קטגוריה:בראשית כב ג
נוסח המקרא
וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.
וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קׇם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃
וַ/יַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּ/בֹּ֗קֶר וַֽ/יַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔/וֹ וַ/יִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָי/ו֙ אִתּ֔/וֹ וְ/אֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑/וֹ וַ/יְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַ/יָּ֣קָם וַ/יֵּ֔לֶךְ אֶל־הַ/מָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥/וֹ הָ/אֱלֹהִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַקְדֵּים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וְזָרֵיז יָת חֲמָרֵיהּ וּדְבַר יָת תְּרֵין עוּלֵימוֹהִי עִמֵּיהּ וְיָת יִצְחָק בְּרֵיהּ וְצַלַּח אָעֵי לַעֲלָתָא וְקָם וַאֲזַל לְאַתְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאַקְדֵים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וְזָרֵיז יַת חַמְרֵיהּ וּדְבַר יַת תְּרֵין טַלְיוֹ עִמֵיהּ יַת אֱלִיעֶזֶר וְיַת יִשְׁמָעֵאל וְיַת יִצְחָק בְּרֵיהּ וְקָטַע קֵיסִין דַקִיתָא וּתְאֵנָתָא וְדִיקְלָא דְחַזְיַין לְעָלָתָא וְקָם וְאָזַל לְאַתְרָא דְאָמַר לֵיהּ יְיָ: |
רש"י
"ויחבש" - הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו שהאהבה מקלקלת השורה
"את שני נעריו" - (ב"ר) ישמעאל ואליעזר שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא ב' אנשים שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו
"ויבקע" - תרגומו וצלח כמו (ש"ב יח) וצלחו הירדן לשון ביקוע סינדר"א בלעז (שפאלטען)
[ו] ישמעאל ואליעזר. מדכתיב "נעריו" ולא כתיב 'ושני נערים עמו', וכי לא היו לו רק אלו שני נערים שיאמר "ושני נעריו", והרי שי"ח ילידי ביתו היו לו (לעיל יד, יד), אלא אלו ב' נערים, ישמעאל ואליעזר, מיוחדים לו:
[ז] שאם יצטרך אחד כו'. עיין בפרשת בלק אצל "ושני נעריו עמו" (במדבר כ"ב, כ"ב):בד"ה שאם יצטרך כו' וזה יכשיר נ"ב ואני אומר כל א' הוא ראוי למקומו דגבי אברהם שאינו צריך כ"כ לשימוש שאדרבה הוא היה מדקדק לעשות המצוה בעצמו ולהיות נזהר וזריז ואם כן הוה מספיק משרת א' לו ולעצמו וגבי בלעם להיפך לא היה מדקדק כ"כ על חשיבתו שלא ישאר יחידי ואדרב' היה לו נפש רחבה ומחמד ממון כדלקמן א"כ לא היה לוקח עמו שני נערים לולי שחוזרים ומשמשי' זה את זה מהרש"ל:בד"ה ויבקע כו' לשון בקע נ"ב ונרא' שהוא רוצה לפרש שהוא היה מבקע הגזרין לשני חלקים כמו צלחו ולא תפרש שהיה מבקע העצים מן הקורה או מן האילן דא"כ היה לו לכתוב ויבקע עצים לעולה וק"ל ואפשר מ"ה היה מבקע הגזרין לחתיכות קטנות כדי שיהיו ראוין לישא במשא וליתן לנערים וק"ל ועוד אני אומר שלא בא לפרש המקרא שכבר אנו יודעין מהו ביקוע אלא שלא תטעה בתרגו' שפי' וצלח ע"כ מפרש' שצלח הוא ג"כ לשון ביקועה כמו וצלחו הירדן מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיַּחֲבֹשׁ – הוּא בְעַצְמוֹ. וְלֹא צִוָּה לְאֶחָד מֵעֲבָדָיו, שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה (בראשית רבה נה,ח).
אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו – יִשְׁמָעֵאל וֶאֱלִיעֶזֶר. שֶׁאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלֹא שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁאִם יִצְטָרֵךְ הָאֶחָד לִנְקָבָיו וְיִתְרַחֵק, יִהְיֶה הַשֵּׁנִי עִמּוֹ (בראשית רבה נה,ח).
וַיְבַקַּע – תַּרְגּוּם "וְצַלַּח", כְּמוֹ (שמ"ב יט,יח): "וְצָלְחוּ הַיַּרְדֵּן" – לְשׁוֹן בִּקּוּעַ, פינדר"א [fendre = לחטוב, לבקע] בְּלַעַ"ז.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו. אמר ר' שמעון בן יוחאי: אהבה מקלקלת השורה, שנאה מקלקלת השורה. אהבה מקלקלת השורה, שנאמר: וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו; וכי לא היו לו עבדים? אלא אהבה מקלקלת השורה. ושנאה מקלקלת את השורה, שנאמר: "ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו"; וכי לא היו לו עבדים? אלא שנאה מקלקלת את השורה. "ויאסור יוסף מרכבתו", וכי לא היו לו עבדים? אלא אהבה מקלקלת את השורה. "ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו", וכי לא היו לו עבדים? אלא שנאה מקלקלת את השורה. אמר ר' שמעון בן יוחאי: תבא חבשה שחבש אברהם אבינו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם, ותעמוד על חבשה שחבש בלעם הרשע לילך לקלל את ישראל; תבא אסרה שאסר יוסף לעלות לקראת ישראל אביו, ותעמוד על אסרה שאסר פרעה לרדוף אחרי בני ישראל. תני ר' ישמעאל: תבא חרב יד שעשה אברהם אבינו, שנאמר: "וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת", ותעמוד על חרב יד של פרעה, שאמר: "אריק חרבי תורישמו ידי".
ויקח את שני נעריו אתו. אמר ר' אבהו: שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם ושאול. אברהם, ויקח את שני נעריו אתו; שאול, "וילך הוא ושני אנשים עמו":
ויבקע עצי עולה. בשכר שני בקיעות שבקע אברהם עצי עולה זכה שיבקע הים לפני בניו, נאמר כאן: ויבקע עצי עולה, ונאמר להלן: "ויבקעו המים". אמר ר' לוי: דיך עד כה; אלא אברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו. ויקם וילך אל המקום, נתן לו שכר קימה ושכר הליכה:
אמר לפניו: לאיזה הר? אמר לו: בכל מקום שתראה כבודי עומד ואמתין לך. השכים בבוקר, ולקח ישמעאל ואליעזר ויצחק בנו עמו, וחבש את החמור. הוא בן האתון שנברא בין השמשות, הוא החמור שרכב עליו משה, שנאמר: "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור". הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו, שנאמר: "עני ורוכב על חמור". בן ל"ז שנה היה יצחק בלכתו להר המוריה, וישמעאל בן נ' שנה. נכנס תחרות בין ישמעאל לאליעזר, אמר ישמעאל: עכשיו מקריב אברהם את יצחק בנו לעולה מוקדת, ואני בנו בכורו ואני הוא היורש את אברהם. אמר לו אליעזר: כבר גרשך כאשה המתגרשת מבעלה ושלחך למדבר; אבל אני עבדו, משרת אותו ביום ובלילה, ואני היורש. ורוח הקדש משיבה אותן: לא זה יורש ולא זה יורש.
באותה שעה הרהר בלבו אברהם: אם אני מודיע לשרה, נשים דעתן קלה; ואם לא אודיעה ואגנבנו, כיון שאינה רואה אותו תחנק את עצמה. אמר לה: תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום. אמרה ליה: מה טעם של שמחה זו? אמר לה: זקנים שבדמותנו נולד להן בן, דין הוא שנשמח. בתוך השמחה אמר לה: את יודעת, כשהייתי בן ג' שנים הכרתי את בוראי; והנער גדול ולא נתחנך, ויש מקום ששם מחנכין התינוקות, אוליכנו לשם. אמרה לו: קחנו לשלום. והשכים בבוקר, אמר: עד שהיא ישנה אצא ולא תחזור בה, ועוד שלא יראו אותנו בני אדם. בא שטן ועמד לפניו ונדמה לו לזקן, אמר לו: להיכן אתה הולך? אמר לו: להתפלל. אמר לו: והעצים והאש ומאכלת למה? אמר לו: שמא אשהה יום ויומים לאפות ולאכול. אמר לו: אדם שכמותך יאבד בנו שניתן לו בזקנתו, ותאבד נשמה ותתחייב בדין? אמר לו: הקב"ה אמר לי. בא ועמד אצל יצחק, נדמה לו כנער, אמר לו: להיכן אתה הולך? אמר לו: ללמוד מוסר ובינה. אמר לו: בחייך או לאחר מיתתך? לשחטך הוא הולך! אמר לו: אף על פי כן. בא אצל שרה, אמר לה: בעלך היכן הוא? אמרה לו: במלאכתו. ובנך היכן הוא? אמרה לו: עמו. אמר לה: לא כך היית אומרת, שאינך עוזבת אותו שיצא מפתח החיצונה? אמרה לו: לא למלאכה הלכו אלא להתפלל. אמר לה: לא תראי אותו! אמרה: הקב"ה יעשה רצונו מבני:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב ג.
ראה: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ
אברהם כבר התנסה בדבר דומה כאשר הוא נאלץ לגרש למדבר את ישמעאל, בנו הראשון והאהוב. אברהם הבין שאלוהים חוזר על אותו התהליך.
רש"י מסביר שאברהם הזדרז לעשות את פקודת אדוני. הוא קם מוקדם, ובעצמו חבש את החמור וביקע את העצים כך שהכול יהיה מוכן להקרבת קורבן לאלוהים.
בסוף הסיפור נאמר שאברהם הלך לבאר שבע, ולכן סביר שאברהם גם יצא מבאר שבע בדרכו להר המוריה. אברהם הגיע ביום השלישי, כלומר הוא הלך יומיים.
וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ
מקובל שבתנ"ך השמות מופיעים לפי סדר חשיבותם החל מהחשוב ביותר, וכאן הנערים מופיעים לפני יצחק.
- האם אברהם ממש לקח את שני הנערים לפני שהוא לקח את יצחק?
- האם יצחק היה פחות חשוב בעיניו?
- האם אברהם לקח את הנערים כדי שיעזרו לו לשכנע את יצחק לבוא איתו?
- האם אברהם ניסה לתת ליצחק מנוחה ארוכה יותר?
- האם יצחק נכשל בחינוכו ועשה דבר רע המצדיק את מותו?
אברהם לבטח ידע שאלוהים, שנתן ליצחק את שמו עוד לפני שהוא נולד, לא באמת ידרוש ממנו להקריב את יצחק. הוא ידע שהוא הצליח במשימתו לחנך את יצחק כראוי. הוא הבין שמדובר בניסיון ליצחק.
אלוהים לא אמר לאברהם לספר ליצחק ולשרה את אשר ציווה עליו, ולכן אברהם לא הודיע להם. מעניין איך שרה ויצחק היו מגיבים אם אברהם היה מספר להם על פקודת אדוני. לדוגמא, כאשר יפתח הגלעדי הסביר לבתו את נדרו, היא ענתה: "אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל יְהוָה, עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ" (שופטים יא לו).
וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה
אברהם לקח מספר גזעי עצים, וביקע אותם לגזרי עץ. הכותב מדגיש שהעצים היו מיועדים לעולה. כנראה היה ידוע שכך יש לעשות על מנת לקבל עצים המתאימים לקורבן עולה. לא ברור אם אברהם הסביר ליצחק מהי מטרת העצים, אך ידוע שיצחק הבין מה היא מטרת העצים, שכן בהמשך הוא שואל בחשד: "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ז).
לא ברור מדוע שרה לא שמעה את רעש הגרזן ההולם בעצים ולא יצאה לחקור, במיוחד שלאחר מכן אברהם ויצחק עזבו את המחנה עם חמור עמוס בעצי עולה. ייתכן שהיא לא היתה בזמן הזה עם אברהם אלא בביתה שבחברון.
אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה
אלוהים אמר לאברהם לקחת את יצחק: "אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהו שָּׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית כב ב). בנוסף, לא ברור איפה שוכנת ארץ המוריה או היכן נמצא הר מוריה. עם זאת, ידוע שמדובר על מקום בכנען שנמצא במרחק הליכה של יומיים-שלושה מבאר שבע. עם השנים זוהה הר הבית עם הר העקדה שבארץ המוריה. פרוש השם "מֹּרִיָּה" אינו ברור. עם זאת, ידוע ששם אברהם החזיק את "הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ" (ביאור:בראשית כב י), ושבתנ"ך יש שני בנים אשר הוקדשו לאדוני לשרתו:
- על שמשון נאמר: "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, ּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" (שופטים יג ה)
- על שמואל נאמר: "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים ונְּתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" (שמואל א א יא).
מקובל שהפירוש למילה "מוֹרָה" הוא תער או סכין חדה מאוד (אפשרי שמדובר בסכין מיוחדת לגילוח).
המילה "מֹּרִיָּה" מצלצלת כמו "מוֹרָה" (תער). מכיוון שאין פירוש אחר למילה מוריה, ומכיוון שיצחק כמעט נשחט במאכלת לראשו ברגע שמסמל את המעבר של יצחק מרשות אביו לרשות אלוהים שהצילו, כמו במקרה של שמשון ושמואל, ניתן להסיק שארץ המוריה היא ארץ "סכין הקורבן", לאמור, המקום שבו אלוהים ציווה על אברהם לבנות מזבח והמקום שבו אברהם כמעט הקריב את יצחק בנו. בעתיד יבנה במקום הזה בית המקדש אשר בו יעלו עולות לאדוני.
בן כמה היה יצחק?
גילו של יצחק הוא חשוב מאוד לסיפור.
- אבן עזרא מסביר שיצחק לא היה צעיר מגיל 5, משום שיצחק סחב כמות עצים גדולה המספיקה לשרפת הקורבן כולו.
- לא סביר שיצחק היה איש מבוגר, כי אברהם התייחס אליו בתור 'נער'. אדם מבוגר, שאינו חלש בשכלו, היה שואל יותר ואולי מתנגד למות ללא הסבר.
- אבן עזרא דוחה שיצחק היה בן 37, ושרה אמו מתה כאשר היא שמעה מה קרה, כי מזה משתמע שיצחק הסכים מרצון לשחיטה, ולכן היה חייב לזכות לכבוד כפול מהכבוד שמגיע לאביו.
- סביר שיצחק היה בטווח הגילאים שבין 13 ל-17, הגיל שבו ישמעאל עבר את המילה, ועד הגיל המירבי שבו ישמעאל שוחרר וגורש למדבר לעבור את הניסיון שלו.
לפי הכתוב אברהם אמר: "ואֲַנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד כֹּה ... ויִַּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה ויַָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ ... וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (ביאור:בראשית כב ו).
"נַּעַר" – זה הגיל שבו אדם נמצא במהלך תקופת ההתבגרות, בדרך כלל בין הגילאים 12-19 (ויקימילון). לעבדים וחיילים קראו 'נער' אפילו בגיל מבוגר יותר.
- אברהם קרא לחייליו נערים: "בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלו הַּנְּעָרִים, וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכו אִּתִּי: עָנֵר אֶשְׁכֹּל ומַּמְרֵא, הֵם יִקְחו חֶּלְקָם" (ביאור:בראשית יד כד)
- אלוהים כינה לישמעאל נער כאשר ישמעאל היה כבן 13 עד 17, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ" (ביאור:בראשית כא יב).
- לבן כינה את רבקה נערה כאשר היא הסכימה להתחתן עם יצחק, ככתוב: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה, אֶת פִּיהָ" (ביאור:בראשית כד נז).
- עשו ויעקב נקראו נערים כאשר עשו התחיל לעבוד בשדה: "ויִַּגְדְּלו הַּנְּעָרִים, ויְַהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה" (ביאור:בראשית כה כז).
- על יוסף נאמר: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹאּן, וְהואּ נַעַר" (ביאור:בראשית לז ב).
- על יוסף נאמר גם: "וְשָׁם אִתָּנו נַּעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב), "וְיוֹסֵף, בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית מא מו), אולם בגלל שיוסף היה עבד הוא נקרא נער גם כאשר הוא בן 28.
ניתן לסכם שיצחק היה בגיל 12-15 בערך, שכן הוא לא היה עבד, חייל או איש עבודה.
בגיל כזה יצחק הבין את שאברהם מתכנן לעשות לו, היה מוכן להקריב את עצמו, הבין את הבעיה, והבין את התשועה שאלוהים העניק לו כאשר לפתע הופיע איל כשר ושלם בסבך, שימות בכל מקרה.
בהמשך יצחק יעמיד את בניו: עשו ויעקב, בניסיון דומה. יצחק ניסה את אלוהים במטרה לראות אם אלוהים יביא ברכה לעשו בציד מוצלח ומהיר לפני שהוא יברך אותו, כאשר יצחק ביקש מעשו: "וְצֵא הַשָּׂדֶה, וְצודָּה לִּי צידה (צָיִד)" (ביאור:בראשית כז ג), ויצחק שלח את יעקב עם תרמיל בלבד לחרן לראות אם הוא יחזור עם רכוש רב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- במדבר כב כא (7 דפים)
ש
דפים בקטגוריה "בראשית כב ג"
קטגוריה זו מכילה את 24 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 24 דפים.