מפרשי רש"י על שמות יב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שמות יב:


כב


פסוק

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר.

רש"י

"אזוב" - מין ירק שיש לו גבעולין

"אגודת אזוב" - ג' קלחין קרויין אגודה

"אשר בסף" - בכלי כמו ספות כסף

"מן הדם אשר בסף" - למה חזר ושנאו שלא תאמר טבילה אחת לשלש המתנות לכך נאמר עוד אשר בסף שתהא כל נתינה ונתינה מן הדם אשר בסף על כל הגעה טבילה

"ואתם לא תצאו וגו'" - מגיד שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע ולילה רשות למחבלים הוא שנא' (תהלים קד) בו תרמוש כל חיתו יער

מפרשי רש"י

ביאורי מהרא"י

והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. מקשים למה שינה משה מאשר ציווהו ה' ית' (שמות יב, ז) "ונתנו על שתי המזוזות" תחלה ואח"כ "על משקוף". ויש לומר דהכי קאמר: אם בנתינה, כלומר שתדבקו האזוב על הקיר בדם, אז "ונתנו" תחלה על מזוזה ולא על המשקוף תחלה, לפי שהוא מקודש ביותר, כדאשכחן גבי תפילין של ראש דחמירי מהאי טעמא משל יד, וכשמדבקים הדם בקיר אי איפשר שלא יחזור וידבק באזוב מן הדם שנותן על המשקוף, וכשהיה נותן שוב על המזוזות היה מוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה, אבל אם בהגעה כלומר בזריקה כמו שתירגם אונקלוס "ותדון" על והגעתם ולא תרגם ויתנון כמו שתרגם על "ונתנו", וכיון שאין מדביקין האזוב בקיר ודאי המשקוף קודם.