ביאור:בראשית כב יח
בראשית כב יח: "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב יח.
וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ
[עריכה]לאחר שהמלאך אמר: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (ביאור:בראשית כב יז), ברכה שאלוהים לא אמר למלאך להגיד, משום שאלוהים אף-פעם לא השתמש בסגנון המליצי הזה, המלאך חוזר לנאום אדוני ואומר: "וְהִתְבָּרֲכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".
ניתן לראות שאת החלק הזה של הברכה אלוהים אכן אמר למלאך, מכיוון שאלוהים כן אמר דברים דומים מאוד לאברהם בהזדמנויות אחרות:
- ביציאה מחרן אלוהים אמר לאברם: "וְנִבְרְכו בְּךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ג)
- אלוהים חשב לעצמו לפני שהוא דיבר עם אברהם, בלכת המלאכים להשמיד את סדום: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוםּ; וְנִבְרְכו בּוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית יח יח)
- בעקדת יצחק המלאך מדבר בשם אלוהים: "וְהִתְבָּרֲכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".
- בברכה ליצחק אלוהים אומר: "וְהִתְבָּרְכו בְּזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כו ה).
הברכה הזו היא אמיתית, והרי ניתן לראות שהיא התקיימה, שכן כל גויי הארץ שמעו ולמדו והושפעו מזרעו של אברהם.
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי
[עריכה]זאת היתה מטרת העקדה.
אלוהים רצה שיצחק ילמד לציית לו, כאביו. לכן גם בעתיד הוא יגיד ליצחק: "עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, ויִַּשְׁמֹר: מִשְׁמַרְתִּי, מִצְותַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).[1]
המילה "עֵקֶב" - במשמעות: יען, כי, משום בגלל, מכיוון, מפני, היות ש, בזכות ש, מאחר ו, בעקבות, לאחר, בעבור.
המילה מופיעה בדברי המלאך כאן ובדברי אלוהים ליצחק מאוחר יותר (ביאור:בראשית כו ה). המילה הזו היא בעלת חשיבות גדולה, וממנה אפילו יעקב זכה בשמו: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, ויִַּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית כה כו). ניתן להבין שאלוהים בחר את יעקב לפני לידתו ודאג לתת לו שם כזה כדי שהוא ילך בעקבות אברהם ויצחק, וגם הוא "יִּשְׁמֹר: מִשְׁמַרְתִּי, מִצְותַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).
"עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" נשמע כמו: 'אני לא אבחון אותך יותר. זאת הפעם האחרונה שאני פוקד עליך. זאת הפעם האחרונה שאני מדבר איתך.'
עֵקֶב
[עריכה]בתחילת דברי המלאך הוא מסביר למה אברהם מקבל ברכה והוא אומר: "כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ" (ביאור:בראשית כב טז), ואנו מבינים שאלוהים מציין שאברהם היה ממושמע ולכן מגיעה לו ולזרעו ברכה.
אולם בסוף דברי המלאך הוא חוזר ואומר: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי", והתוספת הזאת היא מיותרת, הן הוא כבר אמר בתחילת דבריו "יַעַן אֲשֶׁר".
ניתן להבין שבנוסף לזה שאברהם לא חשך את בנו, לאחר מכן, הוא עשה דבר נוסף שהצדיק את הברכה "שֵׁנִית" (ביאור:בראשית כב טו).
- הדבר היחיד שאברהם עשה לאחר שהוא שיחרר את יצחק מהעקדה היה העלאת האיל לקורבן.
כאשר אברהם עצר ולא הקריב את יצחק, אלוהים הודיע לו שהוא גמר את תפקידו בהצלחה ואסור לו להתערב בחיי יצחק, ככתוב: "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (ביאור:בראשית כב יב) בלי הגבלת זמן. איסור מוחלט בכל עניין שהוא, ואכן אברהם לא מדבר עם יצחק ולא משפיע עליו בכל צורה, אפילו לא מברך אותו בסוף ימיו.
- אברהם הבין שהאיל מסמל את אב המשפחה - הוא עצמו. הקרבת האיל מסמלת את מותו של אברהם, סיום תפקידו.
אברהם היה יכול להתנגד, להתווכח, לשחרר את האיל לחופשי. בזה שהוא קיבל את פקודת אלוהים והרג את האיל, הוא הוכיח את נאמנותו וקיבל באהבה את פקודת אלוהים, ולכן המלאך הוסיף "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" בשנית.
סיכום דברי אלוהים בתקופת האבות
[עריכה]- עשר פעמים עם אברם/אברהם - "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", בשובו ממצרים "וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ", בברית בין הבתרים "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם", הודעה על הולדת יצחק "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים", "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה", גרוש ישמעאל "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ", עקדת יצחק "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ", עצר את השחיטה "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה", והברכה האחרונה לאחר העקדה "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ".
- פעמים עם הגר - "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ", "מַה לָּךְ הָגָר, אַל תִּירְאִי".
- פעם אחת עם שרה - "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר, לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ".
- פעם ועוד פעם עם לוט - סביר שאלוהים הבטיח ללוט יורשים עם הוא יצא מכנען כפי שאמר אלוהים למשה על מואב: "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה" (דברים ב ט) ועל עמון (דברים ב יט), והזהיר אותו בסדום "כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה".
- פעם אחת עם רבקה - "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ" (ביאור:בראשית כה כג).
- פעמים עם יצחק - בעקדה יצחק שמע את הברכה לזרעו של אברהם, וברעה בכנען "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית כו ב).
- פעם אחת לפחות עם אבימלך מלך גרר "הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ".
- חמש פעמים עם יעקב: "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ", "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ", "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל", "פְּרֵה וּרְבֵה", "אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה".
- פעמים עם יוסף בחלומות הנבואה שלו.
- פעם אחת עם עשיו כפי שנרמז מדברי משה בשם אלוהים "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב ה), ויהושע בשם אלוהים "וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם" (יהושע כד ד).