קטגוריה:בראשית כב יז

[יז] אחר הרהורי דברים וכו'. הקשה הרא"ם על מדרש רז"ל (ב"ר נז, ג) למה לנו לפרש אחר הרהורי דברים של אברהם, וזה לא נזכר כלל בכתוב שלפני זה, ולמה לא נפרש אחר שאמר לו הקב"ה "הרבה ארבה את זרעך" (פסוק יז) שנולדה רבקה בת זוגו להשיאו לו לאשה, ובזה תתקיים הברכה. ואין בדבריו כלום, דלא שייך בזה "אחרי הדברים" אבל הכל הוא מעשה אחד, שהשם יתברך הבטיחו על הבנים - "ויגד לאברהם כו'", ולא שייך בזה "אחרי הדברים" - דמשמע שאינו ענין אחד עם הדברים הראשונים, אבל בהא מלתא הוי שפיר לשון (אחד) ["אחרי"], שהיה מהרהר אברהם שהיה לו להשיא לו אשה שאינה בת זוגו - באה עליו בשורה כי נולדה רבקה בת זוגו. ומה שהקשה דלא נזכר בכתוב הרהורי דברים, בודאי כיון שהיתה העקידה - מסברא שהיה אברהם חושב כך. וכך פירוש הכתוב - אחר הדברים שהגיע יצחק לשחיטה, ובודאי אברהם חושב שיש לו להשיאו אשה - אף על גב שהוא משיא לו מבנות ענר ואשכול, ולפיכך נתבשר שנולדה בת זוגו:

ומה שהקשה עוד דהרי "אחרי" בכל מקום מופלג (רש"י לעיל טו, א), ואיך דרשינן כאן סמוך, והשתא לדברי הרא"ם שכל "אחרי" הוא (סמוך) [מופלג], תקשה ליה "אחרי מות שני בני אהרן" (ויקרא ט"ז, א'), שהרי פרשת אחרי מות - ביום שהוקם המשכן נאמרה, ובו ביום מתו נדב ואביהו (זבחים דף קטו:). וכן אחרי מות משה (וכן) [כתיב] "כי ידעתי אחרי מותי השחת תשחיתון" (דברים ל"א, כ"ט), ומוכח מדברי רז"ל - והביאו רש"י (שם) - שהקשו והלא כל ימי יהושע לא השחיתו, אלא מכאן תלמידו של אדם חביב עליו כגופו, הרי הם מפרשים "אחרי מותי" סמוך דוקא:

ובב"ר (מד, ה) אמרו ר' יודן ורב הונא תרוייהו בשם ר' יוסי בן זמרא, ר' יודן אמר כל מקום שנאמר "אחרי" - סמוך, "אחר" - מופלג, ורב הונא אמר כל מקום שנאמר "אחר" - סמוך, "אחרי" - מופלג. ומחלוקת שניהם כי חלוק יש בין "אחר" ובין "אחרי", כי "אחר" הפך קודם, ואחריו הפך לפניו, וזה תמצא בכל מקום שכך הוא. ומפני זה כמו שנאמר "לפניו" ביו"ד הרבים, כך "אחריו" בלשון רבים. וההפרש שיש בין "אחר" ובין "אחריו" - כי "אחר" יאמר כאשר דבר זה היה קודם - ודבר זה היה אחר דבר פלוני, אבל כאשר יאמר דבר זה הוא 'לפניו' או דבר זה 'אחריו', פירוש שהוא אחורי הדבר שהוא סוף הדבר, כמו "אחורי המשכן" (שמות כ"ו, י"ב). ודעת רב הונא כי כאשר כתיב "אחר הדברים" הוא סמוך, שאם היה מופלג איך יאמר שדבר זה היה אחר זה, וזה לא שייך רק כשהם סמוכים יחד זה לזה - שאז שייך לומר זה אחר זה, אבל "אחרי" נאמר על מופלג, כמו שנוכל לומר פלוני היה לפני זה, או פלוני היה אחרי פלוני, ואין במשמעות זה שהם סמוכים. ולא שייך זה בלשון "אחר", שכאשר יאמר 'פלוני אחר פלוני' הוא סמוך לו. ולדעת רבי יודן היה אפכא, כי "אחרי" סמוך - מפני כי האחוריים וכן הפנים מצטרפים ומתחברים אל הדבר, וכאשר יאמר "וה' הולך לפניהם יומם" (שמות י"ג, כ"א) (הרצון) [רוצה לומר] שהיה מצורף להם - מחובר להם, וכן האחוריים מצורפים אל הדבר, שהם אחורי הדבר. ולדעת רב הונא מכל מקום הפנים והאחורים הם נבדלים ומחולקים מגוף הדבר כמו שידוע, לפיכך סבירא ליה כי נוכל לומר "אחרי" מופלג:

אמנם מזה נלמוד כי לא כל מקום שנאמר "אחרי" שהוא מופלג בזמן הרבה, כי אין האחורים הם בענין זה, ואין חלוק בין שהוא מופלג הרבה ובין שהוא מופלג מעט - רק שהכתוב בא להפליגו, כמו "אחרי מות שני בני אהרן" (ויקרא ט"ז, א'), שהכתוב בא לומר אחר שעבר מעשה הראשון ונשלם - היה מעשה זה אחריו. לכן כל מקום שנאמר "אחר" שהוא מסמיך אותו, רוצה לומר כאילו היה ענין אחד, ולפיכך "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברהם במחזה" (ר' לעיל טו, א), שהיה אברהם ירא שקבל שכרו (רש"י שם), והשיב הקב"ה שלא קבל שכרו, הכתוב רוצה לומר כאילו היה מעשה אחד, ולכך כתיב "אחר". אבל במקום הזה שכתיב "אחרי", אפילו היה סמוך בזמן הוא מופלג ממנו, שאין צריך שיהיה מופלג זמן ארוך, רק שאינו כמו מעשה אחד, וזהו מופלג שאמרו. וברורים הם אלו דברים למי שיבין דבר תורה על אמיתתם: