלמא מחיק ליה וכתיב מאי דבעי והוי ליה הוא ועדיו על המחק?

דכתבי הכי: "אנחנא סהדי חתמנא על מחקא ושטרא כתב על ניירא". דכתבי היכא? אי מלתחת - גייז ליה! אי עילאי - מחיק ליה!? דכתבי בין סהדא לסהדא.

אי הכי - אימא סיפא: 'הוא על המחק ועדיו על הנייר – פסול [12]' אמאי פסול? הכא נמי נכתבו הכי "אנחנא סהדי חתמנא על ניירא ושטרא על מחקא"!? [השתא נמי] מאי אמרת 'מוחק חוזר ומוחק'? - הא אמרת 'אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים'?

[13] הני מילי היכא דחתימי סהדי אמחקא [14], היכא דלא חתימי סהדי אמחקא אלא אניירא - לא ידיע.

וליתי מגילתא אחריתי, ולמחוק [15] ולידמי?

לא דמי מחקא דהא מגילתא למחקא דהא מגילתא [16].

ולקבלה לחתימות ידא דסהדי בבי דינא [17] ולמחוק ולידמי?

אמר רב הושעיא: אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים.

ולישהייה?

אמר רבי ירמיה: חיישינן לבית דין טועין.

[18]

רבי חנינא בן גמליאל אומר מקושר וכו':

השיב רבי לדברי רבי חנינא בן גמליאל [19]:


עמוד ב

והלא אינו דומה זמנו של זה [20] לזמנו של זה [21]: פשוט: מלך שנה מונין לו שנה, שתים - מונין לו שתים; מקושר: מלך שנה מונין לו שתים, שתים- מונין לו שלש [22], וזימנין דיזיף מיניה זוזי במקושר [23] ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה [24], ואמר ליה: "הב לי שטראי", ואמר ליה "אירכס לי" וכתב ליה תברא [25] וכי מטי זמניה [26] - משוי ליה פשוט ואמר ליה: הני השתא דיזפת מינאי [27]!?

[28] קא סבר אין כותבין שובר [29].

ומי בקי רבי במקושר [30]? והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי [31], ואמר רבי 'שטר מאוחר זה', ואמר ליה זונין [32] לרבי: 'כך מנהגה של אומה זו [33]: מלך שנה - מונין לו שתים; שתים - מונין לו שלש'!?

[34] בתר דשמעה מזונין – סברה [35].

ההוא שטרא [36] דהוה כתב ביה "בשנת פלוני ארכן [37]" [38]; אמר רבי חנינא: יבדק אימתי עמד ארכן בארכנותיה [39].

ודלמא דאריך מלכותיה [40]?

אמר רב הושעיא: כך מנהגה של אומה זו: שנה ראשונה קורין לו 'ארכן' [41], שניה קורין לו 'דיגון' [42]'

ודלמא עבורי עברוהו [43] והדר אוקמוהו [44]?

אמר רבי ירמיה: ההוא – 'ארכן דיגון' קראו ליה [45].

תנו רבנן: "הריני נזיר" [46]; סומכוס אמר: "הינא" – אחת [47]; "- דיגון" – שתים [48]; "- טריגון" – שלש, "- טטריגון" – ארבע; "- פנטיגון" – חמש [49].

תנו רבנן: בית עגול [50], דיגון [51], טריגון [52], פנטיגון [53] - אינו מטמא בנגעים; טטריגון [54] מטמא בנגעים.

מנא הני מילי [55]?

דתנו רבנן: למעלה אומר (ויקרא יד לז) קיר [וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר] קירות - שתים [56], למטה אומר קיר קירות (ויקרא יד לט ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית) – שתים, הרי כאן ארבע [57].

ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: אין זמן בזה; אמר ליה רבי שמעון בר רבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע?

פלייה וחזייה; הדר חזא ביה רבי בבישות [58]. אמר ליה [רבי שמעון לרבי]: לאו אנא כתבתיה, רבי יהודה חייטא [59] כתביה.

אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה [60].

זימנין הוה יתיב קמיה וקא פסיק סידרא בספר תהלים; אמר רבי: כמה מיושר כתב זה?

אמר ליה: לאו אנא כתבתיה, יהודה חייטא כתביה.

אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה.

בשלמא התם - איכא לשון הרע, אלא הכא - מאי לשון הרע איכא [61]?

משום דרב דימי, דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו [62].

אמר רב עמרם אמר רב: שלש עבירות - אין אדם ניצול מהן בכל יום: הרהור עבירה, ועיון תפלה [63], ולשון הרע.

לשון הרע סלקא דעתך?

הערות[עריכה]

  1. ^ והלא חוזר הוא ומוחק את השטר וזייף וחתמי סהדי
  2. ^ ומשני:
  3. ^ אין דומה חתימת העדים שחתום על המחק שנמחק פעם אחת לכתיבת השטר הכתוב על נמחק שתי פעמים, ויהא ניכר הזיוף
  4. ^ בעל השטר
  5. ^ בקלף
  6. ^ במקום חתימת העדים קודם שחתמו
  7. ^ ומחקו
  8. ^ וחזר וכתב על כל הקלף, ומחקו כולו, וחתמו העדים בקלף שנמחק שתי פעמים והשטר נכתב על המחק פעם אחת, וכי הדר מחיק ליה כדי לכתוב עליו זיוף
  9. ^ הוה ליה נמחק שתי פעמים כמו שנמחק מקום חתימת העדים שתי פעמים [ואי אפשר יהיה להבחין]
  10. ^ ואם יראו מקום חתימתן משונה במחיקה מן העליון - לא יחתומו
  11. ^ אם מכירין לחתימתן או שהיה כתב ידם במקום אחר
  12. ^ שמא מחק את השטר וזייפו
  13. ^ ומשני:
  14. ^ כיון שיש שני מיני מחקים בשטר אחד זה אצל זה יכול להכיר מי נמחק יותר מחבירו
  15. ^ ואחר כך נמחוק ונכתוב בההיא מגילתא גופא
  16. ^ זה עב וזה דק, ומחק של קלף עב אינו ניכר כל כך
  17. ^ ונקבל חתימת ידייהו בבי דינא שלא יפסיד בעל השטר עדות של עדיו
  18. ^ אית ספרים דגרסינן בהו 'ונישהייה; אמר רבי ירמיה: חוששין לב"ד טועין' ולא יֵדעו לדקדק כל כך, או להשהותו להכשיר שטר פסול, הלכך פסקוהו למילתיה ופסלו כל שטר שעל המחק ועדיו על הנייר; ואית דלא גרסי 'ונשהייה' וגרסי 'רבי ירמיה אומר חיישינן לבית דין טועין' ואין נותנין לב לדמות ולמחוק; ובמקום תירוץ רב הושעיא - תירץ רב ירמיה כך.
  19. ^ שאמר 'מקושר יכול לעשותו פשוט'
  20. ^ פשוט
  21. ^ מקושר
  22. ^ דאילו זמנו של פשוט אם נכתב בשנה ראשונה שעמד המלך - אין מונין לו אלא שנה, שתים - מונין לו שתים; אבל מקושר, אם מלך שנה - כותבין בשטר 'שתים', שתים - מונין לו שלש, כלומר: מקדימין לו שנה, שהרי מנהג האומה כדלקמן: להקדים למלך שנה; ושמא לכבוד המלך היו עושין, כלומר 'כבר החזיק במלכותו שתי שנים'; וחכמים תקנו לכתוב במקושר כמנהג האומה כדי לתת חילוקים הרבה וחומרות במקושר משום תקנת הכהנים הקפדנים, כדאמרינן לעיל: כדי שלא יהא נוח לגרש נשותיהן
  23. ^ [גירסת הרשב"ם] [והרשב"ם מפרש:] ומקשינן [משום שגירסתו] דלמא יזיף ליה במקושר [אך לגירסתנו גם ההמשך הם דברי רבי:] דמוסיף ליה שתא
  24. ^ ופרעיה בתוך שנתו
  25. ^ שובר
  26. ^ ובתר הכי
  27. ^ ואמר ליה "בתר דכתבית לך האי שובר - הדרת ויזפת מינאי, ושטר שלי מוכיח דזמנו בתר זמן השובר"
  28. ^ ופרקינן:
  29. ^ ולעולם לא פרע ליה עד דקרע (ליה) לשטרא; ופלוגתא היא לקמן בפירקין בכתיבת השובר
  30. ^ דאמר 'זמנו של זה לא כזמנו של זה'
  31. ^ בשנה ראשונה של מלך, וכתוב בו 'ש'תים'
  32. ^ שם חכם
  33. ^ דרבנן תקון במקושר, כי ההוא מנהג להפריד מצות וחוקים בין פשוט למקושר, כדאמרן בריש פירקין
  34. ^ ומשני:
  35. ^ בתר דשמעה מזונין אותיב לרבי חנינא
  36. ^ פשוט
  37. ^ לוה פלוני מפלוני
  38. ^ ולא הוה כתב ביה כמה שנים למלכותו של אותו מלך: או ראשונה או שניה או שלישית; 'ארכן' זה מלך, ובשנה ראשונה קורין לו 'ארכן', כדלקמן, לפי שעתה מתוקן הוא כמו 'אריך או לא אריך' (סוכה דף מד:), וכמו 'וערות מלכא לא אריך לנא למחזא' (עזרא ד): לא נאה ויפה לנו לראות ערותו של מלך וחרפתו
  39. ^ כי בשנה ראשונה של מלכותו נכתב שטר זה, ומההיא שתא טרפי בעלי חובות ללקוחות
  40. ^ כלומר: לאחר שהאריך ומלך כמה שנים לוה פלוני זה מפלוני, ולא יטרפו לקוחות אלא מיכן ולהבא
  41. ^ מתוקן למלכות מחדש
  42. ^ לשון שנים וקרוב ללשון לעז שלנו
  43. ^ ממלכותו
  44. ^ והדר אמלכוהו לסוף שנתים ושלש, ומיקרי נמי 'ארכן', ושמא השטר נכתב כשמלך בשניה, ואמאי יגבה מזמן ראשון
  45. ^ לפי שהחזירוהו למלכותו אחר שהעבירוהו
  46. ^ כלומר: אם לא פירש כמה נזירות נזר ואמר "הריני נזיר"
  47. ^ היינו נזירות אחת לשלשים יום
  48. ^ ויהיה נזיר ששים יום
  49. ^ וכולם: הינא, דיגון, טריגון - כולן לשון לעז שלנו הם
  50. ^ העשוי ככבשן: שאין לו שום פינת קרן זוית
  51. ^ פינות שתים: מצד אחת עגול, וצדו אחת יש לו שתי פינות
  52. ^ דעביד כחוצבא ויש בה שלש פינות
  53. ^ יש לו חמש פינות [כזה]
  54. ^ מרובע
  55. ^ דאין מטמא בנגעים אלא מרובע
  56. ^ הוא יכול לומר 'והנה הנגע בקיר הבית' וכתב 'קירות'
  57. ^ והיינו מרובע; אבל בית עגול - כולו קיר אחת, 'ומראהו שפל מן הקיר' - לגופיה אתא; ובפירוש רבינו חננאל: כיוצא בו אמור אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת השם, שנאמר (איוב כח) 'הן יראת ה’’ שכן בלשון יוני קורין לאחת 'הינא'; ושמא בספריהם כתובה
  58. ^ כסבור שהוא כתבו; וברצונו לא היו עושין מקושר אלא פשוט, לפי שטועים בו; אי נמי לפי שהיה מובלע בין קשריו יותר מדאי, שרבי עצמו טעה בו
  59. ^ כן שמו
  60. ^ כלומר: לא היה לך להטיל אשמה עליו; היה לך לומר 'איני כתבתיו'
  61. ^ והלא בשבחו של רבי יהודה חייטא דיבר כשאמר "יהודה חייטא כתביה"
  62. ^ לידי גנותו: מתוך שמרבין בשבחו - מזכירין שם גנות שבו
  63. ^ יש מפרשין שלאחר שהתפלל דן בלבו שישלם לו הקב"ה שכרו ויעשה הקב"ה צרכיו וישמע תפלתו לפי שהתפלל בכוונה