קטגוריה:בראשית כב יז
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְ/ךָ֗ וְ/הַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲ/ךָ֙ כְּ/כוֹכְבֵ֣י הַ/שָּׁמַ֔יִם וְ/כַ/ח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַ/יָּ֑ם וְ/יִרַ֣שׁ זַרְעֲ/ךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אֲרֵי בָּרָכָא אֲבָרְכִנָּךְ וְאַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנָךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וּכְחָלָא דְּעַל כֵּיף יַמָּא וְיֵירְתוּן בְּנָךְ יָת קִרְוֵי סָנְאֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם בְּרָכָא אֵיבָרְכִינָךְ וְאַסְגָא אַסְגֵי יַת בְּנָךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא וִיהֵי כְּחָלָא דְעַל כֵּיף יַמָא וְיֵירְתוּן בְּנָךְ יַת קִרְוֵי קוּמִי סַנְאֵיהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"ברך אברכך" - אחת לאב ואחת לבן
"והרבה ארבה" - אחת לאב ואחת לבןאבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יז - יח)" כי ברך אברכך", תוספות המקור על הפעל מורה התמדת הברכה, שבכל עת יברכהו בברכות חדשות וכן" הרבה ארבה", וכבר בארתי שקודם העקדה היה הסדור השמיימי מתנגד על קיום זרע יצחק והוצרכו לנס תמיד, שהנס לא יתמיד רק עם טוב המעשים, ואחר העקדה יתברך ויתרבה גם כפי הטבע, ועז"א" ככוכבי השמים", וגם שהרבוי כולל גם הגדולה שיהיו בבניך צדיקים שכל אחד יהיה עולם מלא בפ"ע כמו שכל כוכב עולם בפ"ע, וגם יהיה רבוי הכמות כחול, ואמר "כחול אשר על שפת הים", שהוא השם גבול לים כמ"ש אשר שמתי חול גבול לים סביב והמו גליו ולא יעברנהו, כן המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון לא יוכלו לעבור הגבול הזה ולכלות את ישראל, ולבסוף יתגברו עליהם. "וירש זרעך את שער איביו", וכתב הרי"א שמפני שע"י העקדה היה מפסיד ברכת הזרע, אמר והרבה ארבה את זרעך, שנית היה מפסיד ירושת הארץ אמר וירש זרעך, שלישית היו האומות מקללים אותו שרצח את בנו יחידו, אמר והתברכו בזרעך, וכ"ז יהיה לך לשכר על ששמעת בקולי בכל העשרה נסיונות:
כלי יקר (כל הפרק)
"ככוכבי השמים וכחול וגו'". מצינו לפעמים שמדמה את ישראל לכוכבים, ולפעמים לחול אשר על שפת הים, ולפעמים לעפר, שנאמר (בראשית כח.יד) והיה זרעך כעפר הארץ. כי הכל מורה על זמן אחר, כי בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון גדולה כמו שפירש"י על פסוק ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, (דברים א.י) הרבה והגדיל אתכם, כך הרבה ארבה האמור כאן הוא לשון גדולה.
ודמיון החול הוא מורה, על הזמן שהאומות קמים על ישראל לכלותם ולא יוכלו להם, כמו הגלים המתנשאים כאילו רצו לשטוף את כל העולם ומיד כאשר יגיעו אל החול הם נשברים, כך באומות, כמו שנאמר (תהלים מב.ח) כל משבריך וגליך עלי עברו. אמנם לא יוכלו להם כי שם נפלו ונשברו לכך קראם משבריך, לכך נמשלו ישראל לחול זה השובר הגלים שלא יוכלו לעבור את החול, כי החול הוא חק וגבול הים כך לא יוכלו האומות לישראל לכלותם. לפיכך כשבא עשו לקראת יעקב, אמר יעקב בתפילתו (בראשית לב.יג) ואתה אמרת היטב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים, למה זכר דווקא הבטחת החול ולא הזכיר הכוכבים שיש בהם תרתי לטיבותא הריבוי והגדולה, גם לא הזכיר לשון ריבוי אלא ושמתי זרעך כחול הים, אלא שלפי שזה הבטחה שלא יוכלו להם שונאיהם, כך לא יוכל עשו להזיקו, ומטעם זה הזכיר דווקא החול שעל שפת הים, וכי אין חול אחר בעולם זולתו אלא לפי שהוא שובר הגלים כאמור, לכך נאמר כאן וכחול אשר על שפת הים. וירש זרעך את שער אויביו מה ענין זה לזה, אלא שהוא דרך לא זו אף זו, כי לא זו שיהיו כחול שלא יוכלו להם הגלים דהיינו השונאים, אלא אף זו שהמה ירשו שער אויביהם ויוכלו להם.
ודמיון העפר מורה, על זמן השפלות כי בזמן שיהיו כעפר לדוש בדיוטה תחתונה, משם יעלו משפל מצבם ויפרצו לכל רוח כמ"ש (שם כח.יד) והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וכמ"ש (תהלים מד.כו) כי שחה לעפר נפשינו ומה כתיב בתריה קומה עזרתה לנו, וטעמו של דבר לפי שאין ישראל דורשים את ה' בכל לבבם כי אם בזמן שהם בתכלית השפלות כידוע מדרכי כל הדורות ודורינו. ואולי רמז בדמיון העפר אל גלות מצרים שהיו המצרים חורשים על גבם כמו העפר שחורשים עליה, ויתבאר זה עוד לקמן פ' ויצא (כח.יד) בע"ה.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ר' ברכיה אומר: עלה ריח ניחוח של יצחק וערב עליו. מה עשה הקב"ה? פשט יד ימינו ואחז בראשו של יצחק ונשבע לברכו בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר: כי ברך בעולם הזה, אברכך בעולם הבא. והרבה בעולם הזה, ארבה את זרעך לעולם הבא.
כי ברך אברכך. ברכה לאב, ברכה לבן. והרבה ארבה, רבות לאב, רבות לבן. וירש זרעך את שער אויביו, זה תרמוד. אשריו מי שהוא שרואה במפלתה של תרמוד, שהיתה שותפה בשני חרבנות. ר' יודן ור' הונא, חד מנהון אמר: בחרבן ראשון העמידה שמונה אלף קשתים, ובשני העמידה ארבעים אלף קשתים; וחד אמר: בחרבן ראשון העמידה ארבעה אלף קשתים, ובשני אלפים קשתים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב יז.
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ
המלאך בירך מהשמים ככתוב: "ויִַּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית כב טו), אולם נאמר שהמלאך אמר: "ויַֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה" (ביאור:בראשית כב טז).
לא נאמר שאברהם שמע את דברי המלאך בחלום או במחזה. אברהם שמע באוזניו, ויצחק שהיה לידו שמע יחד איתו.
ניתן להסיק שיצחק גם שמע את המלאך ושזו היתה מטרת דברי המלאך: שיצחק ישמע ויבין מה שאדוני רצה.
כל ברכה לאברהם וזרעו חייבת לעבור דרך יצחק, כי הוא "בִּנְךָ ... יְחִידֶךָ" (ביאור:בראשית כב טז).
ברכת המלאך בשם אלוהים
סדרת הברכות לאברהם:
- ביציאתו של אברהם מחרן: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל ואֲַבָרֶכְךָ ואֲַגַדְּלָה שְׁמֶךָ; והְֶיֵה בְּרָכָה. ואֲַבָרְכָ מְבָרְכֶיךָ, ומְּקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכו בְּךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ג).
- אחרי שאברהם נפרד מלוט: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, ולְּזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוכַּל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טז).
- במחזה בברית בין הבתרים: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וסְּפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוכַּל לִסְפֹּר אֹתָם; ויַֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ ... לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת לְרִשְׁתָּהּ" (בראשית טו ז).
- לפני הולדת יצחק: "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם; ומְּלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאו .ּ.. וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח).
הברכה לאברהם ויצחק:
- המלאך בעקדת יצחק: "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו".
המלאך לא מדייק בדברי אדוני שהבטיח שזרעו של אברהם יהיה ככוכבי השמים וכעפר הארץ. המלאך מקצר ואומר "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". ברור שיש יותר עפר הארץ מאשר חול על שפת הים. היום אנו יודעים, שהמלאך ידע שיש יותר כוכבים בשמים מאשר חול וגרגרי עפר על כל כדור הארץ. אולם לאברהם מספר הכוכבים לא היה גדול מדי והחול היה יותר מרשים לאדם שביקר במצרים.
בכל אופן, הדגש כאן הוא לא שביום אחד יחיו על כדור הארץ בני ישראל "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". הכוונה היא לא שיהיו מספר רב של בני ישראל בזמן נתון אחד, אלא שסכום כל האנשים בכל הדורות יהיה אינסופי. הברכה היא לא לכמות ברגע נתון, אלא לאורך זמן, עד אינסוף.
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו
הברכה הזו היתה נפוצה בין העמים, וכך גם לבן מברך את רבקה אחותו: "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס).
בשער העיר ישבו השופטים וראשי העיר, כלומר, המלאך הבטיח הצלחה ושזרעו של אברהם ויצחק יהיו ראשי העיר, נכבדיו ושליטיו.
המלאך אמר "אֹיְבָיו", ולבן אמר "שֹׂנְאָיו" - זה פחות או יותר זהה.
למרות שבועתו של המלאך ("בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה") ניתן לראות שאת החלק הזה של הברכה אלוהים לא אמר למלאך, וזאת בהסתמך על העובדה שאלוהים לא ציין זאת לפני או לאחר מכן. מסתבר שהמלאך, על דעת עצמו, חשב שיפה להכניס את זה.
העובדה שאלוהים לא נתן את הברכה הזו לאברהם מעידה על כך שאלוהים לא רצה בברכה הזו, הואיל והברכה הזו היא חסרת משמעות, הרי לא ברור: איפה, מתי, לכמה זמן, מה יהיה גורל שאר העם?
ולכן מדובר בברכה לא מחייבת שהיא רק משאלה חסרת משמעות, שאפשרי שתתקיים או לא.
הברכה מאחלת הצלחה תמידית וכיבוש אויבים. ואכן מלבד כיבוש כנען, מספר נצחונות של מלכים והקמת ארץ ישראל, הברכה הזאת לא התקימה.
זַרְעֲךָ
לצערנו, אלוהים שם דגש על המילה "זַרְעֲךָ", ואנו ממשיכים להקפיד על זה ע"י הימנעות מגרים ונשואי תערובת. אנחנו מסכימים ללמד בני עמים אחרים את דרך אדוני, אך לא מוותרים על ברכת האלוהים שלנו. ולכן נשארנו עם קטן ששנים רבות סבל בגלות, ושרד על ידי כיפוף ראש וברכיים. דתות אחרות מקפידות פחות על הדרישה הזו ולכן יש להן כמות גדולה יותר של מאמינים. נקווה שהאיכות תמשיך להיות אצלנו, אולם צריך לחשוב מחדש על התנהגותנו, ברום לב, בוז ודחייה, כלפי אנשים שרוצים להצטרף ולהתייהד.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כב יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.