ביאור:בראשית כב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כב יא: "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם[עריכה]

המלאך קרא: "אַבְרָהָם אַבְרָהָם" (פעמים), ואברהם ענה: "הִנֵּנִי" (פעם אחת). מכך ניתן להבין שאברהם שמע את דברי המלאך. אולם השאלה החשובה היא האם יצחק שמע את דברי המלאך?

אם יצחק שמע, אזי המלאך דיבר אל שניהם. אם רק אברהם שמע את דברי המלאך, אזי ניתן להסיק שיצחק המשיך להיות שרוי בפחד ובחוסר ידיעה לגבי מה באמת מתרחש.
אנחנו הקוראים שומעים את דברי המלאך, וכדי להבין את עוצמת הסיפור עדיף לנו לחשוב שיצחק גם הוא שמע את פקודות המלאך ואת הברכות, אולם בחר לנהוג בכבוד ולא להתערב בשיחה או להפריע.

אַבְרָהָם אַבְרָהָם[עריכה]

הקריאה הכפולה של המלאך היא קריאת אזהרה - עצור, אל תזוז, על תעשה דבר.
כך אדוני פנה לאברהם: "אַבְרָהָם אַבְרָהָם ... אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאומָּה" (ביאור:בראשית כב יב).
כך גם אדוני פנה ליעקב: "יַעֲקֹב יַעֲקֹב ... אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם" (ביאור:בראשית מו ג).
כך גם אדוני פנה למשה: "מֹשֶׁה מֹשֶׁה ... אַל תִּקְרַב הֲלֹם" (שמות ג ה).

עקדת יצחק וגרוש ישמעאל - השוואה[עריכה]

----------------------------------------------------- עקדת יצחק ----------------------------------------------------- ----------------------------------------------------- גרוש ישמעאל ---------------------------------------------------
אלוהים אומר: "קַח נָא ... אֶת יִצְחָק, ... וְהַעֲלֵהוּ ... לְעֹלָה" (בראשית כב ב) שרה אומרת: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ" (בראשית כא י)
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" (בראשית כב ג) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם" (בראשית כא יד)
"וַיַּעֲקֹד, אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים" (בראשית כב ט) "וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם" (בראשית כא טו)
אברהם לא התפלל ולא התחנן "וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ" (בראשית כא טז)
"וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם" (בראשית כב יא) "וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם" (בראשית כא יז)
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית כב יב). "אַל תִּירְאִי, כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית כא יז)
"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו" (בראשית כב יג) "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם" (בראשית כא יט)
"בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כב יז) "וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר, וַיִּגְדָּל" (בראשית כא כ)

שני הסיפורים דומים: יצחק וישמעאל עברו חוויה איומה. הוריהם התייאשו וחדלו לנסות להציל אותם. לא נשאר מפלט. והנה כמו נס הופיעה ישועה.
אלוהים הציג את גדולתו, בירך את הנער ודרש כבוד לעצמו.