ביאור:בראשית כב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כב כא: "אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב כא.

הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ[עריכה]

להלן רשימה של הבנים שנולדו לנחור, אחי אברהם, מאשתו מלכה ופילגשו ראומה.

אֶת עוץּ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוזּ אָחִיו וְאֶת קְמואֵּל
וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ, וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף, וְאֵת, בְּתואֵּל
ופִּילַגְשׁוֹ, ושְּׁמָהּ רְאומָּה; ותֵַּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם, וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה

הרמב"ן מסביר "יתכן שנכתב זה להודיע כל יחוס נחור כי כלם ראויים להדבק בזרעו של אברהם".
רש"י מסביר שכל הרשימה היתה במיוחד בשביל להראות את ייחוסה של רבקה.
רש"י מציין שלנחור היו 8 בנים ממלכה אשתו, ו-4 בנים מפילגשו, בסך הכול 12 בנים. בדומה גם ליעקב היו 8 בנים מנשותיו רחל ולאה, ו-4 בנים מפילגשותיו: בלהה וזלפה.

עוּץ בְּכֹרוֹ[עריכה]

ניתן לראות שיש כאן דגש על הבכורה, וזאת כדי להזכיר לנו שאברהם היה הבכור בבני תרח ושהיתה לו זכות גדולה להיות השליט במשפחתו לאחר מות תרח.

קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם[עריכה]

אי אפשר לדעת אם קְמואֵּל, בנו של תרח, היה אבי ארם, כי כבר נאמר: "בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁורּ וְאַרְפַּכְשַׁד וְלודּ וַאֲרָם" (בראשית י כב). סביר יותר שמקורו של ארם הוא מבני שם ולא מבני קמואל, כי ארם היה עם גדול שמתאים ברשימה של מעצמות גדולות כמו עילם ואשור.

ייתכן שהמשמעות של -"אֲבִי אֲרָם" היא שלקמואל היה בן בשם ארם, והרמב"ן מסביר שאפשרי ש-"ארם היה נכבד מאביו".

שלטון במשפחה[עריכה]

אברהם היה הבן הבכור ולכן זכותו היא להיות השליט על המשפחה לאחר מות אביו. אולם אברהם עזב את חרן, ולמרות שהוא לא וויתר, הוא לא דרש את זכויותיו. ניתן לראות שאברהם חשב שהוא ראש המשפחה כאשר הוא דרש מעבדו "לקחת" (אפילו בכוח וללא צורך בהסכמת המשפחה) אישה ליצחק בנו, וכך גם חשב העבד שאברהם פקד עליו (ביאור:בראשית כד ה).

במשפחות מלוכה מבוססות ויציבות, הבן הבכור או המבוגר ביותר של השליט מקבל את השליטה לאחר מות האב. אולם קיימת שיטה אחרת שבה נהוג שכל הבנים, לפי התור, יקבלו את השליטה. כך קרה לבניו של מתיתיהו הכהן ובניו. כך קרה בערב הסעודית שבני המלך עבד-אל-עזיז, לפי התור נעשו מלכים בסעודיה (מלך ערב הסעודית). גם בירדן, אחיו של חוסיין, יורש העצר הנסיך חסן בן טלאל חשב שהוא יהיה המלך לאחר מותו של חוסיין, אך הטעו אותו ובסופו של דבר חוסיין, בחייו, מינה את עבדאללה השני, בנו, למלך.

בהנחה שזה היה המקרה גם במשפחתו של נחור, אזי בסופו של דבר בתואל הבן הצעיר ביותר נעשה השליט של משפחת נחור בחרן, וקיים סיכוי טוב שבמות בתואל בנו, לבן, יקבל את השלטון, ולא בנו של הבן הבכור, עוץ. מכאן שייתכן שכאשר עבד אברהם בוא לקחת אישה ליצחק, רבקה היתה הבת בעלת הייחוס הגבוה ביותר במשפחה.

ירושתו של אברהם[עריכה]

אברהם יצא מחרן לפני שתרח מת והוא לא קיבל את חלקו באדמה ובצאן. שליש מכל הרכוש שנשאר בידי נחור היה שייך לאברהם ויורשיו. ורשימת השמות המופיעה בפסוק מציינת את בעלי החוב לאברהם.